פיצוי לתובעים אשר השתתפו בטיול מאורגן לארה''ב בשל כך שהמדריך היה חסר ידע בכל הקשור לארה''ב 

ת"א 20410/08, גלדור חיים ואח' נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ

כבוד השופטת חנה פלינר


23.06.2009

העובדות:
התובעים השתתפו בטיול מאורגן אשר ארגנה הנתבעת לארצות הברית וקנדה. עלות הטיול עמדה על סך של 17,000 ש"ח לנוסע, והתמורה שולמה במלואה לנתבעת. תוכנית הטיול פורסמה כבר בחודש יולי 2007 כללה מספר רב של יעדים, וביניהם ניו-יורק; בוסטון; מונטריאול; מפלי הניאגרה; וושינגטון; אורלנדו; גראנד קניון; ברייס קניון; פארק יוסמיטי; סאן פרנסיסקו; לוס אנג'לס; לאס ואגס. משך הטיול היה כשלושה שבועות. לטענת התובעים, אשר היוו את הקבוצה כולה המדריך התגלה כחסר ידע בסיסי בכל הקשור לארה"ב, חסר כושר התמצאות והדבר גרר ארגון לקוי. התובעים טוענים כי חוסר הידע התבטא בכך שההדרכה הסתכמה בהקראת חומר מן הכתב; המדריך לא היה בקיא באתרים אותם הייתה אמורה לבקר ולפיכך ארגון הזמנים היה לקוי, כמו גם התדרוך לקראת כל אתר ואתר. התובעים טוענים כי המדריך נזקק לא פעם אחת במהלך הטיול להכוונה מצד העוברים והשבים, דבר הבא ללמדך על חוסר התמצאותו במסלול. בנוסף טענו התובעים כי בטיול ובארגונו נפלו פגמים וליקויים רבים. הנתבעת כפרה בטענות התובעים. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי המדריך הינו מדריך מנוסה הנמנה על הצוות הקבוע של מדריכי הנתבעת, וזוכה להערכה רבה.

החלטה:
1. באשר לליקויים הנוספים: לא מצא ביהמ"ש בטענות אלה של התובעים כל ממש. שאלת הפיצויים למטיילים בטיולים מאורגנים מעסיקה את בתי המשפט השונים, אולם ההלכה שהתגבשה עם השנים הינה חד משמעית: "מצד אחד, יש להבטיח שמירת הזכויות של המטיילים וגילוי מירבי מצד החברות המארגנות הטיולים לגבי מסלול הטיול וכל הכרוך בו ומצד שני יש למנוע תביעות בגין תקלה שהיא ותהא פעוטה ומזערית". ביהמ"ש התרשם כי תוכנית הטיול קוימה במלואה. התוכנית הייתה עמוסה, כפי שניתן ללמוד מהתוכנית, והתובעים היו מודעים לכך. אין ספק כי לא ניתן "לקלוע" לטעמם של כל חברי הקבוצה; אין ספק כי לא ניתן לשלוט בצורה מלאה בלוחות הזמנים שבטיול או במזג האוויר. לפיכך, לא מצא ביהמ"ש כל ממש בתלונות התובעים.
2. באשר למדריך - לא יכולה להיות מחלוקת בדבר המשקל הרב שיש למדריך בטיול מאורגן. המדריך משול לרועה של העדר; הוא זה שמדריך, מכוון, מארגן, מרצה. המדריך הוא זה שמספק את הידע וחומר הרקע הדרוש לביקור בכל אתר ואתר; המדריך הוא זה שאמור להכיר את האתרים גם מהפן הלוגיסטי, דהיינו כיצד יש להגיע לאתר, מהן השעות המתאימות לביקור, מהו הלבוש הראוי באותו אתר. אין ספק כי נוסע שבוחר להשתתף בטיול מאורגן, מעוניין להסיר מעצמו את הצורך בהכנת מסלול הטיול, לימוד החומר הקשור אליו וליהנות מהערך המוסף שנותן המדריך.
3. בתום שמיעת העדויות השתכנע ביהמ"ש כי המדריך לא חי ונשם את היעד, בלשונה של הנתבעת; ביהמ"ש לא שוכנעת כי המדריך היה האיש המדריך ביותר להדרכת טיול זה; המדריך, טוב ככל שיהיה בהדרכת מסלולים אחרים, נקרא לדגל ברגע האחרון, וזאת לנוכח העובדה שנפתחה קבוצה נוספת וכל המדריכים האחרים היו מן הסתם תפוסים. לפיכך, ביהמ"ש סבור כי הנתבעת התרשלה בבחירת המדריך והפרה את המצגים שיצרה בפני הקבוצה עובר לטיול. הפרות אלו גרמו לנזק בלתי ממוני, ולמעשה מדובר בפיצוי בגין עוגמת נפש. עם זאת, הקבוצה, או לפחות חלק מחבריה, חרצו את גורל המדריך מראש; אכן התפתחה דינאמיקה שלילית שהקשתה על תפקוד המדריך עד מאוד. עוגמת הנפש לא הייתה נחלתה של הקבוצה בלבד, אלא גם של המדריך. יש להביא דבר זה בחשבון בעת פסיקת גובה הפיצויים.
4. בנוסף, לרושם הסובייקטיבי של הקבוצה בדבר חוסר ידע וחוסר התאמה למסלול, הצטרפו עובדות אובייקטיביות המלמדות על כך שהמדריך אינו מלווה קבוע קבוצות לארה"ב: מעדותו הוא הסתבר שהטיול האחרון אותו הדריך לארה"ב נעשה בשנת 2000.הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות על מנת להשמיט את הבסיס מתחת לראיות שהובאו כנגדה. הנתבעת לא הניחה בפניי בית המשפט כל תשתית ממנה ניתן ללמוד מה היו שיקולי הנתבעת בבחירת המדריך ואילו נתונים עמדו בפניה בעת הבחירה. הנתבעת לא הצליחה להוכיח שהמדריך היה מתאים מלכתחילה להדרכה בארה"ב. בנוסף, גם לא הוכח שהמדריך הכין את עצמו כיאות להדרכת טיול זה, במיוחד כשמדובר ביעד בו לא הדריך מזה שבע שנים. ביהמ"ש התרשם שסיכויי המדריך להצליח בטיול זה לא היו רבים מלכתחילה.
5. בבוא ביהמ"ש לשקול את סכום הפיצוי לו זכאים התובעים בשל הפרת הנתבעת את הבטחתה לשבץ לטיול את האדם המתאים ביותר ביהמ"ש לוקח בחשבון את העובדה שהטיול קוים במלואו; שהתובעים קיבלו תמורה לכספם, אך הנאתם נפגמה בשל עניין ההדרכה; ביהמ"ש קובע כי הפיצוי לכל תובע יעמוד על הסך של 2,500 ש"ח.
לעניין הוצאות המשפט ביהמ"ש קובע כי שכר הטרחה יעמוד על שיעור של 10% מהסכום שנפסק.