דן מרידור והטעויות 

דן מרידור בנה לעצמו, במשך השנים, את הדימוי של "מר ניקיון". הגון, עמוק מחשבה ואמין.

כשהוא התפוטר מממשלת ביבי, הוא אפילו ביצר את דימויו כבעל יושרה

וכפוליטיקאי מזן אחר. כיום, לאחר למעלה מעשר שנים מחוץ לפוליטיקה, כשהוא נהנה ממעמד ציבורי מכובד, הוא החליט לשוב לזירה הפוליטית והתחיל, שלא מרצונו, לנתץ את תדמיתו, שבנה בעמל כה רב.




"החיידק" הפוליטי שתקף אותו, כנראה פגע בכושר השיפוט שלו והעלה אותו על מסלול של טעויות.

טעותו הראשונה היתה כשבחר למחול על כבודו והצטרף אל ביבי אותו הוא

כינה בכינויים קשים ביותר כשעזב את ממשלתו. כל ניסיונותיו לנמק את מהלכו

התמוה, עלו בתוהו. המניעים היו שקופים מדי. האיש נואש לשוב לפוליטיקה

וביבי היה היחיד שהיה מוכן להבטיח לו מקום בממשלתו העתידית, אם וכאשר

תקום,ללא קשר למיקומו ברשימת חברי הכנסת של הליכוד.

אבל זאת הטעות הקלה מכולן. את זה הציבור היה מוכן "לבלוע" בדיוק כמו שהוא

היה מוכן לקבל את הסבריו הדחוקים של בני בגין. עוד איש בעל דימוי

של אדם הגון ובעל יושרה, הדבק באמונתו. אלא, שקיים כלל בלתי כתוב,

המוכח מחדש גם הפעם "כאשר אתה עושה טעות אחת, השניה תבוא בעקבותיה".



כשהתפרסם שעו"ד דן מרידור נרתם לייצג את ארקדי גיידמק מול פרקליטות המדינה, הורמו לא מעט גבות בציבוריות הישראלית. אנשים שאלו את עצמם,

מה לאיש הישר הזה, שר המשפטים לשעבר, אביר שלטון החוק ולארקדי גיידמק?!

ההתקשרות הזאת היתה טעות קשה שסדקה את דימויו הנקי.



בשבוע שעבר חשף ערוץ 2 את מסמך דרישות התשלום שהגיש העו"ד דן מרידור

לארקדי גיידמק ובו דרישה לתשלום בסך 600,000 $ בנוסף ל5 מיליון $ כדמי הצלחה.

אין לי טענות אל מר מרידור על גובה דרישותיו. זכותו כעורך דין פרטי לדרוש כל סכום העולה על דעתו ואם הלקוח מוכן לשלם, סימן שהוא סבור שהסכום מוצדק.

עד כאן הכל בסדר.



הבעיה היא בתגובתו של מר מרידור לפניית כתבי ערוץ 2 בעניין

מסמך הדרישות.

למעשה, עמדו בפניו 3 אפשרויות להתמודד עם החשיפה.

הוא יכול להכחיש מכל וכל. הוא יכול לסרב להגיב בטענת חסיון יחסי עו"ד-לקוח

והוא יכול לאשר ולטעון שהסכום מוצדק.



דן מרידור, הנחשב בעיני עצמו כאדם שמבין לא רק במשפטים ובביטחון אלא

גם בתקשורת, לא טרח, כנראה, להתייעץ עם יועץ תקשורת ובחר באפשרות הגרועה מכולן.

הוא הכחיש מכל וכל ואמר "אם תגיד לי שראית מסמך כזה, אתיז את ראשי"

והוסיף "אם תגיד שחתמנו על הסכם כזה אומר שאין שחר לדברים. אין ברצוני וביכולתי להגיב בענייני לקוחותי"

למה זאת האפשרות הגרועה מכולן? כיוון שהיא מערבבת, לכאורה, דברי אמת ואי אמת ומנסה לתפוס מזה וגם מזה לא להניח את ידו .

אני מניח שאכן הסכם כזה לא נחתם. בהכירי איך הדברים האלה מתנהלים, אני מניח שמסמך כזה הוגש (עובדה שהוא הגיע לידי ערוץ 2) אך גיידמק לא מיהר לחתום עליו. לכן, כדברי מרידור הוא אכן לא נחתם. כעו"ד הוא אמון על שיטת הטענות החליפיות והחליפי חליפיות שעובדת יפה בבתי המשפט אך לא בתקשורת.

בתקשורת עליך להיות ברור , פשוט וחד משמעי.. אחרת אתה מסתבך.



אם הוא היה שואל אותי (והוא לא) הייתי ממליץ לו לבחור באפשרות השלישית

ולאמר "אכן אלה הסכומים שדרשתי. בהתחשב בלקוח, במורכבות הנושא ובמעמדי

ומיומנותי המקצועיים, אלה הסכומים שאני שווה. מי שחושב אחרת מוזמן לבחור לו עו"ד זול יותר".

תשובה כזאת היתה ממצבת אותו כעו"ד צמרת ותומכת בדימויו כאיש ישר.

התשובה שהוא בחר לתת דווקא חשפה אותו כחמדן המנסה להתכחש לאהבת הבצע שלו ,כאיש שאיננו דובר אמת וכנראה גם לא כל כך חכם. אנשים חכמים יודעים

לבחור את לקוחותיהם ולא להסתבך בהתקשרויות בעייתיות.



מדן מרידור הייתי מצפה שיכיר את משפט חז"ל "תפסת מרובה, לא תפסת" זאת לגבי תשובתו המפותלת המנסה לתפוס מכל העולמות.. ולגבי התקשרותו עם גיידמק היה עליו להכיר את המשפט "מי ששוכב לישון עם כלבים בל יתפלא כאשר

יקום עם פרעושים"

או שמא, דן מרידור איננו האיש שהוא רוצה שנחשוב שהוא.



הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת.



פורסם ב-YNET ב-26.1.09