דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


למה פינלנד מצליחה כל כך ? 

מאת    [ 20/08/2009 ]

מילים במאמר: 700   [ נצפה 9083 פעמים ]

" ב 15 השנים האחרונות לא היו שביתות ועיצומים במערכת החינוך של פינלנד." כך אמר לנו ראש איגוד המורים הפיני , בגאווה, בעת שהתארחנו בבניין המושקע של האיגוד בהלסינקי. זהו רק אחד מהסממנים של הצלחת פינלנד בחינוך, כפי שנחשפו לנו בביקור של שבוע.
בכל מקום פגשנו מורים מרוצים, חדורי שליחות. משכורתם לא רעה - מ3000 יורו לחודש ומעלה, ואילו המנהלים מגיעים עד ל 8000 יורו לחודש ויותר. רוב המורים צעירים. אין גננת ללא תואר שני , ואין סייעת שלא סיימה לימודי הכשרה חובה. למותר לציין : הלימודים כולם מתואר ראשון ועד דוקטורט ( בחלק מהמקרים ) הם על חשבון המדינה.

חזרנו מסיור לימודי במערכת החינוך של פינלנד , עם משלחת של מנהלי חינוך בשלטון המקומי , בסך הכל 19 איש. בין משתתפי המשלחת היו : ראש מינהל החינוך בחיפה רחל מתוקי, ראש מועצת כפר שמריהו דרור אלוני, יו"ר איגוד מנהלי החינוך אביב קמינסקי, מנהלי חינוך מירושלים, נס ציונה, פתח תקווה, חולון ,מועצות אזוריות. הארגון המארח שלנו היה מרכז השלטון המקומי בפינלנד. מטרת הנסיעה הייתה : לימוד מבנה מערכת החינוך בפינלנד, מקומה של הרשות המקומית, המימון הציבורי של החינוך, מקומו של החינוך המקצועי, הכשרת המורים

מעניין : פינלנד המצליחה משקיעה % 18 מהתוצר הלאומי לנפש בחינוך, ומצליחה אחרת - סינגפור , % 15 מהתוצר. שתיהן משקיעות פחות מארצות אירופה המרכזיות. ובכל זאת . המורה במרומי הסולם החברתי במדינה. הוא מלמד בממוצע 25 עד 28 תלמידים בכתה. התלמיד נהנה מסביבה לימודית , ספרי לימוד, חדר אוכל מסודר ( כל הארוחות על חשבון המדינה ) .
כבר שנים רבות : תלמידי פינלנד הם במקום הראשון , או השני בעולם במבחני "פיזה" הבינלאומיים. בגיל 16 הם בוחרים בין חינוך עיוני ומקצועי. אלה שבמרכזים המקצועיים לא מתביישים לומר שהם לומדים בבית ספר לדפוס, מלונאות, או רתכות.

מהו קוד ההצלחה ?

אין תשובה מוסכמת אחת, ויש יותר מסבה אחת. אין חולקים על העמדת המורה במרכז כגורם ראשון במעלה. יש החלטה גורפת של ממשלת פינלנד כבר מספר שנים : החינוך הוא בראש סדר העדיפות הלאומי. פינלנד לא קפצה מרפורמה לרפורמה. היא לא הכריזה על תכנית אחת, ולאחר שנתיים עברה לתכנית חדשה. המדינה מתנהלת בשיטתיות, בעקביות, עם הבנה מכסימלית בין משרד החינוך, המועצה הלאומית לחינוך , הרשויות המקומיות והאיגוד המקצועי. לטיעון הישראלי הטיפוסי : " אבל שם שקט, אין מלחמות וטרור ", צריך להבהיר כי השיטה הפוליטית הייתה מאד לא יציבה והחינוך , עד לא מזמן, לא היה היכן שהוא.
הרשות המקומית עושה כמעט הכל, אין מחוזות למשרד החינוך, והמתווה הכללי של החינוך מאד ברור. העיר מעסיקה את כלל המורים , את המפקחים. % 79 ממורי פינלנד מועסקים על ידי הרשות המקומית. החינוך הפרטי הוא בהיקף קטן. אפילו חלק ממרצי האוניברסיטאות מועסקים על ידי העיר. המועצה הלאומית לחינוך קובעת מסגרת לתכנית הלימודים, משרד החינוך מתקצב , והמבצעת העיקרית היא הרשות המקומית. אפשר לומר שהחינוך מונע בכוח הקהילה. ויוצא מכאן : אוטונומיה גם למנהל בית הספר. המנהלים נהנים מחופש לקבל החלטות מהותיות בחלוקת השעות, יצירת קורסי בחירה. מעט מקצועות נלמדים בו בזמן, ובלוח הבחינות של התלמיד תמיד יהיו לא יותר מ 4 בחינות בסימסטר. בפינלנד 4 בחינות בגרות חובה בלבד. ארבע מיומנויות יסוד : כשורי השפה הפינית ( או השבדית , למיעוט השבדי ) , השפה האנגלית, מתמטיקה, ועוד תחום לבחירת התלמיד מתוך אשכול מקצועות מוסכם.
החתירה להישגים לא מפריעה לבסס את שנת הלימודים על 190 ימי לימוד בשנה, לעומת 220 אצלנו. התרשמנו כי הם יצרו מודל פשוט של מערכת חינוך, אך עם אפשרויות רבות לתלמיד. בראש ובראשונה, שני נתיבים בחינוך העל יסודי : עיוני ומקצועי ( VOCATIONAL ). החינוך המקצועי מעורר התפעלות בהיקפו ( כ % 40 מהתלמידים ) , עם שלל תחומים והתמחויות הכוללות הכשרה מקצועית והשתלבות בעבודה עוד בתקופת התיכון.

בשקט ובצנעה ראויה לציון, הם העלו את ארצם מכפר אירופי נידח למדינה שוחרת חינוך ותרבות. בלי עודף תכניות ומומחים, הם עובדים על הליבה, על העיקר, ולאורך שנים. הם דווקא כן מעריכים אותנו ואת הישגנו, ורק לאחרונה ביקרה בארץ משלחת בראשות מנכ"ל משרד החינוך הפיני, ועוד משלחת פינית של פרס הנוער הבינלאומי.
המאפיינים העיקריים בהם מתמקדת הרפורמה בפינלנד :
= הרשות המקומית היא הזרוע המבצעת של החינוך , התקציב כולו מועבר אליה ישירות . יש לה סמכויות רחבות כקהילה כולל סמכויות פדגוגיות.
= המועצה הלאומית לחינוך מעצבת את תכנית הלימודים הארצית, וכולם ללא יוצא מן הכלל , מיישמים אותה.
= הכשרת המורה, מעמד המורה, שכר המורה - הם עיקר הרפורמה .

כקבוצת מנהלי חינוך החלטנו לפעול במשותף למען המשך שיטתי של תכנית "אופק חדש" , להעתקת יותר ויותר משאבים אל הרשויות, להמליץ על צמצום דרסטי של מספר בחינות הבגרות.

אבינועם גרנות
ראש מינהל החינוך , עיריית חולון קיץ 2009
ראש מינהל החינוך בעיריית חולון ,
בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון ,
ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית .
מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה .
מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות ,
בשליחות : שימש כשליח קהילתי בקהילה היהודית של סינסינטי , אוהיו .
וכמנכ"ל בית הספר היהודי "מגן דוד" , מקסיקו - סיטי .
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב