צדק משפחתי
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

צדק משפחתי 

מאת    [ 31/08/2009 ]
מילים במאמר: 807   [ נצפה 2832 פעמים ]

 
 

אחת המידות החשובות בעולם הינה מידת הצדק. אנו מצפים שיהיה צדק בכל אורחות חיינו. התורה מצווה (פרשת שופטים): צדק צדק תרדוף. במקומות אחרים מצווה: "בצדק תשפוט עמיתך". בספר ויקרא מצווה התורה: "מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק יהיה לכם". גם בפרשת כי תצא דורשת התורה צדק במידות ובמשקלות: "אבן שלמה וצדק יהיה-לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך... כי תועבת ה' אלקיך כל עושה אלה, כל עושה עול".

בהמשך לכך נשאלת השאלה, האם גם בביתו של אדם, האם כאשר הוא מנהל את משפחתו הוא צריך לנהל אותה במידת הצדק. לכאורה אם הצדק שייך בכל מקום, ודאי ששייך הוא במשפחה. ואכן אומרת התורה בפרשת כי תצא, לפני הפסוקים שציטטנו: "לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה, גדולה וקטנה". ואף הנביא ירמיהו צועק: "הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט..." שאלה זו שאלתי את המשתתפים בסדנה שערכתי ביום שני האחרון. השאלה פשוטה, התשובה לא פשוטה. ומדוע? מכיוון שברור שחייב להיות צדק. אולם מאידך בית לא בונים על צדק. על כן התשובות שקיבלתי מעניינות: כמעט כל המשתתפים הסכימו שבונים בית על צדק, אולם הגדירו צדק באופן השונה מהגדרתו המצויה. למשל - הגדירו צדק במובן של "לפנים משורת הדין" או צדק במובן של "צדקה". ומשמעות הדברים שלמעשה אין צדק בבית.

האם אכן צריך להוציא את הצדק מהבית? לבסס אותו רק על עקרונות אחרים כמו חמלה, הבנה, חסד? ובכן, השאלה הראשונה הינה מהו צדק. על כך הרחבתי במאמר אחר, אמנם לא ממצה. ככל שצדק הכוונה למידת הדין, יש לנו בעיה. אי אפשר לבנות בית רק על חוקים. בני אדם הם לא רובוטים. בית נבנה על רוגע, הבנה, חמלה, ולא על דין וחוקים. אני לא מחבק את אשתי כי אני חייב. אני לא אוהב את ילדיי מכיוון שהם ילדי על פי החוק.מצאתי ציטוט יפהפה בספר "בחיק המשפחה" של הקטור מאלו. איש מבוגר מתווכח עם ילדה קטנה, שאבדה את הוריה. המבוגר סילק את בנו, והלה התחתן בנישואים בניגוד לדעתו של האב, עם אישה הודית, וזו ילדה לו 
בת. הזקן אינו מכיר בנישואים ואינו מכיר בנכדה, ומשתמש בטרמינולוגיה של צדק וחוק. ואילו הילדה הקטנה משיבה לו בטרמינולוגיה שונה לחלוטין - ראו עמ' 292-293:

"-הוא יאלץ אפוא לנטוש את אשתו ואת בתו?

=אין לו אישה. אין לו ילדה. 

-אבל האב פילדס מספר שהכומר לקלר השיא אותו בקפלה של המיסיון?

=אלה נישואים חסרי תוקף בצרפת. היות שנחתמו בניגוד לחוק. 

-אבל האם גם בהודו אין להם תוקף?

=אני אביא לביטול הנישואים ברומא.

-ומה עם בתו?

=החוק אינו מכיר בילדה זו

-האם החוק הוא הכל?

=למה את רוצה לרמוז בכך?

-שלא החוק הוא שמניע אותך לאהוב או לא לאהוב את ילדיך ואת הוריך. לא מכוח החוק אהבתי את אבי המסכן, אלא משום שהיה טוב לב, עדין נפש, קשוב לי, ומשום שהייתי מאושרת כשהיה מנשק אותי, צוהלת כשהיה אומר לי דברי חיבה או שהיה מביט בי בחיוך; וגם משום שלא תיארתי לעצמי שיש דבר טוב יותר מאשר לשהות במחיצתו, גם בשעה שלא דיבר איתי והיה כולו עסוק בענייניו. והוא אהב אותי משום שגידל אותי, משום שטיפל בי, רחש לי חיבה, ועוד יותר, כך אני חושבת, משום שחש שאני אוהבת אותו מכל מאודי. מה לכל זה ולחוק? מעולם לא שאלתי את עצמי אם בעיני החוק הוא אבי, משום שהייתי בטוחה שהחיבה היא המקשרת בינינו".

פסקה זו מדהימה. היא מבטאת את הבעיה של צדק בבית. מאידך אנו עדים לכך שדיני המשפחה מלאים מלאים חוקים. מתי אנשים נשואים, מתי לא, מה חייב הגבר, מה חייבת האישה, ומה חייבים שניהם - זה לזה, ולילדיהם. מהן זכויות הילדים, הירושה, החינוך, ועוד - הכל בנוי על חוקים. אז כיצד אפשר לוותר על הצדק?

חשוב להבין על איזה צדק מדובר. כאשר חיים פרלמן מדבר על הצדק, הוא מדבר על היבטים שונים - יש צדק מסוג "מגיע לי כי החוק נותן לי" - האם צדק כזה צריך להיות בבית? יש צדק מסוג שוויון. האם יש לנהוג בשוויון? יש צדק מסוג של "לתת למי שהשקיע" או "לתת למי שצריך" - "העדפה מתקנת". איזה צדק ננהיג בבית?הזקן שראינו מהסיפור היפה "בחיק המשפחה", העסיק 7000 עובדים. הוא נתן להם זכויות אולם לא נהג איתם בחמלה. מבחינתו, הוא נהג בצדק, על פי ההסכמים ועל פי החוק. אולם פועלים אלה חיו בתנאים לא תנאים. הם כבדו את הבוס שלהם כבוד מזויף. וכך אמרה המורה לילדה הצעירה (עמ' 307):

"מר וולפראן הוא איש צדק, ומעניק לפועליו מה שהוא סובר שמגיע להם, אבל זה הכל. והצדק לבדו, כחוק בעולם הזה, אין בו די. להיות רק צודק, פירושו להיות בלתי צודק".

זהו צידוק מדהים לדעתי. והוא נכון במיוחד בבית. אכן, צדיך שיהיו חוקים. אולם בחינת הצדק, אם היא קיימת, נועדה בכדי שכל צד יקיים את חיוביו, קרי יראה את הצדק בכך שהוא ימלא את מחוייבויותיו על פי החוק, גם אם זה לא נראה לו. כך למשל, אם יש לו 2 נשים, אהובה ושנואה, והן ילדו לו בנים, אולם הן הבכור לשנואה, הוא חייב לתת זכויות מלאות לבן הבכור, אפילו שהוא הבן של השנואה. אם כל צד - גם הגבר וגם האישה, יראו את מידת הצדק, בכך שהם יקיימו כל אחר את חובותיו, ולא יקפיד על הצד השני, ויעזור לו, למרות שכבר עשה יותר, יהיה גם צדק וגם שלום. אולם אם כל אחד מהם יסתכל מה השני עושה, וירצה צדק מהצד השני, קרי שהצד השני יקיים את חובותיו, ויעמוד על מידת הדין - אזי בית זה לא יוכל לעמוד. זהו הצדק האמיתי שעל בסיסו בונים בית. 

ד"ר שי שגב, עו"ד ונוטריון -
ייעוץ משפטי, מקרקעין, ירושות, חברות, משפט מסחרי
מרצה במשפטים ובתחומים נוספים
מעביר סדנאות בתחומים: זוגיות, חינוך, העצמה אישית
לתגובות / שאלות: dr.shay.segev@gmail.com
לבלוג שלי: http://segevlaw.blogspot.com/
לאתר הסדנאות שלי: http://sites.google.com/site/mysadna/
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב