אחד העקרונות החשובים שהנחו אותנו בחופשת סקי בבולגריה שעשינו בחורף האחרון היה עקרון ה"אל-תור". שוקו הביא את זה לדרגת שלמות: בגלל שאיכשהו הוא הגיע לפני כולם, הוא נאלץ לעצור בגופו את הדלתות של השאטל של שדה-התעופה מלהסגר, בעוד אנחנו רצים עם התיקים כדי להספיק לטיסה שיצאה איך שעלינו למטוס...
אבא של שוקו שהוא מנכ"ל די מוכר ודי עשיר (הפרטים שמורים במערכת) נתן לו כמתנת סיום תואר (עריכת דין, אלא מה) חופשת סקי בבולגריה, ליתר דיוק בעיירה בנסקו, לו ולעוד חמישה חברים. איך אני שמחה שעזרתי לו להתכונן לבחינות לשכה, אחרת בחיים לא הייתי מגיעה לשם. מקום מהמם מהמם ועוד פעם מהמם!
לי כמובן זו הייתה הפעם הראשונה שעשיתי סקי, וגם ללילך ולירדן שהצטרפו אלי לשיעורים, אבל שוקו ועומר כבר היו ממש בעניין (טוב עם הורים טחונים כמו של שוקו אצלם חופשות סקי זה הפינוק של החורף – ובקיץ הם בקאריביים). עומר אמר שהיה שלג טוב במשך כל ארבעת הימים שהיינו שם ושהיו להם כמה גלישות ממש פרועות במסלולים האדומים והשחורים. אנחנו הבנות דידינו במסלולים הכחולים, וכששוקו ועומר הצטרפו אלינו הם בעיקר השתעשעו מהנפילות (הרבות) שביצענו בצורה מושלמת.
ואם הימים היו מצוינים, אז הלילות היו אדירים – שוקו המציא הגדרה חדשה למונח "אפרה סקי" – הוא היה הבנאדם הכי שמח בכל בר שנכנסנו אליו (האלכוהול כנראה תרם לעניין) ואיכשהו הוא הצליח לגרום לכל האנשים שעברו לידנו להצטרף לקבוצה שלנו להמשך הלילה. היה ממש כיף - פעם אחת קיבלנו שוטים של וודקה-טופי חינם על חשבון הבית ובפעם אחרת ראינו הופעה קצת הזויה של להקת בנים שרקדו מזיעים ובלי חולצה על אחד השולחנות...
בלילה לפני האחרון היינו ב "Nail Bar" – עם גזע עץ ענקי במרכזו, וכל אחד תמורת כמה לבים בודדים מקבל מסמר באורך 10 ס"מ ופטיש (כן כן פטיש באמצע בר מלא בשיכורים...). כל מה שצריך לעשות זה להניף את הפטיש ולדפוק את המסמר לתוך העץ. כולם עומדים מסביב לעץ עם מסמרים ופטישים ומכים במסמר שלהם לפי התור, והראשון שמצליח להכניס את המסמר עד הסוף הוא המנצח. נשמע קל? לא קל בכלל ובטח לא אחרי ששתית איזה בירה או שתיים. או שלוש. אבל מצחיק? לאללה!
אפשר להגיד שהטיול הזה היה הרבה יותר אפרה סקי מאשר סקי... אני מקווה שאבא של שוקו לא ייעלב מיכולות הסקי החובבניות שהפגנו (בעיקר אני...) אבל ככה זה כשאתה שולח חבורה של צעירים שבדיוק סיימו לימודים להתפרק על חשבונך בחו"ל. אז בלילה האחרון הצלחנו להביא את הפינאלה לרעיון הזה והלכנו לבר קריוקי. כמובן שוקו גרר אחריו עוד כמה חבר'ה שהכרנו במלון וכולנו התמקמנו במטרה לזייף עד אור הבוקר. מסתבר שאף אחד מאיתנו לא זכר אפילו שתי מילים ברצף מ "Hotel California"...
חזרנו הביתה אחרי חופשת סקי אדירה של שבוע. נראה לי שאם אני רוצה לאמץ את סגנון החיים הזה (ואני רוצה) כדאי שאזדרז ואציע לשוקו לצאת איתי :)
http://www.alphaskiclub.co.il