ת"ק 3375/09, יפרח רפאל נ' חב' סלקום בע"מ
כב' השופט טננבוים אברהם
20.08.2009
העובדות:
השאלה אשר מתעוררת במקרה שלפנינו: מה דינם של שירותים בטלפון נייד שלא מבוטלים למרות בקשה לבטלם? עובדות המקרה: התובע רכש חבילת הודעות וחבילת משחקים לטלפון נייד, אך אלו לא בוטלו למרות שביקש זאת שוב ושוב.
החלטה:
1. כאשר עומדת חברה גדולה, אשר קושרת הסכמים רבים עם לקוחותיה (לרוב הסכמים אחידים), ידה על העליונה. לא פעם נאלץ הצרכן לחתום על הסכמים בעלי סעיפים דרקוניים ומקפחים ולרוב הוא כלל לא יודע כי חתם עליהם אלא כאשר הוא נתקל בבעיה. המחוקק שהיה ער לכך חוקק את חוק הגנת הצרכן כדי לאזן את מערכת יחסי הכוחות ולהגן על הצרכן החלש.
2. חוק הגנת הצרכן מכיל סעיפים רבים המתאימים למקרה הרגיל והנדוש של אזרח מן השורה העומד מול עסק מסחרי וברור לכולנו כי אין מדובר בצדדים זהים בכוחם ויכולותיהם.
3. בהתאם למצב החוקי הקיים היום ע"פ חוק הגנת הצרכן, מי שהתקשר בעסקה מתמשכת, ביטל אותה כדין, והעוסק המשיך לחייבו, רשאי הצרכן לתבעו ולבקש פיצויים לדוגמא. גובה הפיצויים הוא עד עשרת אלפים שקלים אך אם מדובר בהפרה חוזרת, יכול בית המשפט לפסוק עד גובה 50,000 שקלים.
4. במקרה דנן, הצרכן המשיך להיות מחוייב על חבילות שביטל. בעניין זה העדיף ביהמ"ש את גרסת התובע.
5. לא הנזק שנגרם לצרכן הספציפי הוא זה שיש לשקול, אלא אכיפת החוק, ועידוד הצרכנים לעמוד על זכויותיהם. יש לראות את התמונה הכללית, וזו מחייבת לתת לתובע סכום נכבד ומשמעותי. המציאות היא שאין לך אזרח בישראל שאיננו מוקף ומחוייב בעסקאות מתמשכות על כל צעד ושעל. כל משפחה מנוייה בדרך כלל על מספר קווי טלפון (נייחים וניידים), משלמת חשבונות חשמל, מים, גז, ארנונה, מיסים אחרים, כבלים, לווין, חברות אשראי, ועוד כהנה וכהנה. אין כל אפשרות תיאורטית ומעשית שאדם מן הישוב יוכל לעקוב אחרי כל חשבונותיו ולדקדק ולהבין בהם היטב. עלינו להגיע למצב שבו האזרח יוכל לבטוח בחברות ובעסקים המוציאים לו את חשבונותיו. מצב שבו מי שנתן הוראת התנתקות משירות כלשהו יהיה סמוך ובטוח שזה יתבצע במועד ועל פי הוראותיו. איננו יכולים לקבל מקרה שבו צרכן נתקל בקשיים בבואו לבטל עסקה והחברה עושה כרצונה וממשיכה לחייבו בגין אותו שירות. לא ניתן לקבל מצב שבו צרכן חסר אונים מוצא עצמו "מחזר" אחרי החברה בבקשות חוזרות ונשנות לביטול השירות.
6. אין זה אינטרס רק של הלקוח אלא גם של החברות המספקות את השירות. כיום, אחד החששות של האזרח מרכישת שירותים הוא מכך שאת השירותים אולי לא יקבל אך את החשבונות בוודאי. עלינו לשאוף למצב ההפוך שבו איש לא יחשוש, לטובת העוסקים והצרכנים גם יחד.
7. במקרה שלפנינו ישנן למעשה שתי הפרות שכן התובע המשיך להיות מחוייב בעבור שתי חבילות שונות. תיאורטית לכן, ניתן היה לפצותו בסכום מקסימלי עבור כל אחת מהן. אך לאור כלל הנסיבות, די בפיצוי המקסימלי לגבי הפרה אחת.
ביהמ"ש אני פוסק לתובע סכום של עשרת אלפים ש"ח.
כב' השופט טננבוים אברהם
20.08.2009
העובדות:
השאלה אשר מתעוררת במקרה שלפנינו: מה דינם של שירותים בטלפון נייד שלא מבוטלים למרות בקשה לבטלם? עובדות המקרה: התובע רכש חבילת הודעות וחבילת משחקים לטלפון נייד, אך אלו לא בוטלו למרות שביקש זאת שוב ושוב.
החלטה:
1. כאשר עומדת חברה גדולה, אשר קושרת הסכמים רבים עם לקוחותיה (לרוב הסכמים אחידים), ידה על העליונה. לא פעם נאלץ הצרכן לחתום על הסכמים בעלי סעיפים דרקוניים ומקפחים ולרוב הוא כלל לא יודע כי חתם עליהם אלא כאשר הוא נתקל בבעיה. המחוקק שהיה ער לכך חוקק את חוק הגנת הצרכן כדי לאזן את מערכת יחסי הכוחות ולהגן על הצרכן החלש.
2. חוק הגנת הצרכן מכיל סעיפים רבים המתאימים למקרה הרגיל והנדוש של אזרח מן השורה העומד מול עסק מסחרי וברור לכולנו כי אין מדובר בצדדים זהים בכוחם ויכולותיהם.
3. בהתאם למצב החוקי הקיים היום ע"פ חוק הגנת הצרכן, מי שהתקשר בעסקה מתמשכת, ביטל אותה כדין, והעוסק המשיך לחייבו, רשאי הצרכן לתבעו ולבקש פיצויים לדוגמא. גובה הפיצויים הוא עד עשרת אלפים שקלים אך אם מדובר בהפרה חוזרת, יכול בית המשפט לפסוק עד גובה 50,000 שקלים.
4. במקרה דנן, הצרכן המשיך להיות מחוייב על חבילות שביטל. בעניין זה העדיף ביהמ"ש את גרסת התובע.
5. לא הנזק שנגרם לצרכן הספציפי הוא זה שיש לשקול, אלא אכיפת החוק, ועידוד הצרכנים לעמוד על זכויותיהם. יש לראות את התמונה הכללית, וזו מחייבת לתת לתובע סכום נכבד ומשמעותי. המציאות היא שאין לך אזרח בישראל שאיננו מוקף ומחוייב בעסקאות מתמשכות על כל צעד ושעל. כל משפחה מנוייה בדרך כלל על מספר קווי טלפון (נייחים וניידים), משלמת חשבונות חשמל, מים, גז, ארנונה, מיסים אחרים, כבלים, לווין, חברות אשראי, ועוד כהנה וכהנה. אין כל אפשרות תיאורטית ומעשית שאדם מן הישוב יוכל לעקוב אחרי כל חשבונותיו ולדקדק ולהבין בהם היטב. עלינו להגיע למצב שבו האזרח יוכל לבטוח בחברות ובעסקים המוציאים לו את חשבונותיו. מצב שבו מי שנתן הוראת התנתקות משירות כלשהו יהיה סמוך ובטוח שזה יתבצע במועד ועל פי הוראותיו. איננו יכולים לקבל מקרה שבו צרכן נתקל בקשיים בבואו לבטל עסקה והחברה עושה כרצונה וממשיכה לחייבו בגין אותו שירות. לא ניתן לקבל מצב שבו צרכן חסר אונים מוצא עצמו "מחזר" אחרי החברה בבקשות חוזרות ונשנות לביטול השירות.
6. אין זה אינטרס רק של הלקוח אלא גם של החברות המספקות את השירות. כיום, אחד החששות של האזרח מרכישת שירותים הוא מכך שאת השירותים אולי לא יקבל אך את החשבונות בוודאי. עלינו לשאוף למצב ההפוך שבו איש לא יחשוש, לטובת העוסקים והצרכנים גם יחד.
7. במקרה שלפנינו ישנן למעשה שתי הפרות שכן התובע המשיך להיות מחוייב בעבור שתי חבילות שונות. תיאורטית לכן, ניתן היה לפצותו בסכום מקסימלי עבור כל אחת מהן. אך לאור כלל הנסיבות, די בפיצוי המקסימלי לגבי הפרה אחת.
ביהמ"ש אני פוסק לתובע סכום של עשרת אלפים ש"ח.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
