מבנה המוח הרגשי היוצר הפרעות קשב וריכוז 

הפרעות קשב וריכוז הן קושי בוויסות הקשב, ולמעשה כמעט כל אדם חווה אותן במצבים מסוימים. קרה לכם פעם שחיכיתם לתוצאה של בדיקה רפואית או לתשובה לגבי ראיון עבודה? בזמן ההמתנה אי הידיעה גורם לנו פעמים רבות לחוש חוסר שקט ומקשה עלינו את היכולת להתרכז במה שאנחנו אמורים לעשות. הפרעות קשב וריכוז מתרחשות כאשר תשומת לבנו מופנית החוצה ואיננו מסוגלים למקד אותה במה שאנחנו רוצים, בדומה למצבי לחץ.

המנגנון של פיזור הקשב החוצה נועד לשמור עלינו מפני סכנות. דמו לעצמכם מצב בו אתם יוצאים לטיול במעבה הג'ונגל. הערב מתחיל לרדת והחושך מקשה עלינו את השימוש בחוש הראייה. במצב כזה כל רחש או תזוזה מהסביבה יעוררו את תשומת ליבנו ואנחנו נתקשה להירגע. גם אם נחוש עייפות רבה נתקשה להרפות ולהירדם. המוח שלנו קשוב לכל סימן חיצוני היכול להוות איום, והגירויים החיצוניים מתקיימים כמעט כל הזמן. זהו המוח הרגשי בפעולה של מנגנון הגנה בסיסי מולד, ששירת את האנשים במהלך שנים רבות של חיים. ישנם אנשים וילדים שמוחם גם קולט כל גירוי חיצוני וגם מגיב אליו, ולכן הפרעות קשב וריכוז מתגברות בסביבה מלאת גירויים חיצוניים כמו בית הספר.

ריכוז יכול להתרחש כאשר אנחנו מרפים. במצב טבעי הרגשה זו קשורה לשחרור הדופמין במוח, הידוע בקשר הישיר שלו ליכולת הריכוז.

ילד שנולד עם הפרעות קשב אינו מרגיש לחץ ולא בהכרח שהוא במצב רגשי לא טוב. המוח הרגשי שלו עובד כך ויש ללמד אותו צורת עבודה אחרת. לדוגמה: הילדים יושבים בכיתה והמזגן מתחיל לפעול. ילד ללא הפרעת קשב קולט את הרעש, מבין שזה המזגן ואז הוא חוזר לריכוז. ילד עם הפרעת קשב יודע שהרעש הוא של המזגן. הוא מבין זאת מבחינה הגיונית, אבל המחשבה שיש לו היא : הרעש מפריע לי. הוא אינו מצליח להמשיך הלאה. כל גירוי חיצוני יוצר אצלו תגובה מתמשכת במוח, אשר מקורה במוח הרגשי.

ג'וזף לדו, פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת ניו יורק, הוא מחלוצי מדעני המוח שיצאו לחקור את תחום המוח הרגשי ולענות על השאלה: כיצד יוצר המוח רגשות. במחקריו גילה פרופ' לדו כי המוח קולט גירוי מבחוץ, וקלט זה מועבר לחלקים שונים במוח בו זמנית. מעבר הקלט למוח הרגשי מהיר יותר וקצר יותר מדרכו של הקלט למוח ההגיוני, לפיכך התגובה הרגשית מהירה יותר. פרופ' לדו מסביר שכאשר אנחנו ערים ומרוכזים קליפת המוח נמצאת במצב עירור. העירור נוצר ע"י כימיקלים המופרשים אל אזורים נרחבים במוח הקדמי ה"מעוררים" תאים בקליפת המוח. לעירור חשיבות בכל התפקודים המנטליים. הוא תורם תרומה ניכרת לקשב, לתפיסה, לזיכרון, לרגש ולפתרון בעיות. ללא עירור איננו מצליחים להבחין בפרטים, ומצב של עירור יתר גורם למתח וחרדה. הפרעות קשב הן תוצאה של מערכת עירור לא מאוזנת. עירור יתר מתבטא בהפרעות קשב המלוות בהיפראקטיביות, ועירור מופחת מתבטא בהתנתקות, חלימה בהקיץ. פרופ' לדו מצא כי האמיגדלה, הממוקמת במוח הרגשי, משפיעה על העיבוד בקליפת המוח, במידה ויש גירוי מתמשך שלה כמו פחד. הפעלה ממושכת של האמיגדלה גורמת לתהליכים קוגניטיביים להתמקד בפתרון הבעיה, והקלטים האחרים נחסמים. (מתוך "המוח הרגשי" / ג'וזף לדו, עמ' 246-249).

ילדים רבים עם הפרעות קשב סיפרו לי שהרעשים של הסביבה מפריעים להם. הם יודעים מהו הרעש, אך לא מצליחים להפסיק לשים אליו לב. מבחינתם יש בעיה ללא פתרון. על מנת שפיזור הקשב ייפסק יש לעקוף את מנגנון ההגנה הרגשי ולשנותו, וללמד את המוח צורת עבודה אחרת, המושתתת על המוח ההגיוני. ילדים שיש להם הפרעות קשב וריכוז לרוב שומעים את אותן התגובות מהסביבה: אתה לא מקשיב, תתרכז, שב רגע בשקט, אתה מפריע. הרי אם היה יכול לשבת בשקט הוא היה עושה זאת. החזרה על משפטים אלה אינה פותחת בפניהם אפשרת לשינוי, אלא מקבעת את המידע שאינם יכולים להתרכז ולהקשיב, ומעבירה להם מסר שהם לא בסדר. הביקורת שהם שומעים שוב ושוב מחזקת את צורת העבודה של המוח הרגשי, כיוון שהיא מהווה עוד גירוי חיצוני המשפיע עליהם רגשית באופן שלילי ומפריע להם.

תורת הניאו-הומנולוגיה גורסת כי המידע המוטבע באמיגדלה קובע את התפיסה שלנו על עצמנו, על העולם, את הפרשנות שלנו לטוב או רע, ואת המידע היוצר את הפחדים. זהו מידע סובייקטיבי המשפיע על הרגשות שלנו. כל מידע הנקלט במוח עובר סינון דרך המידע האישי המקודד באמיגדלה, ובהתאם לפרשנות יוצר תגובה כימית. כדי שתיווצר תגובה כימית המאפשרת הרפיה וריכוז יש להרחיב את המידע החיובי המוטבע במוח הרגשי, וליצור מעקפים או דרכים נוספות לתגובה ע"י המוח ההגיוני. התרופות הקיימות כיום לטיפול בהפרעות קשב מכילות נוירוטרנסמיטורים (מעבירים עצביים) כמו דופמין ונוראדרנלין הקשורים לעירור המוח. התרופות מטפלות בתופעת הלוואי שהיא פעילות לא מווסתת של המוח. הן אינן משנות את המקור היוצר את חוסר הוויסות במוח, ואינן יכולות לתת מענה מדוייק למוח אינדיבידואלי, כיוון שהן משחררות כמות קבועה של כימיקלים שאינה בהכרח מותאמת ב- 100% לאותו אדם. טיפול בשיטת הניאו-הומנולגיה פועל ישירות על המוח ומשנה את מנגנון העבודה שלו מפיזור הקשב החוצה ליכולת התמקדות. המוח הרגשי נבנה ומתפתח בילדות, ולכן טיפול בילדים מאפשר להם שינוי מהיר יותר בתהליכי העבודה של מוחם. משך הטיפול משתנה מאדם לאדם בגלל השוני במידע האישי המקודד במוח, ההבדלים בסביבה בה אנחנו חיים וגורם הגיל המשפיע על הרגלי החשיבה. התהליך הטיפולי מאפשר לאדם להגיע לאיזון כימי ורגשי המשפיע גם על היכולת להרפות ולהתרכז. ילדים, נוער או מבוגרים המגיעים לטיפול מרוויחים דרך חיים חדשה שהם אלה הקובעים אותה, כיוון שהם לומדים כיצד פועל מוחם וגופם ואיך להשפיע וליצור את חייהם.