הובסנו, בואו נביים ניצחון
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הובסנו, בואו נביים ניצחון 

מאת    [ 09/09/2006 ]
מילים במאמר: 1807   [ נצפה 3104 פעמים ]

 
 
"מה נצרב בתודעה מהתוכנית החד-צדדית? בהתחלה דיברנו על דימוי ניצחון. אחר כך עברנו לבימוי ניצחון. אנחנו צריכים להיות התסריטאים והבמאים של המהלך. אנחנו השחקן היחיד כאן. אין שחקן משנה. צריך לביים את הסיטואציה ברגישות ובחוכמה" (עיבל גלעדי, הוגה תוכנית ההינתקות; 16 יולי 2005).

רבים, וביניהם מנהיגי העולם החופשי, רואים בתוכנית ההינתקות בבחינת מהלך מבריק, אשר ייחרת בדפי ההיסטוריה תחת שמו של אריאל שרון, ויציגו כמנהיג "אמיץ", פורץ דרך, המנסה ליצור מציאות דינאמית וחדשה. הוגה תוכנית ההינתקות, עיבל גלעדי, כך מסתבר, מסביר את 'ההיסטוריה' מזווית מעט שונה. בראייתו, המהלך שהוא עצמו הגה עבור ראש הממשלה שרון, לא היה אלא מהלך של "ביום ניצחון".

התבטאותו של גלעדי על "ביום הניצחון", אשר נאמרה במסגרת ראיון שערך עימו העיתונאי בן כספית ביולי 2005, אינה רק מדהימה בפני עצמה, אלא נוגעת בשאלה מהותית בדבר אמינות הערכות המודיעין ותפקידו של צה"ל מול הדרג המדיני.

כישלון הערכות המודיעין

לאחר ששקע האבק של ההינתקות ועימו האבק הטרי שהותירו הקסאמים שנחתו על אדמת אשקלון, ראוי אפוא להביט לאחור ולבחון האם הערכות המודיעין, אשר עמדו ביסוד הצעדים המדיניים שנקטה ממשלת ישראל, אכן שימשו יועץ נאמן לדרג המדיני, ולמקבלי ההחלטות, וכך לנתח האם הנחות היסוד שהציג הדרג המקצועי, השב"כ, אמ"ן והמועצה לביטחון לאומי, ערב ההינתקות, תואמות את המציאות דהיום.

בחינה של תמונת המצב 4 חודשים לאחר ההינתקות מלמדת על המגמות הבאות:

(1). הרשות הפלשתינית חלשה, אינה מצליחה לאכוף חוק וסדר בשטחים. יו"ר הרשות אבו מאזן מתואר על-ידי בכירי מערכת הביטחון הישראלית כ"מנהיג חלש שאינו שולט על הזרמים הקיצונים ברחוב פלשתיני".

(2). החמאס שזכה להישגים סוחפים במערכת הבחירות לרשויות המקומיות, ממשיך בתנופה הפוליטית ועשוי ע"פ מרבית הערכות - לזכות לרוב בבחירות הקרובות לפרלמנט הפלשתיני (ינואר 2006).

(3). תנועת ה'פתח', משענתה של הרשות הפלשתינית, מצויה במשבר פנימי קשה ביותר המאיים לגרום לפיצולה, ולהפסד הבכורה הפוליטית ליריבתה: החמאס.

(4). רצועת עזה הופכת להיות בסיס לארגוני הטרור העוסקים במרץ בפיתוח ארסנל אמצעי הלחימה ובכלל זה נשק תלול מסלול ארוך טווח.

(5). הברחות אמצעי הלחימה מגבול מצרים נמשכות בהיקף נרחב.

(6). הטרור מרצועת עזה אינו נפסק. ערים נוספות, ובראשן אשקלון, נכנסו לתוך טווח רקטות הקסאם.

(7). ארגוני הטרור ממקדים מאמציהם בפיתוח תשתיות הטרור ביהודה ושומרון, על-מנת לאיים בירי רקטות קסאם על מרכז הארץ.

אם התחלנו מהסוף, בתיאורנו את תמונת המצב הנוכחית, ראוי, אם כן, לשוב ב"מנהרת הזמן" לתקופה בה עוצבה מדיניות הממשלה אך לפני למעלה שנה. "מה העריכו אז ראשי מערכת הביטחון על התרחישים העתידיים הקורמים עור וגידים היום?", ישאל השואל התמים. "מה העריכו, אך לפני שנה, קברניטי המדינה"?; "האם הממשלה נערכה למציאות הקיימת ברצועת עזה"; "האם הציגה את מכלול הסכנות בפני הציבור"?

החמאס התחזק - במודיעין נרדמו

ערב מותו של ערפאת, העריך ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל יוסי קופרווסר, במסגרת דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי אם אבו-מאזן יקבל את ההנהגה לידיו - "הוא עשוי לזכות לשיתוף פעולה רחב יותר מאשר קודם, משום שהחמאס נחלש לאחר ההתנקשות בשייח' אחמד יאסין". קופרווסר, אשר מופקד על הערכת המודיעין הלאומית, סבר לאחר חיסול מנהיגי החמאס יאסין ורנטיסי, כי "לטווח קצר יניע הזעם את רגשות הנקם של החמאס לבצע פיגועים, אולם בטווח הארוך יפגע החלל שנוצר בצמרת הארגון ובתפקודו".

משמעות הדברים: לפחות עד לחודש נובמבר 2004 ההערכה באמ"ן גרסה כי ארגון החמאס הולך ונחלש. המודיעין הישראלי, על כל פלגיו, על כל מערכותיו, לא רק שכשל בהערכת התחזקותו של החמאס, אלא סיפק הערכות אופטימיות ומופרכות שאומצו ע"י הדרג המדיני בעיצוב תוכנית ההינתקות. ביטא זאת שר הביטחון, שאול מופז, אשר הסביר את "החשיבות הרבה להחלשת הארגון לקראת מימוש תוכנית ההינתקות".

הגדיל לעשות בעניין זה גם ראש המועצה לביטחון לאומי, גיורא איילנד, אשר נרתם לשיווק תוכנית הינתקות לציבור הישראלי. בראיון הראשון שהעניק לתקשורת מיד לאחר ההודעה הרשמית על תוכניתו של ראש הממשלה, ניסה איילנד, בלהט של שכנוע עצמי, להפיג את החששות של הציבור הישראלי מפני עליית כוחו של החמאס. איילנד, טען אז כי החמאס אינו מתכוון להשתלט על השטחים לאחר הנסיגה, וכי מדיניותו מתרכזת במתן סיוע לחברה הפלשתינית.

עם הזמן, למדנו כי המציאות טפחה על פניו של איילנד ושל חבריו למערכות המודיעין. לא רק שהחמאס איננו שועה להערכותיו של ראש המועצה לביטחון לאומי, אלא הוא מציג חזון איתן ונחוש להשתלט על מוסדות ומנגנוני השלטון, לאחר הניצחון בבחירות לרשויות המקומיות, שעתיד ללוותו בדרך לכיבוש הפרלמנט הפלשתיני.

כישלון הקונספציה 2005 ?

החמאס הביס אפוא את כל הערכות המודיעין וגופי ההערכה בישראל. מאז תואר ארגון החמאס כ"ארגון המצוי בתהליך של היחלשות", עברה אך חצי שנה בלבד, ועתה הוא בדרכו לכיבוש השלטון. בחצי שנה בלבד. איפה היה המודיעין? האם הוא אינו מסוגל לצפות חצי שנה מראש את התרחשות התהליכים הפנימיים ברשות? האין זה תפקיד המודיעין להיות הצופה המתריע?

השואל התמים שב, אך הפעם אינו עוד שואל - אלא טוען ומקשה: תהליך ההתחזקות של החמאס אינו יכול להיוולד ביום. גם לא בשבוע. גם לא בחצי שנה. לא ניתן להניע תנועה לכיבוש מרבית בסיסי השלטון המקומי בשטחי הרשות, אלא אם יש תשתית, אלא אם יש כוח. זה לא קורה. פשוט כך. נדרשת פעילות אינטנסיבית בשטח, והמודיעין לא ראה זאת. פשוט לא ראה. אולי לא העריך נכונה.

לא בזאת תמה דרכנו. לאחר בחירת אבו מאזן לתפקיד יו"ר הרשות הפלשתינית, ניסו בכירי מערכת הביטחון לשוות דימוי של עידן חדש ביחסינו עם הפלשתינים. בדיון שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בסוף 2004, אשר הוכתר בדיווח לעיתונות כ"ראשית פרק חדש" ביחסי ישראל והפלשתינים, אמר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, כי "הדגש של ההנהגה החדשה הוא הרצון לחולל שינויים בתרבות הפוליטית המקומית... ולהביא לאיחוד מנגנוני הביטחון, תוך מינוי גורם אחראי מרכזי שיקבע את דרך פעולת המנגנונים". "ההנהגה החדשה", הוא טען, "לא מאמינה בהמשך הפיגועים".

והנה, השואל התמים שב לתמונה. הפעם הוא שואל: האם באמת הפציע שחר חדש בשמי הרשות הפלשתינית לאחר בחירת אבו מאזן? האם הצליחה הרשות להביא לאיחוד מנגנוני הביטחון? האם חל "רצון לשינוי התרבות הפוליטית המקומית"? באופן לא מפתיע, לאחר פיגועי ההתאבדות התחלפו הערכות המודיעין, הן התנפצו, והעמידו את הרשות על "שולחן הנאשמים". הפעם האשימו גורמי המודיעין את הרשות הפלשתינית ואבו מאזן העומד בראשה, "בחוסר תפקוד" ובהשלמה עם מציאות הטרור הפלשתיני.

חטיבת המחקר ו"בנק ישראל" - מה הקשר?

מחלקת המחקר של משרד האוצר, אשר אמורה לעצב את תקציב המדינה לשנה הקרובה, אמונה על ניתוח הערכות כלכליות "שנה אחת קדימה". יש לה אחריות אישית, באשר להערכות שהיא עצמה מוסרת. הייתכן כי תאמר חטיבת המחקר כי צוותה אינו מסוגל לצפות את עלייתה של סין כגורם כלכלי המשפיע על מחיר הנפט בעולם? זה הרי תפקידה. זה הרי ייעודה. זה סוד קיומה. בלא כך - היא נכשלה. גורם הערכה טוב - הוא הגורם שיכול לצפות את העתיד ברמות סבירות שונות.

זאת ועוד. העולם המודרני בנוי על הערכות עתידיות אשר מנתחות, בין היתר, את רמת השיווק, הייצוא והפיתוח התעשייתי בעולם. היא בוחנת סיכויים וסיכונים. תם לו עידן כתיבת דפי היסטוריה וניתוח העבר; קם לו עידן המנסה לכתוב, כבר בהווה, את דפי העתיד. זוהי המטרה המרכזית של גופי המחקר דהיום. כך הופכים חברה כלכלית כושלת - לחברה מצליחה ומשגשגת.

בהתבסס על כך, מתקיימים מידי שנה הערכות מודיעין שנתיות, שתפקידן לצפות "שנה קדימה" את המאזן בסוריה, מצרים, ירדן וגם ברשות הפלשתינית. בעבר היה זה בחודשים דצמבר-ינואר, ועתה נעשית הערכה שנתית כזו כבר בחודשי יוני-יולי. המודיעין חייב להציג את הסיכונים והאיומים הטמונים בלב התהליכים באזורנו.

הייתכן כי קרו בחצי השנה האחרונה תהליכים כה נסתרים, מצד ארגון החמאס, אשר שינו את מאזן כוחם בציבור הפלשתיני, כך שלא היה בידם של גורמי המודיעין לצפות את חיזוק מעמדם? הייתכן כי תאמר מחלקת המחקר של "בנק ישראל" כי היא לא צפתה את עליית כוחה ל סין בשוק הכלכלי? הייתכן כי מחלקות המחקר של חברות הענק האמריקניות תאמרנה כי אין הן יכולות לצפות שינויים טבעיים בטווח של חצי שנה? ואם הן נכשלו - אין עליהן החובה לקחת אחריות לנפילתן?

החמאס התגבר על אובדן ההנהגה

יש אפוא לצאת מתוך ההנחה הבסיסית כי לגורמי הצבא יש את אחת ממערכות איסוף המודיעין הטובות בעולם. היא באה לידי ביטוי במידע נקודתי יוצא דופן, אשר איפשר בעבר ביצוע פעולות של חיסולים ממוקדים, וכן מבצעים מורכבים אחרים. הבעיה אינה באיסוף - כי אם ביכולת ההערכה של גופי אמ"ן. תפקידו של אגף המודיעין, כמו בכל מחלקת מחקר בגופים אזרחים וכלכליים, הוא לצפות את העתיד על סמך נתוני היסוד והמגמות הקיימות. כישלון מחלקת המחקר, ובוודאי כישלון צורב, יעלה כאשר אין הם מסוגלים לראות ולנתח את התפתחויות המגמות הבולטות. זאת, בשונה מצפי של "תפנית", אשר קשה להעריך בעקבות תקרית של התנקשות גורלית או אסון טבע, אשר עשויים לשנות את יסודות פני האזור. אז נאמר, "צדק העיוורון - איתם".

במקרה דנן, נתוני היסוד על התחזקות ארגון החמאס ועל כוחו בקרב הציבור הפלשתיני, כפי שבא לידי ביטוי בהערכות אמ"ן בשנים האחרונות - היו קיימים גם בשנת 2004, ולא השתנו. הכישלון של המודיעין היה בכך שהוא נסמך על הפגיעה ביאסין ורנטיסי כגורם שיכול להביא להיחלשות החמאס, בעוד שהוא לא נתן את המשקל הנכון לעצם התשתית האדירה שפיתח חמאס בציבור הפלשתיני, מה שחיפה על "היחלשותו" לאחר ההתנקשות במנהיגיו.

"רוח הגבית לטרור" - היה או לא היה?

רוח הגבית לטרור, שהביאה עמה תוכנית ההינתקות, היא דבר שבעבודה. אין זו שאלה פוליטית פנים ישראלית. החמאס עשה שימוש פוליטי ביציאה מעזה, והציגה כ"ניצחון הג'יהאד על האויב הציוני". בכירי הארגון הציגו את הנסיגה כאנטיתזה לתפיסת המשא-ומתן וההסדרים של הרשות הפלשתינית. יש להודות כי היו אנשי מודיעין, וביניהם רא"ל (ב(מיל.)) משה יעלון, אשר העריכו כי ההינתקות תביא ל"רוח גבית" ותחזק את החמאס בפועל. העיוורון והכישלון היה בכך שדעתם כלל לא התקבלה במערכת המודיעין, או לפחות בכך שלא הוצגה באופן רשמי לדרג המדיני, כגורם העלול להעלות את החמאס בכוחו.

ממידע שהגיע לאחרונה ל-Nfc, עולה כי לדרג המדיני הבכיר ביותר, הועבר כבר בתחילת שנת 2004 מסמך רשמי אשר התריע כי "המשך מדיניות ההינתקות החד-צדדית, עלולה להביא לעליית כוחו של החמאס". המסמך, המליץ לתאם את ההינתקות עם הרשות הפלשתינית, מתוך כוונה לחזק את תנועת הפת"ח והרשות "כגורם מדיני עמו ניתן יהיה להגיע להסדרים", ובכך להחליש את כוחו של החמאס בציבור הפלשתיני.

תפיסה זו, אשר הוכחה בדיעבד כנכונה, נדחתה על-ידי ראש הממשלה ושר החוץ בטיעון כי "לישראל אין אינטרס לחזק את ערפאת". הדברים עשויים ללמד על שורש הטעות שעמדה בתכנון האסטרטגיה הישראלית, אשר התעלמה ממגמות היסוד בחברה הפלשתינית, תוך הערכה, לא מבוססת, כי "יצמחו כוחות מתונים" מתוך האווירה רווית הטרור הנישאת על גלי הניצחון של הנסיגה הישראלית.

בימוי הניצחון - תסריט התבוסה

כבמקרים אחרים, גורמי ההערכה לא היכו בחטא על טעותם והטעייתם את הדרג המדיני. ואולי ההסבר לכך נעוץ בדבריו של תא"ל (מיל) עיבל גלעדי, לשעבר ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באגף התכנון. ללא ספק, גלעדי סייע בידינו להבין את רזי המציאות הישראלית, המשולה בעיניו לתיאטרון ביטחוני ופוליטי.

כנראה, שבימנו, אכן אפשר לביים ניצחון, ובמערכה המחודשת, תפקיד הצבא כנראה הוא לאחוז בשרביט הבמאי והתסריטאי הראשי. ההינתקות, כך העיד גלעדי, נולדה מהצורך לשוות תחושה של ניצחון למהלך החד-צדדי, לאור כשלון צה"ל במלחמתו בטרור הפלשתיני, וכפי שהעיד הוא עצמו: "בהתחלה דיברנו על דימוי ניצחון. אחר כך עברנו לבימוי ניצחון". שמעתם היטיב? צה"ל מדבר על "בימוי ניצחון" עבור הדרג המדיני! צה"ל מוותר על ניצחון אמיתי בשדה המערכה, ומעדיף להפיק את "בימוי הניצחון" בידיו המיומנות.

אם כן, נשאל, כמה יעלה הכרטיס להצגה השנייה של שעות הערב? מה מבשלים לנו התסריטאים של צה"ל והמודיעין? לאחר הניצחון (האמיתי!) במלחמת ששת הימים, פורסמו אלבומי הניצחון שביטאו את היהירות של ראשי הצבא והזלזול באויב, דבר אשר הביא לכישלון בהיערכות למלחמת יום הכיפורים. היום עסוק הצבא בבימוי ניצחונות דמיוניים עבור הדרג המדיני, ומסמא את עיני הציבור מהאיום ההולך ומתעצם, אשר עלול להעמיד את מרכז הארץ תחת איום חמור של טרור. האם כל שעברנו הוא בבחינת שעת הפרסומת המייגעת בטרם מתחילה ההקרנה הרשמית?
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב