מיועץ פוליטי שהוא כלבלב מסור כנוע ונאמן לבעליו, ליועץ מקצועי בוגר אוטונומי ועצמאי / נמרוד נוי
14/9/2009
תפקידם הנכון של היועצים הפוליטיים הוא לכוון את הפוליטיקאים לקראת עבודה איכותית ומקצועית עם המפלגה. אני הייתי רוצה לראות לשכות של שרים וחברי כנסת שנמצאים בהם יועצים אמיתיים. יועצים מקצועיים אוטונומיים ועצמאיים אשר אמונים על מלאכתם. מאוד חשוב שבלשכות אלה תשמע קשת של דעות ויתקיימו בהן תהליכים מקצועיים של לימוד וליבון דברים. שאלת הנאמנות היא עניין להגדרה. אם הכוונה לנאמנות עיוורת המשולה לנאמנות של כלבלב אז אנחנו כולנו בצרות. הנאמנות היא למערכת כולה, למדינת ישראל, לערכי היסוד שלנו, לתפקידנו ולאמת הפנימית והמקצועית של כל אחד מאתנו.
כשהתחלתי לראשונה את פעילותי בקדימה, לאחר תקופת התבוננות ולימוד בסיסיים וגיבוש תובנות ראשוניות על המערכת, הבנתי שעלי ליצור קשר עם הבחורים הצעירים, הנפלאים והמוכשרים - ובאמת זה כך - המשמשים כיועצים ועוזרים פוליטיים של שרים וחברי כנסת במפלגה. זכורה לי במיוחד הפגישה עם אורן לביא הטוב והמקסים. פניתי אליו ובקשתי להפגש עם השר אבי דיכטר על הדברים. בעיני רוחי ראיתי את עצמי נמצא בצוות פוליטי מצומצם (בהתנדבות ולא בשכר) המלווה את השר בעניני המפלגה. במקום בו אני יכול לתרום למערכת את הערך המוסף שלי.
לקח לי זמן קצר ביותר כדי להבין שהשר, כמו גם מקצת שרים אחרים, מעוניין להקים מחנה משלו במפלגה, והעניין בי ממוקד אך ורק בדבר זה. התחילו להזמין אותי לכל מיני מפגשים רחבים ולעיתים אף המוניים שאורן לביא החרוץ והמסור ארגן בשביל שולחו. כל ניסיונותיי עד היום לקיים עם השר פגישת עבודה מקצועית ועניינית עלו בתהו, אף כי הגשתי לו באופן ישיר את כל החומרים שלי על המפלגה ועל חולשת המערכת הפוליטית בישראל. אמרתי אז לאורן לביא, כי אני מחוץ למשחק המחנאות, הוא זר לי ולא לשם כך באתי למפלגה. המחנה שלי הוא עם ישראל מדינת ישראל וקדימה בשלמותה. אז הפסיקו להזמין אותי וכך זה נגמר.
שוחחתי בזמנו על הדברים עם מנכ"ל המפלגה עדי שטרנברג, ידידי. היתה לי באותם ימים דלת פתוחה אל המנכ"ל, מה שאינו מתקיים היום, כי המפלגה היא לא שלנו היא של הפוליטיקאים בלבד, היא של ציפי ליבני, וכך גם מנכ"לה אינו מנכ"לנו. טענתי בפניו כי יש לעשות מעשה באשר לפעילותם של היועצים הפוליטיים. ככה לא עובדים. 'ככה לא בונים חומה'. אין כאן שום הבט מקצועי והיועצים משולים למשרתים ולנושאי כלים ותו לא. על היועצים לעבור הכשרה, והצעתי את עצמי כמי שיעשה את הצעד הראשון בנדון. כמובן שידעתי שעדי, אל אף היותו בחור טוב ודיברתי עימו על כך, איננו יכול לעשות במפלגה דבר באופן אוטונומי ומקצועי כמתחייב מהיותו מנכ"ל אמיתי. הוא משולל כל סמכיות ממשיות וכל תפקידו הוא להיות בקושי מנהל תפעול של המפלגה המוציא לפעול את גחמותיהם האישיות של הפוליטיקאים ובפרט של יושבי ראש המפלגה המושכים אותו בחוטים. כבר אז הבנתי שהמפלגות בישראל הם הארגונים הכי פרימיטיבים שישנם במדינה.
עד היום המערכת הפורמלית של המפלגה מונעת ממני להציג בפני קהלים שונים בתוכה את התובנות שלי על קדימה ועל חולשת המערכת הפוליטית. במציאות בה המפלגות נשלטות ללא מייצרים, ללא גבולות, וללא איזון ובקרה ראויים על ידי הפוליטיקאים, והן משולות לפלטפורמות עלובות ונידחות של חמורים עליהם הם רוכבים בדרכם לכנסת ולממשלה, שום דבר טוב לא יכול לצמוח. במציאות בה הפוליטיקה היא המקום היחידי במדינה בו אנו מוכנים לחשוב ולהתנהג כמטומטמים שום דבר טוב לא יכול לצמוח. במציאות בה הפוליטיקאים אינם מבינים דבר וחצי דבר בתפיסות ניהול מתקדמות ובתהליכי עבודה איכותיים, והם מתעלמים לחלוטית ממרכזיותם ומחשיבותם של אלו בעיצוב סביבת חיינו, שום דבר טוב אינו יכול לצמוח.
אם לא נשכיל במהרה להחדיר תשומות מקצועיות מתחומי הניהול, ההתנהלות, והארגון אל תוככי המערכת הפוליטית, כולנו נמשיך לדמם עוד שנים רבות וערימת ההפסדים למדינת ישראל תעלה ותגבה עוד יותר. כתבתי כאן לפני כשבועיים על תחושתיי במפלגה כ'מובגר האחראי'. אוסיף על כך עתה את תחושת השליחות המלווה אותי כמי שבא מן הדיסיפלינה הניהולית וחונך על ברכיה. התנהלות, התנהלות ועוד פעם התנהלות. זהו שם המשחק החדש. נתנהל נכון - נוכל להמשיך ולהבטיח את בטחוננו ורווחתנו ולתת תשובה הולמת גם לשאלות ערכיות, מוסריות ותרבותיות המעסיקות אותנו כבני אדם ויהודים בארץ הזאת. וכדי שנתנהל נכון עלינו להטמיע אל תוככי המערכת הפוליטית תשומות של תעוזת הרוח, מקצוענות ארגונית וחוכמת הניהול.
