שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל 

מילים במאמר: 415   [ נצפה 1534 פעמים ]

 
 
דנ"פ 5651/09, שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין


26.07.2009

העובדות:
1. המבקש, הרב שלמה בניזרי, שימש חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט. בית המשפט העליון, בפסק-דין הכולל דיון ארוך ומנומק בשאלות השונות שהיו במחלוקת בין הצדדים, דחה את ערעורו של המבקש על הרשעתו. המבקש אינו חולק על עצם הרשעתו, למעט ההרשעה בעבירה של מרמה והפרת אמונים (בקשר למינוי מקורבים של סלע למשרות אמון אצל המבקש). הוא עותר לקיים דיון נוסף באשר להרשעתו בעבירה זו.

החלטה:
2. הסמכות להורות על דיון נוסף מתוחמת למקרים שבהם "ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין יש, לדעתם, [של נשיא בית-המשפט העליון או שופט אחר שיקבע לכך] מקום לדיון נוסף" (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). במקרה זה, ככל שמדובר בהרשעתו של המבקש, לא נקבעה בפסק-הדין של בית המשפט העליון הלכה חדשה, ובוודאי שלא נקבע הלכה מן הסוג המקים עילה לדיון נוסף. על כן, יש לדחות את הבקשה לקיים דיון נוסף באשר לעצם ההרשעה.
3. את עיקר הבקשה לדיון נוסף ממקד המבקש בנושא העונש שנגזר עליו. בית המשפט העליון החמיר אפוא בעונשו של המבקש והעמידו על ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל. המבקש טוען כי בפסק-הדין של בית המשפט העליון "נפל דבר" ונקבעה מדיניות ענישה חדשה ומחמירה בנוגע לעבירות של שחיתות בה נגועים אישי ממשל. לדידו, פסק-הדין מבטא חריגה ממדיניות הענישה הנהוגה והראויה, וקובע רף ענישה המבוסס על אינטרס ההרתעה, מבלי לפתוח צוהר להתחשבות בנסיבות אישיות ואחרות המצדיקות הפחתה בעונש.
4. בית המשפט העליון הבהיר את הצורך הקיים לדידו להחמיר את רף הענישה בנוגע לעבירות מהסוג הנדון. אולם בכך אין כל חדש. בית-המשפט העליון נדרש לא אחת לצורך להתוות את רף הענישה בעבירות מסוימות; במקרים מסוימים, כאשר מתברר כי הרף שהיה נהוג בעבר לא הגשים את מטרות הענישה, יש ויש מקום לקבוע רף חדש. בענייננו, עמד בית-המשפט העליון על הצורך לחזק את ההרתעה מפני מעשי שחיתות, זאת על רקע החומרה הרבה שיש בעבירות אלה והמשמעות הקשה שיש לריבוי המקרים האלה על דמותה של החברה הישראלית. בכך כמובן אין כדי לשלול התייחסות לכל מקרה לפי נסיבותיו, וברי כי בית המשפט העליון לא קבע ולא בא לקבוע אחרת בפסק-הדין נשוא הבקשה לדיון נוסף. באי-כוחו של המבקש קוראים בפסק-הדין "הלכות" שלא נקבעו בו כלל-וכלל.
5. בית המשפט העליון התייחס בפסק-הדין למאפיינים המיוחדים של המקרה הנדון. אין יסוד לסברה כי בית המשפט העליון עצם במקרה זה את עיניו והתעלם מנסיבות רלבנטיות לקביעת שיעור העונש.



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב