בכל הכבוד ומבלי לפגוע בזכויות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בכל הכבוד ומבלי לפגוע בזכויות 

מאת    [ 06/09/2009 ]
מילים במאמר: 462   [ נצפה 3968 פעמים ]

 
 
בישראל, שאזרחיה רודפי כבוד ורק אחר כך הם רודפים אחר הצדק (ולרוב הם אינם מצליחים לתפוס אותו), יש ביטויים רבים הקשורים לכבוד, ויש "כל הכבוד", "בכבוד" (במילעיל), "כבודו", "אחר כבוד", יש "עם כל הכבוד" של חלי-אני-רוצה-לצאת-חוצץ מארץ נהדרת (או חלי- אני-יושבת-כאן-ושותקת-אבל-מבפנים-אני-נשרפת), ויש "בכל הכבוד".

כשאנשים אומרים למישהו או על מישהו "בכל הכבוד" (או "עם כל הכבוד")הם משתמשים בביטוי באירוניה ומתכוונים לכך שאין להם כלל כבוד לאותו אדם, על משקל "תהיה בריא". במקרים אחרים זאת הבעת כבוד מזויפת כדי לצאת ידי חובה.

ויש עוד משמעות ל"בכל הכבוד", שלמדתי עליה כשעבדתי במשרד עורכי דין. למשל, כאשר כותבים לשופט: "בכל הכבוד צדק בית המשפט הנכבד כשפסק לנתבע פיצויים", המסר שעובר כאן הוא: כבוד השופט, הרי אינך צריך אותי כדי שאחזק את דבריך, וחיזוק דבריו של אדם במעמדך עלול להתפרש כפגיעה בכבודך, לכן אני מוסיף "בכל הכבוד", כדי שלא תבוא ותאמר "תן לי את הכבוד המגיע לי!"

בעולם המשפט נהוג לפנות ב"אדוני" ו"גבירתי" ובגוף שלישי. השימוש בפנייה המכבדת הזו נעשה גם כאשר ברור שאין כבוד. הנה דוגמה:

השופט סגל: נכון. גם הנימה הזאת של אדוני.
עו"ד קמר: אהה, אדוני עכשיו מתאר נימות.
סגל: כן אני מדבר על נימות, ודאי.
קמר: אדוני ירשה לי לסיים את עבודתי? תודה רבה.
סגל: זה חוצפה מה שאתה עושה עכשיו... אתה עכשיו אתה כורה לעצמך בור.
קמר: ואדוני לא יאיים עלי... אדוני מנצל את כוחו העודף להפחיד עורך דין.
סגל: האחרון שמנצל את כוחו לגבי אדוני... והרפיוטשיין של אדוני.
קמר: ועל השם של אדוני גם שמעתי. מבאר שבע עד לפה.
סגל: תקשיב טוב אדוני, חצית את הקו האדום.

...

עו"ד קמר (לשופט חבש): ... אדוני בשיטתיות מעיר רק לי. נמאס לי מזה.

...

עו"ד קמר (לשופט רביד): אני מבין שאדוני באופן שיטתי יכניס לפרוטוקול דברי גנאי עלי, מי שיקרא את הפרוטוקול יחשוב שאני צועק, אני לא צועק, אני מדבר בלהט.

...

רביד: תשב בבקשה ותפסיק את ההצגה הזאת.

(מתוך: "לבית המשפט נמאס: קובי קמר, הפרקליט הבכיר עם הפה הגדול, יועמד לדין משמעתי", תומר זרחין, הארץ, 29.9.09)


שימוש נוסף שאופייני לעולם המשפט הוא ב"בא ואומר" [ויבואו ויגידו ליהושפט לאמור בא עליך המון רב מעבר לים (דברי הימים ב`, כ, ב); ויברח דוד מניות ברמה ויבוא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עווני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי (שמואל א`, כ`, א`)].

אדם לא יכול סתם להגיד דברים. הוא צריך קודם לבוא, ואז להגיד: "באה עינת ואומרת". יש בכך הדגשה של הדברים, הבאת הדברים מנקודת המבט של המציג: "בא היועץ המשפטי לממשלה ואומר: `כל עוד לא הוגש נגד ליברמן כתב אישום, הוא יוכל להמשיך לכהן בתפקידו`". ולעיתים מסתתרת בדרך הזו גם טרוניה, בבחינת איזו חוצפה!

גם רפי רשף מחייב את המרואיינים שלו לבוא ואחר כך להסביר: "בוא-תן לי להבין", "בוא-תסביר לי" (בוא-לך מכאן!). זה נשמע מתנשא.

ובכלל, עורכי דין אוהבים להקדים את הפועל לנושא, מה שהופך אותם למספרים מפסטיבל מספרי סיפורים: "יושב אדם ברחוב, ניגש אליו אלמוני ובא ואומר לו..."
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2016
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS
כתיבת מאמרים

מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב