הצלחה- טבעי או נורמאלי? 

‏יום חמישי 11 יוני 2009

הצלחה- טבעי או נורמאלי?

במובן מסוים ניתן להתייחס אל הצלחה כאל שפה גלובאלית משותפת, כמו מוסיקה או ספורט. כי זה לא משנה מאיפה אתה, היכן נולדת, אם אתה גבר או אישה, אם אתה יהודי, נוצרי או ערבי. זהו הצורך הטבעי הזה של כל אדם ללא הבדל דת, גזע, מין או מיקום גיאוגרפי, להצליח! אני מאמין שכל אדם נולד להצליח, כל אדם נולד עשיר (האמת היא שיש אפילו ספר כזה שנקרא You were born rich של בוב פרוקטור, למי שמכיר- כוכב הסרט "הסוד", למיטב ידיעתי יש את הספר הזה רק באנגלית, מי שרוצה יכול להוריד אותו בחינם כספר אלקטרוני אצלנו באתר (להורדה לחץ/י כאן).

בכל מקרה, אני טוען שכל אדם נולד עם האפשרות להיות גדול, הבחירה שלו באפשרות הזו, היא משמעות החיים. לעשות את מה שאתה אוהב לעשות, באופן הכי טוב שאתה יכול- זה נקרא במילה אחת- חיים! אבל לצערי הצורך הזה בהצלחה ברוב המקרים, לא בא לידי סיפוק. האם אי פעם שאלתם את עצמכם: למה אנשים מסוימים מסוגלים לעשות מיליון שקלים, להפסיד אותם, לעשות עוד מיליון שקלים, להפסיד אותם, ולעשות עוד שלושה מיליון שקלים ושוב ושוב, בעוד שאחרים בקושי גומרים את החודש? או איך זה שיש אנשים שכל מה שהם נוגעים בו הופך לזהב, בעוד אחרים נכשלים בכל דבר שהם מנסים.

השאלות האלה ועוד כמה וכמה בסגנון, הן בדיוק השאלות שהביאו אותי לעסוק בתחום הזה. הפכתי לחוקר של הצלחה... מתישהו בגיל 22 שכבר הייתי בשנה הראשונה ללימודים, השאלות האלה כל כך הטרידו אותי, עד כדי כך שהחלטתי להפוך לסטודנט של הפוטנציאל האנושי והתחלתי לחקור את הנושא. ככל שחקרתי יותר, כך הבנתי שאני לא יודע מספיק ושזהו מסע שלעולם לא ייגמר. מאוחר יותר הבנתי שהמסע הזה הוא המסע של חיי, שם טמונה התשוקה הגדולה ביותר שלי. וכשיש לי הזדמנות לכתוב או לדבר על הדברים האלה, אני מרגיש את התשוקה בתוכי כמו נהר גועש, אני מרגיש ניצוץ של אפשרות, אני מרגיש שהכל אפשרי פתאום. אני מרגיש שההצלחה היא לפתע משהו בלתי נמנע, כמו תוצר לוואי של דברים עמוקים הרבה יותר, כמו סימפטומים של מחלה, מחלה מהסוג הטוב. תמיד אמרתי שיש לי תשוקה לדבר על דברים שיש לי תשוקה אליהם.

אבל אני רוצה לחזור לשאלה ששאלתי מקודם, לגבי למה מעט מאוד אנשים מצליחים ורבים אחרים נכשלים שוב ושוב, והתשובה היא כזו: יש להם את המתכון הנכון. המתכון להצלחה. בדיוק כמו מתכון לעוגה... איך זה שאמא שלי מכינה עוגה וכל פעם היא יוצאת בדיוק אותו הדבר, טעימה מאוד! יש לה מתכון, היום היא כבר עושה את זה בעיניים עצומות, אבל היא התחילה עם מתכון, יכול להיות שהיא זרקה כמה עוגות בהתחלה, יכול גם להיות שסבתא לימדה אותה. ואני בטוח שיש לכם מיליון דוגמאות משלכם.

אומרים כי אם נבחן 100 אנשים בגיל 25 השואפים להצליח ולהתעשר ונבדוק שוב את מצבם כעבור 20 שנה, המצב יהיה כדלקמן: 1 עשיר, 4 בעלי עצמאות פיננסית, 15 עדיין עובדים מהכרח, 26 מתים ו-54 בקושי שורדים ("Dead Broke").- והסיבה היא כזו- בשום מקום במהלך חיינו, כולל במערכת החינוך הפורמאלי, לא מלמדים אותנו איך להצליח, איך להתפתח, איך "לעשות כסף", איך להציב מטרות ולכתוב תוכנית פעולה וכדומה.

אבל זוהי לא הסיבה היחידה. יש עוד כמה סיבות ומה שאני רוצה להגיד הוא שבכל מקרה- אנחנו אחראים לכך. רובנו פשוט משחקים את המשחק של "עקוב אחרי". רבים מאיתנו עושים בדיוק מה שאחרים עושים כי זה נראה נורמאלי, גם זה מגיע איפשהו מהילדות, ילד נולד בהתחלה עם יכולת אחת מרכזית- לחכות את מה שהוא רואה וזה הולך איתו אחר כך לכל אורך חייו, אז מה הפלא אם כך שיש פערים כל כך גדולים בעולם. הביטו סביבכם, רוב האנשים בעולם הם הרי לא עשירים ומצליחים- אלה הם מיעוט בלבד, הקרם דה לה קרם, הדובדבן שבקצפת. עוד דבר שמסרס אותנו עוד כשאנחנו ילדים הוא העובדה שמחנכים אותנו לעשות הכל לבד, עוד מבית הספר, הרי כולנו פוחדים להעתיק, לכן בשלבים מאוחרים יותר קשה לנו לקבל עזרה מאחרים, לכן רוב האנשים אינם ברי אימון, הם אומרים: מה אני צריך מאמן, מה הדרק הזה יכול ללמד אותי, מה הפישר הזה כבר יודע על החיים.

סיבה נוספת היא שרובנו לא באמת מסתכלים קדימה, רובנו לא זורקים את החכה הרחק לים ואומרים לשם אני רוצה להגיע. יש הבדל גדול בין טבעי לנורמאלי, אני מצאתי שההצלחה היא משהו טבעי אבל בהחלט לא נורמאלי. להיות אדם נורמאלי, זה אומר לעשות מה שכולם (או הרוב) עושים, אבל להיות טבעי זה משהו אחר לגמרי, מי שחי את חייו ופועל בצורה טבעית אינו נחשב לנורמאלי, אלא לבלתי הגיוני. כל הקידמה וההתפתחות של העולם מאז ומתמיד היו תלויות באנשים בלתי הגיוניים שפעלו בטבעיות ובשונה מאיך שפעלו רוב האנשים. הצלחה היא משהו טבעי, זה טבעי לעשות את הדבר שאתה הכי חושק בו ולעשות אותו הכי טוב שאתה יכול, זה טבעי לרצות דברים, זה טבעי לדמיין ולחלום, זה טבעי להסתכל על הים או על השמיים ולהבין שהכל אפשרי, זה טבעי שאימפריות של הון ושל ערך בלתי רגיל נולדו במאגר היצירתיות של האדם הבלתי הגיוני, של האדם הטבעי.

אם נשתול עץ בגינה, נשקה אותו יומיום ונדאג לתנאים הנכונים לקיומו, הוא יצמח באופן טבעי בלי שנצטרך לדאוג לכך יותר מדי, כך אדם השואף להצליח. ה- הצלחה שלו טבעית כמו הטבע, כמו הצמיחה של העץ.

אני רוצה לסיים עם קטע מרגש שלקוח מתוך נאום היסטורי ומאוד מפורסם: "הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו, לא האפילה שבתוכנו, שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו: איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? למען האמת - איזו זכות יש לנו לא להיות? אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון. ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו נעניק, באופן בלתי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד" (נלסון מנדלה).


באהבה ובהערכה :)
יואב זילכה
www.mentorme.co.il