המועדים - כ''תחנת דלק''
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

המועדים - כ''תחנת דלק'' 

מאת    [ 18/08/2009 ]
מילים במאמר: 804   [ נצפה 1977 פעמים ]

 
 
הרב נבנצאל בשיחת השבוע לפרשת נשא בנושא שמחת יום טוב - במה? מדגיש חשיבות החכמה, הלמידה, פיתוח המוח. חובה עלינו למצוא כל דרך כדי להעשיר את המוח. גוף האדם צריך להיות בריא ואיתן כדי שנוכל למלא המצבר המוחי בעוד ועוד חכמה. אכילה - יש לה מטרה נעלה, לבריאותו של האדם כדי שיוכל לנצל תבונתו לעבודת הבורא. כאשר אדם רוצה לאכול שני מיני פירות, האחד - שטעים לו, השני - מפני שהוא בריא לו. על איזה מהם יברך? איזה נקרא "חביב? אומרים חז"ל הפרי הבריא קודם לכל. היעד של בריאות האדם חשוב ביותר. אדם בריא מוחו פעיל כדבעי ויכול לעבוד טוב יותר בעמלו של בורא עולם, אם הירק שאוכל מפני שהוא בריא לו הוא החביב.

האוכל הטעים גורם לנו עונג ושמחה ובכך יוצר תשתית גופנית בריאה המאפשרת לקלוט, להתמודד, לקבל החלטות, ללמוד ולהחכים. ישנן דעות הפוסקות כי ביום טוב יש חיוב לאכול בשר ויין. הרמב"ם סובר שגם כיום יש מצווה לאכילת בשר ויין בשבת. האוכל אינו מטרה, אלא אמצעי להגיע באמצעותו לידי שמחה, שכאמור מביאה להתעלות רוחנית איתנה. נפשו של אדם אינה יכולה להיות שמחה ויצירתית אם האדם רעב. אנו יודעים חשיבות הסעודה - בקיום מצוות רבות, המכונות סעודות מצווה. האכילה, הקידוש, הסעודה מוסיפים שמחה גופנית ונפשית הגורמת להתעלות רוחנית, השמחה יוצרת מצע - בכל נימי נפשו של האדם לקליטת חכמה חיצונית, המצע המשמח היא קרקע פוריה לקליטה טובה מאד של חכמה.

המועדים השונים שלנו מאופיינים בשמחה וששון. כפי שכתוב בתפילת יום טוב: "והשיאנו ד' אלוקינו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום, לשמחה ולששון". המזון, השמחה והששון גורמים לחיים טובים ואיכותיים יותר. מדגיש הרב נבנצאל שהשמחה תהיה בד' ובתורתו, המועדים הם "תחנת דלק", מהם ממלאים "דלק" של שמחה רוחנית לכל השנה. המיכל המתמלא בדלק דואג ליעילות התנועה כל עוד קיים הדלק. כך במועד, הממלא אותנו בשמחה = מקור החכמה הפועל למשך זמן נוסף, עד למועד, לשמחה הבאה הדואגת למילוי דלק נוסף. לא בכדי מברך אדם את רעיו ב"חג שמח", כתוב לנו ושמחת בחגך, החג השמח מחדיר "דלק" בתוכנו, כדי שנוכל להתקדם, לנוע להתמודד עם העולם החיצוני ולהחכים, להוסיף עוד ועוד חכמה. שהרי רק אדם שמצבו הנפשי בריא, איתן ושמח יכול לטעון עוד ועוד את המצבר המוחי כדי להיות יותר חכם.

חובה עלינו הורים ומורים ללמוד הכלים והדרכים הללו כדי לדאוג לחכמתו של כל ילד בכיתה ובבית הספר. צריך כל הזמן למצוא "תחנות דלק", כדי להחכים הילד. חובה עלינו לקיים "מועדים חינוכיים" המהווים כאמור "תחנות דלק" לכל אורך הדרך. למידה בלי תחנות דלק, עלולה להיות משעממת, לא מרתקת, ללא מוטיבציה ורצון ללמוד. חובה על כל הורה ומורה לתכנן בתכנית השבועית והיומית ואולי בכל שיעור את תחנות הדלק שיגרמו לשמחה.

ילדים מפריעים בכיתה ובבית הספר, חלקם אלימים בעיקר בגלל השיעורים המשעממים וחוסר השמחה המלווה כל עשייה. אם רצוננו לפתח מוחו של כל ילד, חובתנו לדאוג לשמחה, לאתר כל הזמן "תחנות דלק" שיתרמו לאותה שמחה. ילד שמח בבית ובבית הספר אינו אלים, הוא ילד מאושר ופתוח ללמידה, לקליטה ולהפנמה של כל רעיון. ככל שנגביר את המוסיקה, השירה והנגינה בשיעורים, ככל שנרבה באירועים ובמסיבות, נזכה לראות בשמחתם של ילדינו.

יצירת חיי חברה מעולים, בניית מנהיגות נוער בו התלמידים רובם ככולם זוכים לקבל תפקידי מפתח בהובלת חבריהם במגוון נושאים ורעיונות, הרי השמחה מלווה בכל התהליך ובכל רעיון יצירתי, כאשר הם שותפים להחלטות - הם מקבלים עליהם אחריות לביצוע כל המשימות. מיי שנושא באחריות מתוך שמחה, הרי הביצוע של כל משימה תהא מצוינת, הכל יוחדר פנימה לתוך המוח ביתר עוצמה, כאשר כל גופו של הילד מלא בשמחה.

"מזל טוב" לכל ילד, לכל מורה ולכל הורה יוצר באדם שמחה הגורמת כאמור לפתיחות מוחית, לקליטה ולהבנת תשומת לב לימי הולדת , לחגים ומועדים, לאירועים, אין בהם "בזבוז זמן", מותר חשוב והכרחי להקצות זמן לבניית מועדים המהווים כאמור "תחנות דלק" לנפשו של האדם, "המועדים" המיועדים ליצירת שמחה גורמים לנפש בריאה בגוף בריא ומאפשרים למוח לקלוט, להבין ולהשכיל עוד ועוד.

השעמום, חוסר העניין, הבטלה מהווים גורמי "הרעב" שאינם מאפשרים תוספת חכמה לאדם. הם מהווים את המצב הנפשי השלילי הגורם לדיכאון, לפסימיות, לעשייה לא מבוקרת, לאיבוד שליטה ואף לאלימות. השמחה גורמת לאופטימיות, לפתיחות, למוטיבציה, להגברת הרצון, לדימוי עצמי חיובי, לחיזוק הביטחון העצמי ולעשייה חיובית, כאשר השמחה מעוררת את המוח לפתיחות רגועה וקולטת, מעודדת את האדם לרצות ולקנות חכמה נוספת, שערי המוח נפתחים כאשר הסביבה מעוררת שמחה וגיל.

אם כן, ראינו כי האכילה תורמת ללמידה משמעותית יותר, נקלטת ומובנת יותר. לכן, אף אני בהרצאותיי באקדמיה, באוניברסיטאות מתיר לתלמידיי לאכול בשיעורים. זאת מתוך ה"אני מאמין" כי האכילה תשפר את הלמידה ולא תחסום אותה כפי שסבורים רוב המרצים ואף לעתים ההנהלה. עצם הרעיון ללכת לקראת התלמידים ולהבין את הצורך שלהם, פותח את לבם ללמידה הרבה יותר מנוקשות מחמירה. האכילה בשיעור דווקא ממקדת את התלמידים במרצה ובנאמר ולא ברעב המציק. השמחה באכילה מעוררת אותם להתעניין ולשאול שאלות וזו הרי מטרתנו.

אני מזמין את "המסרבים" לאכילה באמצע השיעור, לבקר בהרצאותיי ואף להתבונן בסטודנטיות הרעבות ותגובותיהן ולהבחין בתגובותיהן, בהשתתפותן, ביצירתיות, בחשיבה המצוינת מיד עם סיום "הסנדביץ'", שהרי האכילה יוצרת שמחה, השמחה היא המנוע המפעיל את הפן המוחי הניזון כאמור מתחנת הדלק. אפשר להפוך את השיעורים ל"מועדים" שיש בהם אוכל-תחנות דלק, שמחה ומוח פתוח ויצירתי.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב