בש"א 6803/09, פלונית נ' אמנון לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
27.08.2009
העובדות:
ענייננו בבקשה לסעד זמני, בטרם הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בה דחה בית המשפט את בקשת המבקשת לסעד זמני, שיאסור על שידור כתבה בתכניתו של המשיב 1. ביום 20.8.09 הגישה המבקשת בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לשדר כתבה הכוללת צילומים מתוך טקס חליצה שעברה בשנת 2006. הבקשה הובאה בפני השופט התורן אשר נתן צו ארעי שאסר על שידור הכתבה שתוכנן לאותו היום.
החלטה:
1. ענייננו בבקשה לסעד זמני בטרם הגשתה של בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא. היינו, בקשה לצו מניעה ארעי, עד להגשת בקשת רשות ערעור כלפי החלטתו של בית המשפט קמא שלא ליתן סעד זמני עד להכרעתו בבקשה לצו מניעה קבוע.
2. בית המשפט קמא קבע, כי פרסום הסרט הוא פגיעה בפרטיותה של המבקשת, אך כי עומדת למשיבים הגנה טובה בשל העניין הציבורי בשידור. על רקע זה, ותוך מתן הנחיות מחמירות לגבי הסתרת זהות המבקשת, לא נעתר בית המשפט לבקשה לסעד זמני. ברם, לא ניתן להתעלם מכך ששאלת האיזון הראוי עדיין תלויה ועומדת במסגרת התביעה העיקרית שהתחייבה המבקשת להגיש, וכי זו המסגרת המתאימה לדיון בשאלת קיומה של פגיעה, קיומה של ההגנה, והאיזון ביניהן ככל שיידרש. אין מדובר, לעת הזאת, בהכרעה בטענות לגופן, אלא בעיקר בשאלת מאזן הנוחות (בכפוף לסיכויי התביעה). לשון אחר, ככל שקיימים ספקות לגבי האפשרות שהתביעה העיקרית תתקבל, וככל שאפשר שהנזק בלתי הפיך - יש מקום לנטות במידת האפשר (ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם למשיב) לטובת מבקש הסעד הזמני עד שתביעתו תתברר לגופה.
3. אין חולק (אף לא המבקשת), כי קיים עניין ציבורי בשידור הכתבה. הנושא, גם אם אינו שכיח דבר יום ביומו, הוא ציווי הלכתי במקרים הנחוצים, והשאלה היא כיצד מקיימים אותו במדינה שבה הדין האישי החל הוא הדין הדתי. ברי כי בתחושתו של אדם מן היישוב אף האדם שומר המצוות - הטקס הוא קשה, וקשה לחברו למציאות ימינו. על כן ראוי לו להיעשות בצנעה ככל האפשר, תוך שמירה על כיבוד רצונם ומשאלותים של האלמנה, היבם והמשפחה. דבר זה לא נעשה במקרה דנא. הטקס נעשה ברוב עם. קשה להימנע מאמור, כי הטקס נערך בחוסר רגישות קיצוני, וכבוד הבריות היכן? על כל פנים, ברי כי קיים עניין ציבורי בהעלאת הנושא. אין חולק (אף לא המשיבים) כי צדק בית המשפט בקבעו כי יש להסתיר את זהותם של המבקשת והיבם. לזהותה של המבקשת הקונקרטית אין תרומה לדיון הציבורי בשאלת טקסי חליצה.
4. ברם, חרף טשטוש הפרטים המזהים בסרט (ויש לומר כי המשיבים עשו מלאכתם כראוי ביישום הנחיות בית המשפט קמא), סבר ביהמ"ש כי יש מקום - למצער בגדרי הסעד הזמני בו אנו מצויים - להשמיט ממנו מספר שניות בקטעים אחדים, הכוללות תיעוד פוגעני ומשפיל במיוחד. ביסוד החלטה זו עומדת גם העובדה, שבתגובתם הפנו המשיבים לאתרי אינטרנט בהם ניתן לצפות בתמונות מתוך הסרט ללא הסתרה של זהות המבקשת. בנסיבות אלה, ולאחר צפייה באחד האתרים, ניתן להניח כי מבחינה מסוימת העיקרון עליו הוסכם בבית המשפט קמא - עקרון הסתרת הזהות - עלול להיפגע באופן החותר תחת האיזון שנקבע; הצופה המעוניין יוכל בנקל לגלות את זהותה של המבקשת. ומצב זה, בו השידור בטלביזיה לעם רב של צופיה מטושטש, אך במסך המקביל - מסך המחשב - קיימות תמונות לא מטושטשות, אינו מניח את הדעת.
5. בנסיבות אלה סבר ביהמ"ש, תוך איזון בין האינטרס הציבורי והוראות ההסתרה של בית המשפט קמא מזה, לבין הזכות החוקית והחוקתית לפרטיות מזה - שיש להסיר מספר קטעים (בני שניות אחדות) שהם משפילים וחודרניים ביותר. כך, גם לאותם אנשים שיטרחו לברר באתרים הנזכרים את זהות המבקשת, לא תיחשף התמונה בחלקיה הקשים והפרטיים ביותר. בנסיבות אלה, אין מקום לרדת לשפל הפגיעה בפרטיות על ידי שידור ארבעה נסיונות היריקה, וכן הסצנה בה המבקשת "נשברת" באי הצלחתה לירוק. ניתן לציין בשידור כי הדבר פעל רק בנסיון הרביעי וליתן תיאור מילולי.
6. אין בכך כדי לפגוע כהוא זה בחופש הביטוי, ולעומת זאת יש בכך כדי להמעיט את הפגיעה בכבוד האדם, זכות חוקתית בישראל (וזכות עילאית גם במשפט העברי). בהסרת הקטעים הללו יש משום איזון שלם יותר של המטרה המושגת באמצעות הסתרת זהות המבקשת, נוכח חשיפת הזהות באינטרנט. עד להכרעה בתביעה העיקרית, ככל שהדברים יגיעו לכך, רשאים המשיבים לשדר את הכתבה רק בהשמטת הקטעים הנזכרים.
כבוד השופט א' רובינשטיין
27.08.2009
העובדות:
ענייננו בבקשה לסעד זמני, בטרם הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בה דחה בית המשפט את בקשת המבקשת לסעד זמני, שיאסור על שידור כתבה בתכניתו של המשיב 1. ביום 20.8.09 הגישה המבקשת בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לשדר כתבה הכוללת צילומים מתוך טקס חליצה שעברה בשנת 2006. הבקשה הובאה בפני השופט התורן אשר נתן צו ארעי שאסר על שידור הכתבה שתוכנן לאותו היום.
החלטה:
1. ענייננו בבקשה לסעד זמני בטרם הגשתה של בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא. היינו, בקשה לצו מניעה ארעי, עד להגשת בקשת רשות ערעור כלפי החלטתו של בית המשפט קמא שלא ליתן סעד זמני עד להכרעתו בבקשה לצו מניעה קבוע.
2. בית המשפט קמא קבע, כי פרסום הסרט הוא פגיעה בפרטיותה של המבקשת, אך כי עומדת למשיבים הגנה טובה בשל העניין הציבורי בשידור. על רקע זה, ותוך מתן הנחיות מחמירות לגבי הסתרת זהות המבקשת, לא נעתר בית המשפט לבקשה לסעד זמני. ברם, לא ניתן להתעלם מכך ששאלת האיזון הראוי עדיין תלויה ועומדת במסגרת התביעה העיקרית שהתחייבה המבקשת להגיש, וכי זו המסגרת המתאימה לדיון בשאלת קיומה של פגיעה, קיומה של ההגנה, והאיזון ביניהן ככל שיידרש. אין מדובר, לעת הזאת, בהכרעה בטענות לגופן, אלא בעיקר בשאלת מאזן הנוחות (בכפוף לסיכויי התביעה). לשון אחר, ככל שקיימים ספקות לגבי האפשרות שהתביעה העיקרית תתקבל, וככל שאפשר שהנזק בלתי הפיך - יש מקום לנטות במידת האפשר (ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם למשיב) לטובת מבקש הסעד הזמני עד שתביעתו תתברר לגופה.
3. אין חולק (אף לא המבקשת), כי קיים עניין ציבורי בשידור הכתבה. הנושא, גם אם אינו שכיח דבר יום ביומו, הוא ציווי הלכתי במקרים הנחוצים, והשאלה היא כיצד מקיימים אותו במדינה שבה הדין האישי החל הוא הדין הדתי. ברי כי בתחושתו של אדם מן היישוב אף האדם שומר המצוות - הטקס הוא קשה, וקשה לחברו למציאות ימינו. על כן ראוי לו להיעשות בצנעה ככל האפשר, תוך שמירה על כיבוד רצונם ומשאלותים של האלמנה, היבם והמשפחה. דבר זה לא נעשה במקרה דנא. הטקס נעשה ברוב עם. קשה להימנע מאמור, כי הטקס נערך בחוסר רגישות קיצוני, וכבוד הבריות היכן? על כל פנים, ברי כי קיים עניין ציבורי בהעלאת הנושא. אין חולק (אף לא המשיבים) כי צדק בית המשפט בקבעו כי יש להסתיר את זהותם של המבקשת והיבם. לזהותה של המבקשת הקונקרטית אין תרומה לדיון הציבורי בשאלת טקסי חליצה.
4. ברם, חרף טשטוש הפרטים המזהים בסרט (ויש לומר כי המשיבים עשו מלאכתם כראוי ביישום הנחיות בית המשפט קמא), סבר ביהמ"ש כי יש מקום - למצער בגדרי הסעד הזמני בו אנו מצויים - להשמיט ממנו מספר שניות בקטעים אחדים, הכוללות תיעוד פוגעני ומשפיל במיוחד. ביסוד החלטה זו עומדת גם העובדה, שבתגובתם הפנו המשיבים לאתרי אינטרנט בהם ניתן לצפות בתמונות מתוך הסרט ללא הסתרה של זהות המבקשת. בנסיבות אלה, ולאחר צפייה באחד האתרים, ניתן להניח כי מבחינה מסוימת העיקרון עליו הוסכם בבית המשפט קמא - עקרון הסתרת הזהות - עלול להיפגע באופן החותר תחת האיזון שנקבע; הצופה המעוניין יוכל בנקל לגלות את זהותה של המבקשת. ומצב זה, בו השידור בטלביזיה לעם רב של צופיה מטושטש, אך במסך המקביל - מסך המחשב - קיימות תמונות לא מטושטשות, אינו מניח את הדעת.
5. בנסיבות אלה סבר ביהמ"ש, תוך איזון בין האינטרס הציבורי והוראות ההסתרה של בית המשפט קמא מזה, לבין הזכות החוקית והחוקתית לפרטיות מזה - שיש להסיר מספר קטעים (בני שניות אחדות) שהם משפילים וחודרניים ביותר. כך, גם לאותם אנשים שיטרחו לברר באתרים הנזכרים את זהות המבקשת, לא תיחשף התמונה בחלקיה הקשים והפרטיים ביותר. בנסיבות אלה, אין מקום לרדת לשפל הפגיעה בפרטיות על ידי שידור ארבעה נסיונות היריקה, וכן הסצנה בה המבקשת "נשברת" באי הצלחתה לירוק. ניתן לציין בשידור כי הדבר פעל רק בנסיון הרביעי וליתן תיאור מילולי.
6. אין בכך כדי לפגוע כהוא זה בחופש הביטוי, ולעומת זאת יש בכך כדי להמעיט את הפגיעה בכבוד האדם, זכות חוקתית בישראל (וזכות עילאית גם במשפט העברי). בהסרת הקטעים הללו יש משום איזון שלם יותר של המטרה המושגת באמצעות הסתרת זהות המבקשת, נוכח חשיפת הזהות באינטרנט. עד להכרעה בתביעה העיקרית, ככל שהדברים יגיעו לכך, רשאים המשיבים לשדר את הכתבה רק בהשמטת הקטעים הנזכרים.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
