אני לדודי ודודי לי
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

אני לדודי ודודי לי 

מאת    [ 02/09/2009 ]
מילים במאמר: 1271   [ נצפה 4465 פעמים ]

 
 
שולחן-השבת

מבט מיוחד ומרתק לפרשת-השבוע,
לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות
לאור תורת חב"ד
מאת
הרב יוסף קרסיק
שליח הרבי ורב אזורי
בת חפר - עמק חפר

הוספה בעבודת ה'
בחודש אלול

על מה צריך בעיקר לשים את הדגש להוספה בעבודת ה' בכמות או באיכות * בתורה, עבודה וגמילות-חסדים * סוג פעילות המבצעים העדיפה

שלושת העמודים שעליהם העולם עומד

על שלושה עמודים העולם עומד - תורה, תפילה וצדקה. ימי חודש אלול בהם העולם מתעורר להכין עצמו לימים הנוראים ימי הדין, מוקדשים להוסיף ולהרבות בשלוש העמודים.

על אחת כמה וכמה בימים אלו, שזכינו לשמוע מ"רוח אפינו משיח ה'", הרבי, בשיחותיו הקדושות, שהננו נמצאים בשלהי הגלות והנה הנה משיח בא מיד ממש, בודאי שעל כל אחד ואחת להכין עצמו בהוספה בשלושת העומדים שעליהם העולם עומד כהכנה לקבלת פני משיח צדקינו.

בשיחות קודש מלפני כשלושים שנה דן הרבי בהוספה בשלושת הקווים - האם הדגש להוסיף בכמות או באיכות, כלומר האם להוסיף בכמות הלימוד, התפילה והצדקה או באיכותם (כפי שיוסבר בהמשך) - דבריו הקדושים נדפסו בלקוטי שיחות חלק כד, בשיחה לחודש אלול, ולהלן תמצית הדברים המופלאים, כפי שיחזו עיני הקורא.

אופי ההוספה הנדרשת

כל בר-דעת מתלבט בכל עניניו ברוחניות ובגשמיות, מה יותר חשוב להרבות בכמות או באיכות:

בתורה - האם לנצל את שעת הלימוד לכמות, הרבה דפים וכו', או לאיכות, להעמיק בהבנת שורשי הדברים וטעמיהם לעומקם ולאשורם. בתפילה - המקדיש שעה לאמירת תהילים למשל, האם כדאי שיאמר פרקי תהילים רבים בכמות, או שיתבונן בפירוש המילות וכו' וכך יספיק פחות פרקי תהילים בכמות. בצדקה - האם העיקר להרבות בכמות הנתינה לעני למרות שזה לא יהיה בסבר פנים יפות, או שהעיקר היא איכות הנתינה, לתת בסבר פנים יפות, בחיוך ושמחה לעני.

ההתלבטות זו קיימת גם במוסדות חינוך האם להרבות בתלמידים רבים בכמות, אף תלמידים לא כישורניים להעמיק בלימוד התורה, או להעדיף תלמידים בעלי כשרונות היכולים לרדת ולצלול בעומק ים התלמוד.

ההוספה במבצעים הקדושים

התלבטות דומה קיימת גם בעבודת השליחות, במבצעים שהטיל עלינו רבינו בהפצת התורה והמעינות חוצה: האם להתמקד בכמות - להגיע לכמה שיותר אנשים, להניח תפילין במקומות ציבוריים וכדומה, כשהמפגש עם כל אחד הוא יחסית שטחי וקצר ולא זמן ארוך ללימוד והעמקה, או להתמקד בקומץ אנשים ולפעול עמהם בעבודת השליחות לקרבם לאבינו שבשמים ולהופכם לחסידים וייראי שמים.

שאילה דומה קיימת כשמארגנים מסיבה מיוחדת לכבוד ראש חודש, חגים ומועדים וכדומה, האם להקדיש את המסיבה להשפעה איכותית, שכולה תהיה התוועדות בתורה וחסידות והתעוררות לעבודת ה', למרות שלאירוע כזה יבואו מיעוט אנשים יחסית, או לבזבז חלק מזמן המסיבה לפעילות נוספת, תוכנית אומנותית וכדומה וכך לגרום לריבוי משתתפים בכמות, אך באירוע זה לא תהיה איכות מרובה בעניני תורה וחסידות, שכן חלקו יוקדש לענינים חולין.

כמובן שהשלימות היא שילוב שני הענינים גם יחד, גם כמות וגם איכות, אך במצב הזמן בעת הגלות פעמים רבות לא ניתן לקיים שילוב של שני הדברים יחד, ויש לבחור במה להתמקד בכמות או באיכות.

שלוש מחלוקות בין נשיא ישראל לחבריו

נשיא ישראל אחר חורבן המקדש - רבן גמליאל, חולק עם חבריו תלמידי החכמים, בשלושה נושאים בתורה, תפילה וצדקה, במבט ראשון נראות המחלוקות שונות ולא קשורות ביניהן, שכן הם בענינים שונים לחלוטין, אך הרבי מסביר שיש מכנה משותף וצד-שווה השזור בשיטתו של כל אחד מהם, ועקב כך הוא קובע את ההלכה בכל אחד משלושת הענינים - והוא על מה לשים את הדגש על הכמות או על האיכות.

רבן גמליאל בהיותו הנשיא מדגיש את האיכות, שכן גדולת הנשיא והמלך אינה כמותית, שהרי הנשיא והמלך הוא אחד, וגדולתם נובעת מאיכותם, כשרונותיהם ומעלותיהם בשל כך נבחרו להנהיג ולהדריך את העם - לכן רבן גמליאל מדגיש את מעלת האיכות;

אבל חבריו, שהיו דייני הסנהדרין, שפסיקות והכרעות הסנהדרין נקבעות לפי מנין ומספר החברים, כלומר לפי ספירה כמותית - לכן הם מדגישים בפסיקותיהם את הכמות.

להלן פירוט המחלוקות בין רבן גמליאל לחבריו:

תפילת היחיד או תפילת שליח הציבור

1) תפילה בציבור: כשמתפללים במנין, כל אחד מהציבור מתפלל תפילת שמונה-עשרה בלחש ואחר-כך שליח הציבור חוזר על התפילה בקול - מה העיקר: התפילה שכל אחד אומר בעצמו או התפילה ששליח הציבור מתפלל בקול :

לדעת חכמים העיקר זה התפילה שכל אחד מהציבור מתפלל בעצמו (אך כשמנין יחידים מתפללים ביחד, יש בזה מעלת הציבור. ומה ששליח הציבור חוזר על התפילה בקול, זה רק "להוציא ידי חובה את מי שאינו בקי" בתפילה בעצמו), ולדעת רבן גמליאל העיקר זה תפילת שליח הציבור בקול, שבה מוציא ידי חובה את כל הציבור (אך לפני תפילת השליח ציבור בקול, מקדימים להתפלל בלחש רק "כדי להסדיר שליח צבור תפלתו" כדי ששליח הציבור יכין ויתקין עצמו לחזרת התפילה כדבעי).

תפילת שליח-ציבור היא באיכות יותר גדולה, שהרי הוא "הגון , ריקן מעבירות ולא יצא עליו שם רע, עניו ומרוצה לעם", ועוד זאת בהיותו שליח-ציבור הוא מקבל כוחות רוחניים אדירים של "עדה קדושה מישראל", כדברי רבינו הזקן "פיו כפיהם"! ממילא תפילתו באיכות נעלית ונשגבת; לכן פוסק רבן גמליאל שהתפילה בה יוצאים ידי חובה היא תפילת השליח-ציבור, שהיא תפילה באיכות יותר נעלית מתפילת כל יחיד ויחיד.

אך לאידך בתפילת היחיד יש מעלה של הכמות, שכל המנין, עשרה יהודים מישראל אומרים את כל ברכות השמונה-עשרה; לכן חכמים המעדיפים את הכמות, סוברים שהעיקר הוא תפילת כל אחד מהציבור, ולא תפילת השליח-ציבור.

פתיחת השערים לכל מאן דבעי?

2) לימוד התורה: האם להעדיף מעט תלמידים, בעלי כשרונות מיוחדים, כדי שרמת הלימוד תהיה גבוהה ויוכלו לצלול בים התלמוד לסוגיות עמוקות ונשגבות; או לפתוח שערים ולאפשר כניסת כל החפץ ללמוד, אף שרמת הלימוד תרד, שכן אורך זמן רב עד שהתלמידים החלשים מבינים את הפשט וקשה לצלול עמהם לעומק הסוגיות ולפתור את סבך השאלות.

מסופר בתלמוד שכשרבן גמליאל היה הנשיא, הוא הציב שומר בפתח בית המדרש שהכניס לתוכו רק "תלמיד שתוכו כברו", כלומר רק מי שהגיע לדרגה נעלית בלימוד, אך כשהודח רבן גמליאל מהנשיאות ורבי אלעזר בן עזריה מונה לנשיא, סילקו את שומר הפתח וניתנה רשות כניסה לכל מאן דבעי, ונוספו תלמידים רבים בבית המדרש.

כי לדעת רבן גמליאל העיקר האיכות, וכמובן שלאיכות מגיעים רק כשלומדים עם גאונים מובחרים, אבל לדעת חבריו העיקר הכמות, ולכן נפתחו השערים לכל מאן דבעי ללמוד.

נתינת צדקה שהיא חטא

3) נתינת צדקה: של גויים נקראת על-ידי שלמה המלך חטא, "חסד לאומים חטאת", ונחלקו חכמים מה הסיבה שצדקה זו חשובה כחטא :

לדעת רבי אליעזר כי תרומתם היא כדי לזכות באריכות ימים ושנים טובות ("להתגדל"), לדעת רבי יהושע כי הם תורמים "כדי שתמשך מלכותן". ולדעת רבן גמליאל כי תרומתם כדי להתגאות ("להתיהר").

גם בצדקה יש מושג של כמות ואיכות: איכות הצדקה זה היחס הניתן לעני, סבר פנים יפות, דיבור יפה, "מפייסו בדברים", ולדעת רבן גמליאל זה העיקר בצדקה; וכמות הצדקה להרבות בנתינה לכל צרכי העני, ולדעת החולקים על רבן גמליאל זה עיקר הצדקה.

לכן לדעת רבן גמליאל הפסול בנתינת הצדקה של הגויים הוא כי נתינתם בגאווה וגסות רוח ויחס שלילי לעני, בעיה באיכות הנתינה; ולדעת החולקים עליו הפסול בצדקתם הוא בשל העובדה שהם נותנים אותו לצורך עצמם (לזכות באריכות ימים, שמלכותם תמשך), ממילא נתינתם היא אינה לפי הכמות הדרושה לעני, אלא לפי הכמות הנראית להם שתגרום להצלחתם, כלומר הבעיה בכמות הנתינה.

מסקנה למעשה - ההוספה העדיפה

הגמרא4 מספרת שביום שפתח רבי אלעזר בן עזריה את שערי בית המדרש, ונכנסו כמות מרובה של תלמידים, גם תלמידים פשוטים שלא היו ראויים להיות בחבורת הלומדים המובחרת של נשיא ישראל - הצליחו להגיע בבית המדרש לרמות לימוד הרבה יותר גבוהות,ו לפתור שאלות רבות שהיו לפני כן, וללמוד מסכתות וסוגיות מוקשות מאוד.

זה לשון הגמרא ורש"י:

באותו יום לא היתה הלכה שהיתה בספק ולא פירשוה חכמי בית המדרש, כי מתוך שרבו התלמידים רב החדוד והפלפול והצליחו לפותרה. וכן מסכת עדיות הקשה נשנתה בו ביום.

כשמשקיעים בכמות בסופו של דבר ההצלחה היא גם באיכות!

השלימות המושלמת תהיה בימות המשיח, או אז משיח צדקינו ילמד תורה לכל העם כולו "מקטנם ועד גדולם", כלומר ייפתחו שערי הלימוד בפני כל אדם, כמות הכי גדולה; ומצד שני משיח צדקינו ילמד ויגלה את סודות התורה האיכותיים והנעלים ביותר, גם לגדולי התורה וענקי הדורות, שגם הם ילמדו מפיו של משיח צדקינו.

כי משיח יביא את הכל לשיא השלימות הנעלית בכמות ובאיכות מרבית, בגאולה השלימה בקרוב ממש.

מקורות - לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 95. ועוד.

תגובות והערות-הארות יתקבלו בשמחה, למייל: ryk613@gmail.com
הרב יוסף קרסיק
שליח הרבי ורב אזורי
בת חפר - עמק חפר

לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות-הארות שיתקבלו בשמחה, למייל: rabayyk@zahav.net.il
www.torah.in/he
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב