""נולדתי בתקופה שהיו בה שני סוגי גבינות: צהובה ולבנה. התחושה שלי תמיד הייתה שראשית, קיימים יותר סוגים, ושנית, שצריך שיהיו קיימים יותר סוגים..." כך מתחילה פרופ' ליאורה קצנשטיין, מנהלת מכללת ISEMI ליזמות, את הסיפור האישי שלה.
ISEMI, שנוסדה ב-1996, היא חממה ליזמות עסקית המשלבת לימודי תואר, לימודי תעודה, יעוץ עסקי וסיוע בגיוס הון. על מנת לאפשר את לימוד הסודות שביצירת יוזמות עסקיות ובניהולן הנכון בשוק הגלובאלי, ב- ISEMI מאמינים שיש להביא את העולם האמיתי אל חדרי הלימוד. הסטודנטים עובדים על פרויקטים אמיתיים, באופו המתחקה אחרי עבודת הצוות בחברות הסטרט-אפ.
"אחרי השירות הצבאי נסעתי לחו"ל" היא ממשיכה "כשהחלום שלי היה להיות מתורגמנית. מהר מאוד הבנתי, שבתפקיד כזה, אני רק כלי שבאמצעותו אחרים אומרים את דברם, ושזה כנראה לא מתאים לי, כי רציתי לומר את הדברים בעצמי. כשהגעתי להארוורד, נחשפתי לתחום חדש שהאמנתי שיאפשר לי לעשות זאת:יזמות. בארץ אף אחד עוד לא ממש שמע על התחום". קצנשטיין נחשבת כיום לאחת ממיסדות תחום הידע הזה בישראל.
למה החלטת לחזור לארץ?
קצנשטיין עונה בחיוך: "הבטחתי לעצמי שאחזור לארץ, כשתהיה בה מסעדה יפנית. ב-82, שחזרתי, היו בה חמש מסעדות כאלה..." ובנימה רצינית יותר היא מוסיפה: "אני מאמינה במשפט אדם הוא תבנית נוף מולדתו, כאן רציתי לגדל את ילדיי, ולכן חזרתי. נכון, שזה היה קשה יותר כלכלית ועסקית, אבל אני שמחה שעשיתי זאת".
תחילה, העבירה סדנאות בנושא היזמות כמרצה מן המניין של האוניברסיטה העברית. הסדנאות הועברו לראשי החברות המובילות בשוק, גופים צבאיים גדולים וכיו"ב. "כעבור זמן, הרגשתי שזה עדיין לא זה, כי בעצם נתתי ידע לאנשים שהכי פחות צריכים אותו, במסגרות, שהיזמות גם ככה מוגבלת בהן. הבנתי שגם כיועצת ומדריכה ההשפעה שלי היא מוגבלת, ושאם אני רוצה להשפיע על העולם העסקי, ועל הפוטנציאל היזמי הקיים בישראל, עלי להיות כמה שיותר קרובה לשטח. כך עלה הרעיון להקים את המכללה, ובאמת כאן, אני נמצאת במעורבות מלאה במיזמים של הסטודנטים".
אנחנו שומעים היוםהרבה את המילה "יזמות", לתפיסתך, מהי יזמות?
יזמות, זה בעצם לקחת אחריות על החיים. ולמה הכוונה? יזמות, לא נמדדת לפי בראש איזה ארגון את עומדת, וכמה את מרוויחה. יזמות היא מצב נפשי, שבו את מחויבת לבצע שינוי, בסביבתך הארגונית. השינוי חייב להכיל את השאיפה לגדול, והכלים למימוש היזמות הם כלים עסקיים.
אם כך, יזמות, היא "לכולן"?
יזמות, היא לא רק בהייטק. אנחנו מפתחים שלושה סוגי יזמות: הראשון, הוא פתיחת עסק חדש מכל תחום שהוא, ואכן, רוב העסקים שנפתחים היום, הם בתחום השירותים העסקיים, הרחוקים מאוד מהייטק. השני, הוא עידוד יזמות תוך ארגונית, הכוונה, היא לשינוי משמעותי בתוך מסגרת הארגון, שבין השאר יש לו השפעות כלכליות. הסוג השלישי, הופך אופנתי ורלבנטי מאוד בימיינו, עם קריסתה של "מדינת הרווחה", והיא יזמות חברתית. כאן נכנס כל הטיפול במלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח), דרך כלים כלכליים.
האם יזמות היא "ידידותית" יותר לנשים?
יזמות, בעידן המודרני, היא הפתרון בה' הידיעה לנשים. מדוע? משום שדרכה, הן יכולות לפרוץ את "תקרת הזכוכית" המדוברת. ברגע, שצינורות ההתקדמות בארגונים, נבחנים בעזרת כלים יזמיים, הקליקות העסקיות והפלוגה בצבא הם לא רלבנטייים יותר. ובמקומם נכנסים קריטריונים אחרים להתקדמות כמו ביצועים. אני יכולה להגיד באופן ודאי, ומתוך מידע פנימי, שמהסיבה הזו, למשל, חצי מהכוח הניהולי בבנקים בישראל- הוא נשי. ברגע שהקריטריונים ברורים, אז נשים מתקדמות מהר יותר, כי אין יותר מקום לקומבינות".
אז למה, לדעתך, בכל זאת, אנחנו רואים פחות נשים בתפקידי מפתח?
התשובה היא פשוטה: סוציאליזציה. נשים מחזיקות עדיין את התפיסה של אמהות ובית, כך שאם הן מעונינות בקריירה, הן חייבות להיות במצב של "גם וגם" (ז"א - גם קריירה וגם בית). המקום הנשי הזה הוא מאוד קשה ותובעני ודורש המון תעצומות, ולא כל אחת מוכנה לקחת את זה על עצמה. אני סבורה, שזה לא שנשים לא יכולות, אלא הן פשוט רוצות לעשות לעצמן הנחות. כמובן שזה בסדר לא ללכת על ה"גם וגם", אלא שנשים רבות לא מודעות לזה שהן עשו בעצם בחירה באחד מחלקי המשוואה. במובן הזה, אני חושבת שאנחנו צריכות לקחת אחריות על ההחלטות שאנחנו עושות בתור נשים. אז נכון, שמי שחוזרת לעבוד אחרי שלושה חודשי חופשת הלידה, תראה את הילד בדיוק כמו האבא, וכל המשכורת שלה תלך על מטפלת, אבל מצד שני היא תשמור על רצף תעסוקתי, ותמשיך להתקדם במקום העבודה שלה, וכמובן, שגם לזה יש חשיבות.
בהקשר הזה, אני לא מתעלמת מזה שגם המערכת מסביב לא בדיוק תומכת בנשים שרוצות להיות "גם וגם": אין ספק שסוגיות כמו יום לימודים ארוך, ואי מתן תגמול על נושא העזרה בבית הוא בעייתי".
בעיות = הזדמנויות
עסקים נבנים על רעיונות עסקיים. כל רעיון שעולה- הוא ביטוי לצורך שלא מצא מענה. אם נלמד להתייחס לבעיות כאל הזדמנויות, הרי שלדברי פרופ' קצנשטיין, עשינו את הצעד הראשון לפיתוח חשיבה עסקית. ואם דיברנו על כך, שנשים נתקלות ביותר בעיות בדרכן למימוש יזמי עסקי, הרי, שבעצם מדובר כאן ביותר הזדמנויות שנפתחות בפנינו, הנשים. והדוגמאות הן רבות.לנשים יש בעיה עם כסף. הן מפחדות לנקוב בערך עצמן, לנהל מו"מ עבור עצמן, ולדרוש שכר הולם עבור עבודתן. יזמות מכריחה אותנו לעמוד ולהגיד: זה מה שאני שווה!
לסיום, תוכלי לתת איזו המלצה או עצה לחיים, ברוח היזמות?
בודאי, אני חושבת שכל אחת מאתנו צריכה לשאול את עצמה ארבע שאלות חשובות :
1. במה אני מוצלחת? מה אני יודעת לעשות ברמת מיומנות?
2. מה אני אוהבת לעשות?
3. מה החלון שלי?
4. מי יוכל לעזור לי להגשים את החלום הזה?
להפתעתך, תגלי שיש הרבה אנשים שישמחו לעזור לך!
ISEMI, שנוסדה ב-1996, היא חממה ליזמות עסקית המשלבת לימודי תואר, לימודי תעודה, יעוץ עסקי וסיוע בגיוס הון. על מנת לאפשר את לימוד הסודות שביצירת יוזמות עסקיות ובניהולן הנכון בשוק הגלובאלי, ב- ISEMI מאמינים שיש להביא את העולם האמיתי אל חדרי הלימוד. הסטודנטים עובדים על פרויקטים אמיתיים, באופו המתחקה אחרי עבודת הצוות בחברות הסטרט-אפ.
"אחרי השירות הצבאי נסעתי לחו"ל" היא ממשיכה "כשהחלום שלי היה להיות מתורגמנית. מהר מאוד הבנתי, שבתפקיד כזה, אני רק כלי שבאמצעותו אחרים אומרים את דברם, ושזה כנראה לא מתאים לי, כי רציתי לומר את הדברים בעצמי. כשהגעתי להארוורד, נחשפתי לתחום חדש שהאמנתי שיאפשר לי לעשות זאת:יזמות. בארץ אף אחד עוד לא ממש שמע על התחום". קצנשטיין נחשבת כיום לאחת ממיסדות תחום הידע הזה בישראל.
למה החלטת לחזור לארץ?
קצנשטיין עונה בחיוך: "הבטחתי לעצמי שאחזור לארץ, כשתהיה בה מסעדה יפנית. ב-82, שחזרתי, היו בה חמש מסעדות כאלה..." ובנימה רצינית יותר היא מוסיפה: "אני מאמינה במשפט אדם הוא תבנית נוף מולדתו, כאן רציתי לגדל את ילדיי, ולכן חזרתי. נכון, שזה היה קשה יותר כלכלית ועסקית, אבל אני שמחה שעשיתי זאת".
תחילה, העבירה סדנאות בנושא היזמות כמרצה מן המניין של האוניברסיטה העברית. הסדנאות הועברו לראשי החברות המובילות בשוק, גופים צבאיים גדולים וכיו"ב. "כעבור זמן, הרגשתי שזה עדיין לא זה, כי בעצם נתתי ידע לאנשים שהכי פחות צריכים אותו, במסגרות, שהיזמות גם ככה מוגבלת בהן. הבנתי שגם כיועצת ומדריכה ההשפעה שלי היא מוגבלת, ושאם אני רוצה להשפיע על העולם העסקי, ועל הפוטנציאל היזמי הקיים בישראל, עלי להיות כמה שיותר קרובה לשטח. כך עלה הרעיון להקים את המכללה, ובאמת כאן, אני נמצאת במעורבות מלאה במיזמים של הסטודנטים".
אנחנו שומעים היוםהרבה את המילה "יזמות", לתפיסתך, מהי יזמות?
יזמות, זה בעצם לקחת אחריות על החיים. ולמה הכוונה? יזמות, לא נמדדת לפי בראש איזה ארגון את עומדת, וכמה את מרוויחה. יזמות היא מצב נפשי, שבו את מחויבת לבצע שינוי, בסביבתך הארגונית. השינוי חייב להכיל את השאיפה לגדול, והכלים למימוש היזמות הם כלים עסקיים.
אם כך, יזמות, היא "לכולן"?
יזמות, היא לא רק בהייטק. אנחנו מפתחים שלושה סוגי יזמות: הראשון, הוא פתיחת עסק חדש מכל תחום שהוא, ואכן, רוב העסקים שנפתחים היום, הם בתחום השירותים העסקיים, הרחוקים מאוד מהייטק. השני, הוא עידוד יזמות תוך ארגונית, הכוונה, היא לשינוי משמעותי בתוך מסגרת הארגון, שבין השאר יש לו השפעות כלכליות. הסוג השלישי, הופך אופנתי ורלבנטי מאוד בימיינו, עם קריסתה של "מדינת הרווחה", והיא יזמות חברתית. כאן נכנס כל הטיפול במלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח), דרך כלים כלכליים.
האם יזמות היא "ידידותית" יותר לנשים?
יזמות, בעידן המודרני, היא הפתרון בה' הידיעה לנשים. מדוע? משום שדרכה, הן יכולות לפרוץ את "תקרת הזכוכית" המדוברת. ברגע, שצינורות ההתקדמות בארגונים, נבחנים בעזרת כלים יזמיים, הקליקות העסקיות והפלוגה בצבא הם לא רלבנטייים יותר. ובמקומם נכנסים קריטריונים אחרים להתקדמות כמו ביצועים. אני יכולה להגיד באופן ודאי, ומתוך מידע פנימי, שמהסיבה הזו, למשל, חצי מהכוח הניהולי בבנקים בישראל- הוא נשי. ברגע שהקריטריונים ברורים, אז נשים מתקדמות מהר יותר, כי אין יותר מקום לקומבינות".
אז למה, לדעתך, בכל זאת, אנחנו רואים פחות נשים בתפקידי מפתח?
התשובה היא פשוטה: סוציאליזציה. נשים מחזיקות עדיין את התפיסה של אמהות ובית, כך שאם הן מעונינות בקריירה, הן חייבות להיות במצב של "גם וגם" (ז"א - גם קריירה וגם בית). המקום הנשי הזה הוא מאוד קשה ותובעני ודורש המון תעצומות, ולא כל אחת מוכנה לקחת את זה על עצמה. אני סבורה, שזה לא שנשים לא יכולות, אלא הן פשוט רוצות לעשות לעצמן הנחות. כמובן שזה בסדר לא ללכת על ה"גם וגם", אלא שנשים רבות לא מודעות לזה שהן עשו בעצם בחירה באחד מחלקי המשוואה. במובן הזה, אני חושבת שאנחנו צריכות לקחת אחריות על ההחלטות שאנחנו עושות בתור נשים. אז נכון, שמי שחוזרת לעבוד אחרי שלושה חודשי חופשת הלידה, תראה את הילד בדיוק כמו האבא, וכל המשכורת שלה תלך על מטפלת, אבל מצד שני היא תשמור על רצף תעסוקתי, ותמשיך להתקדם במקום העבודה שלה, וכמובן, שגם לזה יש חשיבות.
בהקשר הזה, אני לא מתעלמת מזה שגם המערכת מסביב לא בדיוק תומכת בנשים שרוצות להיות "גם וגם": אין ספק שסוגיות כמו יום לימודים ארוך, ואי מתן תגמול על נושא העזרה בבית הוא בעייתי".
בעיות = הזדמנויות
עסקים נבנים על רעיונות עסקיים. כל רעיון שעולה- הוא ביטוי לצורך שלא מצא מענה. אם נלמד להתייחס לבעיות כאל הזדמנויות, הרי שלדברי פרופ' קצנשטיין, עשינו את הצעד הראשון לפיתוח חשיבה עסקית. ואם דיברנו על כך, שנשים נתקלות ביותר בעיות בדרכן למימוש יזמי עסקי, הרי, שבעצם מדובר כאן ביותר הזדמנויות שנפתחות בפנינו, הנשים. והדוגמאות הן רבות.לנשים יש בעיה עם כסף. הן מפחדות לנקוב בערך עצמן, לנהל מו"מ עבור עצמן, ולדרוש שכר הולם עבור עבודתן. יזמות מכריחה אותנו לעמוד ולהגיד: זה מה שאני שווה!
לסיום, תוכלי לתת איזו המלצה או עצה לחיים, ברוח היזמות?
בודאי, אני חושבת שכל אחת מאתנו צריכה לשאול את עצמה ארבע שאלות חשובות :
1. במה אני מוצלחת? מה אני יודעת לעשות ברמת מיומנות?
2. מה אני אוהבת לעשות?
3. מה החלון שלי?
4. מי יוכל לעזור לי להגשים את החלום הזה?
להפתעתך, תגלי שיש הרבה אנשים שישמחו לעזור לך!
