דחיית בקשה של משה קצב לשימוע נוסף
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דחיית בקשה של משה קצב לשימוע נוסף 

מילים במאמר: 466   [ נצפה 1224 פעמים ]

 
 
תפ"ח 1015/09, משה קצב נ' מדינת ישראל

כב' השופט ג'. קרא - אב"ד, כב' השופטת מ. סוקולוב, כב' השופטת י. שבח


05.08.2009

העובדות:
1. ביום 19.6.09 הגיש המבקש "בקשה לקיום שימוע", בה עתר לחייב את המשיבה לקיים הליך שימוע נוסף, להורות כי פרקליט המדינה הנוכחי, החתום על כתב האישום, וכן הפרקליטים המייצגים את המדינה בתיק זה, יהיו נוכחים בהליך זה, וכן להורות למשיבה לאפשר למבקש למצות את זכות הטיעון ביחס לחומר הראיות החדש אשר נאסף במשך השנתיים האחרונות.
2. בבקשה שבפנינו, עותר המבקש להורות על קיום הליך שימוע נוסף, לאחר שפנייתו בעניין זה, נדחתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, בהחלטתו מיום 18.3.09.

החלטה:
1. לא נכביר מילים באשר למהות זכות השימוע, אשר תכליתה ליתן לחשוד הזדמנות להציג בפני קובעי ההחלטות את מלוא הנתונים שבידיו, קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום נגדו. מוסד השימוע איננו מהווה תחליף למשפט, ואיננו מהווה משפט זוטא. מטבע הדברים, ונוכח מהותה של זכות השימוע, התערבותו של בית המשפט בכל הנוגע לאופן קיום השימוע, להבדיל מסוגיית עצם קיומו, צריכה להיות מצומצמת למדי.
2. לא נמצא ממש בנימוקו של המבקש בכל הנוגע לחילופי הגברי. חילופי פרקליטים, כמו גם חילופי סניגורים, אינו אמור להוות סיבה לבחינה חוזרת של כל ההליכים ולהחזרתם לנקודת ההתחלה. החלטה של תובע אם להגיש כתב אישום, אם לאו, איננה תוצאה של גחמה אישית הקשורה באישיותו המיוחדת של המחליט הספציפי, כי אם החלטה מושכלת שנעשתה לאחר בחינת כל תוצרי החקירה.
3. אף איסופן של ראיות נוספות איננו מצדיק קיום שימוע נוסף, אלא אם כן מדובר במקרה חריג ויוצא דופן בו עסקינן בראיה חדשה ומפתיעה בעלת משקל סגולי כה גבוה, העשויה במובהק לשנות את התמונה באופן דרסטי, ולהעביר את הנאשם מכף חובה לכף זכות, שהרי, מטבע הדברים, הליך השלמת חקירה איננו דבר חריג והוא נעשה מדי יום ביומו, במיוחד בתיקים הרי גורל המצדיקים התייחסות רצינית לכל פיסת מידע. יתירה מכך, כבר נפסק כי הליך השימוע איננו חייב להתייחס לכל חומר החקירה שנאסף על ידי המשטרה. כשם שאין למסור, טרם שימוע, את כל חומר החקירה שנאסף על ידי המשטרה, כך אין לקיים הליך שימוע נוסף, בהינתן איסוף חומר ראיות נוסף, לאחר קיום הליך השימוע הראשון.
4. טענות המבקש במסגרת הליך השימוע, לפניו ולאחריו, נשמעו ע"י המשיבה לפני ולפנים, מעבר למקובל, ונבחנו על ידה בצורה מרחיבה ומקיפה.
5. גם באשר לשוני בין טיוטת כתב האישום מינואר 2007 לבין כתב האישום הנוכחי, לא אמורה להיות למבקש כל טרוניה, שהרי כתב האישום הנוכחי הינו מצומצם יותר בהיקפו, להבדיל ממצב בו כתב האישום הנוכחי היה מכיל אישומים שלא בא זכרם בטיוטה הראשונה, ומשכך לא ניתן היה להתייחס אליהם בהליך השימוע.
6. במסגרת האיזון הכולל של כלל האינטרסים, יש ליתן את הדעת גם לצורך להקפיד על עבודה יעילה של רשויות התביעה, לצורך לפיו ההליכים הפליליים יחלו ויסתיימו תוך זמן סביר, כמו גם להליך עשיית הצדק ולאמון הציבור במערכת המשפטית- צרכים המחייבים את המסקנה, להוציא מקרים חריגים ויוצאי דופן, לפיה יש לתחום את זכות השימוע להליך אחד.



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב