בסוף שנת 2008 נכנס לתוקף חוק התקשורת (בזק ושידורים) הידוע בכינוי "חוק הספאם".
החוק נועד לתת תשובה לאותה תופעה של הצפת תיבת הדואר האלקטרוני (אך גם למכשירי פקסימיליה וטלפונים סלולרים) בהודעות פרסומת אשר במקרה הטוב רק מטרידות את הנמען בשל אבדן זמן במחיקתן ובמקרה הפחות טוב עלולות להביא לפגיעה בפרטיות, חדירה למחשבו של הנמען והפצת וירוסים.
לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין בבתי משפט לתביעות קטנות אשר החלו ליישם הלכה למעשה את דבר החוק ופסקו פיצויים לטובת תובעים ביחס של 1,000 ש"ח עבור כל דבר פרסומת שנשלח לתובעים (ת"ק 660/09 ו- ת"ק 2378/08).
החוק קובע כי בכדי לשלוח למשתמש ברשת הודעת פרסומת, יש לקבל מראש את הסכמתו המפורשת של הנמען בכתב, בדואר אלקטרוני או הודעה מוקלטת. על פי החוק, דבר פרסומת הינו "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאות כספים בדרך אחרת". יחד עם זאת, החוק קובע סייג לאיסור וכן מאפשר לשלוח הודעות פרסום אף אם לא נתקבלה הסכמתו של הנמען בהתקיים התנאים המצטברים הבאים המופיעים בסעיף 30א. לחוק:
1. הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן.
2. המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן.
3. דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה.
למרות האמור לעיל, גם אם נתן הנמען את הסכמתו לקבל הודעות פרסום, הוא יכול בכל עת לשלוח למפרסם הודעת סירוב בכתב או בדרך בה נשלחה הודעת הפרסומת (ראוי לציין כי במידה והנמען הינו בית עסק, החוק מתיר באופן חד פעמי, לשלוח הודעה בשאלה האם מוכן בית העסק לקבל הודעות פרסומת מטעמו של המפרסם).
לעת עתה עושה רושם כי בית המשפט מנסה להביא בפסיקתו לתוצאה מאוזנת וסבירה מבחינת גובה הפיצויים כאשר במקרה אחד פסק 6,000 ש"ח פיצויים לדוגמא אשר היוו כשני שליש מסכום הפיצויים שהיה יכול לפסוק (באותו מקרה נשלחו כתשע הודעות פרסומת) באומרו:
"דומה שזו דרך נאותה מצד אחד לא להפריז ולא למצות בכל מקרה את מלוא חומרת הדין ומצד שני להעביר מסר חד משמעי למי שפועלים תוך הפרה חוזרת ונשנית של החוק בהינתן העובדה שמדובר בפעילות שמי שמבצע אותה פועל כאמור בסביבה עסקית, ממניע עסקי ולתועלת עסקית. בכך ינתן ביטוי נאות לאינטרסים המנויים בחוק כאינטרסים שיש לשקול שמטרתם לעודד אכיפת החוק בדרך הזו של אכיפה פרטית על ידי הגשת תביעות אזרחיות, ולהרתיע מפני הפרת החוק שכן את החוק הזה קל מאוד להפר במובן זה שמדובר בפעולה שעלותה נמוכה מאוד והיקפה יכול להיות עצום".
החוק נועד לתת תשובה לאותה תופעה של הצפת תיבת הדואר האלקטרוני (אך גם למכשירי פקסימיליה וטלפונים סלולרים) בהודעות פרסומת אשר במקרה הטוב רק מטרידות את הנמען בשל אבדן זמן במחיקתן ובמקרה הפחות טוב עלולות להביא לפגיעה בפרטיות, חדירה למחשבו של הנמען והפצת וירוסים.
לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין בבתי משפט לתביעות קטנות אשר החלו ליישם הלכה למעשה את דבר החוק ופסקו פיצויים לטובת תובעים ביחס של 1,000 ש"ח עבור כל דבר פרסומת שנשלח לתובעים (ת"ק 660/09 ו- ת"ק 2378/08).
החוק קובע כי בכדי לשלוח למשתמש ברשת הודעת פרסומת, יש לקבל מראש את הסכמתו המפורשת של הנמען בכתב, בדואר אלקטרוני או הודעה מוקלטת. על פי החוק, דבר פרסומת הינו "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאות כספים בדרך אחרת". יחד עם זאת, החוק קובע סייג לאיסור וכן מאפשר לשלוח הודעות פרסום אף אם לא נתקבלה הסכמתו של הנמען בהתקיים התנאים המצטברים הבאים המופיעים בסעיף 30א. לחוק:
1. הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן.
2. המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן.
3. דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה.
למרות האמור לעיל, גם אם נתן הנמען את הסכמתו לקבל הודעות פרסום, הוא יכול בכל עת לשלוח למפרסם הודעת סירוב בכתב או בדרך בה נשלחה הודעת הפרסומת (ראוי לציין כי במידה והנמען הינו בית עסק, החוק מתיר באופן חד פעמי, לשלוח הודעה בשאלה האם מוכן בית העסק לקבל הודעות פרסומת מטעמו של המפרסם).
לעת עתה עושה רושם כי בית המשפט מנסה להביא בפסיקתו לתוצאה מאוזנת וסבירה מבחינת גובה הפיצויים כאשר במקרה אחד פסק 6,000 ש"ח פיצויים לדוגמא אשר היוו כשני שליש מסכום הפיצויים שהיה יכול לפסוק (באותו מקרה נשלחו כתשע הודעות פרסומת) באומרו:
"דומה שזו דרך נאותה מצד אחד לא להפריז ולא למצות בכל מקרה את מלוא חומרת הדין ומצד שני להעביר מסר חד משמעי למי שפועלים תוך הפרה חוזרת ונשנית של החוק בהינתן העובדה שמדובר בפעילות שמי שמבצע אותה פועל כאמור בסביבה עסקית, ממניע עסקי ולתועלת עסקית. בכך ינתן ביטוי נאות לאינטרסים המנויים בחוק כאינטרסים שיש לשקול שמטרתם לעודד אכיפת החוק בדרך הזו של אכיפה פרטית על ידי הגשת תביעות אזרחיות, ולהרתיע מפני הפרת החוק שכן את החוק הזה קל מאוד להפר במובן זה שמדובר בפעולה שעלותה נמוכה מאוד והיקפה יכול להיות עצום".
מאמר זה נכתב ע"י עו"ד אבירם שחל ממשרד עורכי הדין מורה מאמו שחל - http://www.mmslaw.co.il
כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.
כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.
