הרמת מסך וחיוב אישי של בעל מניות ששימש כ''איש קש'' עבור פושט רגל שרצה לנהל עסקים במסגרת החברה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הרמת מסך וחיוב אישי של בעל מניות ששימש כ''איש קש'' עבור פושט רגל שרצה לנהל עסקים במסגרת החברה 

מילים במאמר: 444   [ נצפה 1628 פעמים ]

 
 
ת"א 23697/08, מעריב הוצאות מודיעין בע"מ נ' אדז'ידרסקי לאוניד ואח'

כב' השופט מנחם קליין


18.08.2009

העובדות:
1. טוענת מעריב הוצאת מודיעין בע"מ (להלן: "התובעת") כי הנתבעים הינם בעלי המניות והבעלים של חברת הרדוף מרכזים רפואיים (להלן: "החברה"). במסגרת הליכי הוצל"פ נותרה החברה חייבת לתובעת את סכום התביעה שראשיתה בעסקת פרסום. במסגרת חקירת יכולת בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל נחקר נתבע 1 ומדבריו עולה כי הנתבעים היו אנשי קש ורישום החברה נועד כדי לאפשר לרוזנבלט צבי (להלן: "צבי") שהיה בפשיטת רגל לנהל עסקים במסגרת החברה. התובעת טענה כי בנוסף לעובדה כי הנתבעים נהנו מפעילות החברה, מעשיהם הינם מרמה ותרמית המהווים עילה להרמת מסך ההתאגדות בינם לבין החברה והטלת חובות החברה המגיעים לה על הנתבעים.

החלטה:
2. סעיף 4 לחוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן "החוק") קובע את הכלל הבסיסי בדיני חברות, לפיו חברה היא אישיות משפטית נפרדת. לעקרון של האישיות המשפטית הנפרדת של החברה נקבעו חריגים אשר מטרתם למנוע מצבים בהם המסך משמש את בעלי המניות על מנת להסתתר מן הדין או להתל בנושים. הרמת מסך תיעשה רק במקרים חריגים ביותר, בהם תכונותיה של חברה נוצלו על ידי אורגן שלה לטובתו ושלא בתום לב, זאת בכדי שלא לערער את חיי המסחר במדינה. חקיקתו של תיקון מס' 3 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק") צמצם את טווח המקרים שבהם ירים בית המשפט את מסך ההתאגדות. דוקטרינת הרמת מסך צומצמה למקרים חריגים של שימוש לרעה באישיות המשפטית, כגון: הונאת אדם, קיפוח נושה ו/או נטילת סיכון בלתי סביר כגון תופעת ה"מימון דק".
3. עולה כי האחריות האישית כפופה לתנאים מצטברים הבאים: המדובר במקרה חריג, כאשר צודק ונכון לעשות כן, כאשר קיים יסוד נפשי של ידיעה או עצימת עיניים, אחריות תהא על בעלי מניות אקטיביים בלבד, כאשר הופרה חובות ההגינות ותום הלב של בעלי המניות, וכאשר החברה נעדרת יכולת פירעון. אחריותו האישית של הנתבע כבעל מניות בחברהיכולה לקום מכח תורת הרמת המסך, אשר מאפשרת לבית המשפט, בנסיבות מסוימות, להתעלם מאישיותה המשפטית הנפרדת של חברה, תוך יצירת חבות ישירה בין בעלי המניות העומדים בראשה לבין צדדים שלישיים אשר נפגעו או ניזוקו ע"י החברה.
4. נתבע 1 הודה בחקירת היכולת כי העמיד את האישיות המשפטית של החברה לצבי דווקא מהסיבה כי צבי היה מנוע לפעול עסקית על פי הוראות החוק לאחר שהוכרז כפושט רגל. מעשה זה של הנתבע נעשה בידיעה ברורה שצבי מנוע לפעול באופן הרגיל. במעשה זה היפר הנתבע 1 את חובת ההגינות החלה עליו. משכך נכון ליצור חבות ישירה בין חובות החברה שנבעו מפעילותו של צבי שפעל בהרשאתו של הנתבע 1 לבין הנתבע 1. נתבע 1 היה למעשה איש הקש של צבי. במעשהו, אפשר לצבי להמשיך ולצבור חובות בדרכי מרמה כך שבסופו של יום לאחר שצבי נשא רגליו ונעלם, נותרו החובות, ובצדק, על כתפי הנתבע 1. התנהגותו של הנתבע 1 הינה התנהגות שיש בגינה להטיל עליו אחריות אישית ולהורות על הרמת מסך.



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב