כעס - בחיק כסילים ינוח (קהלת ז', א')
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

כעס - בחיק כסילים ינוח (קהלת ז', א') 

מאת    [ 18/08/2009 ]
מילים במאמר: 1166   [ נצפה 3911 פעמים ]

 
 

בעולמנו המתחדש כל הזמן, יש חשיבות גדולה מאוד למנהלים - מנהיגים המובילים ומשפיעים על מונהיגיהם, ככל שהמה - המנהיגים חכמים נבונים, יצירתים ובעלי יוזמה הרי השפעתם על חבריהם רבה מאוד, בהתנהגותם האינטלקטואלית חזו הם מעודדים את עובדיהם למצות כל אחד את יכולתו האישית. ברור לנו היטב שהחכמה המצויה במוחו של המנהיג אינה מספקת. לאינטלגנציה הרגשית יש במיוחד בדור זה השפעה רבה מאוד על המוטיבציה של העובדים. יש חשיבות רבה ל"מה" שאומרים ול"מה" שעושים, אך באותה מידה וביתר עוצמה יש חשיבות ל"איך", הדרך התהליך הנעשה ברוגע, באהבה, במחמאות, בסבר פנים יפות, בחיבה, באמפתיה מובילים את המנהיגים לפיתוח רצון עז להצליח להתקדם ולהתחדש כל הזמן.

לא אחת פגשתי מורים - האומרים לי כי יש להם "מנהל" חכם ואיכותי אך קשה מאוד לסבול אותו בגלל התפרצויות ה"כעס" שלו.

מה משמעות הכעס? עד כמה היא מהווה גורם שלילי בהתייחסותו של אדם לזולתו? לסביבתו? לחבריו? (אם יש לו כאלה).

למדנו בדף היומי במסכת נדרים כ"ב ע"מ ב': " אמר רבה בר רב הונא, "כל הכועס, אפילו השכינה אינה חשובה כנגדו"? הכועס אינו מתחשב אפילו בהק"בה, שנאמר בתהילים י', ד', "רשע כגבה אפו", הרשע בזמן כעסו אומר אין אלוקים במחשבותיו, כאילו אינו קיים.

"רבי ירמיה מדיפתי אומר: "כל הכועס משכח תלמודו ומוסיף טיפשות"

שכתוב בקהלת ז', א' , "כי כעס בחיק כסילים ינוח". הכועס הוא כסיל הריק מתלמוד " וכסיל יפרש אולת" (משלי יג', טו') הכסיל פורש בפני כולם את טיפשותו, היינו מוסיף טיפשות.

רבי נחמן בן יצחק אמר: "כל הכועס בידוע שעוונותיו מרובין מזכיותיו".

שנאמר במשלי כט', יב' "ובעל חמה רב פשע", יש מקורות המתיחסות לכעס כמזיק לנפש, לרוח, לנשמה.

ר"נ + רא"ש ומהרש"א מבטאים כי הכעס הוא הדבר היחיד הנח בחיק הכסיל, כל תלמודו נשכח. בהמשך כתוב "כי ברב חכמה רב כעס" היו מקרים שאף דברי חכמה של הנביאים, יש סימן לרוב כעס שהכעיסו ישראל את הקב"ה, מדוע? קורה כאשר יש חכמה רבה, הרי החכמים כועסים על האנשים האחרים שאינם נוהגים בדרכי שכל.

מתוך הגמרא וממקורות נוספים רבים שיובאו בהמשך אנו מודעים לתכונת הכעס השלילית שבאדם. כולנו מורים והורים, כל אחד מאתנו חי בעולם של חברים וידידים, חיי החברה מהווים מוקד חשוב בחייו של כל אדם, במשפחה, בשכונה, בקהילה, בעבודה ובכל מקום בו נמצא האדם קירבתו של האדם לזולתו תלויים מאוד ביחסיו הרגישים והאנושיים, חיים מתוך שמחה, חדווה ואהבה נוצרים תמיד ... תמיד... מתוך חיוך, רוגע ושלווה, הכעס יוצר מתח ריחוק וסלידה.

הורים ומורים חייבים ללמוד מתוך הגמרא ומחיי יום יום, כי ההשפעה על ילדיהם תהא יעילה ומעולה כאשר הדיבור, הדרך, התהליך, השיחה מבע הפנים צריך להיות ללא כעס. כל מנהל שהוא מנהיג חייך לסגל לעצמו הימנעות מכעס. בודאי שישנם מיקרים ולפעמים מיקרים חוזרים של תופעות הגורמים לכעס, צריך כל מנהל להימנע מתגובה כל עוד הכעס שוכן בתוכו. בעמלי החינוכי במשרד החינוך היו מקרים רבים מאוד של ראשי ערים, מנהלי מחלקות לחינוך שגרמו לי במעשים לכעס רב. ככל שתגובתי הייתה לאחר מספר שעות או ימים בהם - הכעס חלף, הרי שההישגים אל מול האחרים היו מעולים וטובים, תגובה בעת כעס אף כי לפעמים יש צדק בכעס, מובילים "תמיד" לתוצאות שליליות.

אדם כועס, פעולותיו נעשים ללא חשיבה והגיון, מעשיו אינם צפויים, קשה מאוד להבין מהלכים והתנהגותו של כעסן.

בפרקי אבות ד' משנה יח', כתוב.... "אל תרצה את חברך בשעת כעסו" לפעמים מתוך רצון טוב לעזור, אנו מנסים לרצות חבר כועס, אומרת המשנה שהתוצאה יכולה להיות הפוכה, חשוב לרצות חבר אך לא בשעת כעסו, תמיד יש לעשות זאת אך בזמן הנכון ובאופן הרצוי. הרגישות כלפי החברים מאוד חשובה וענינית אך גם אז יש לדעת מתי איך וכמה.

חשוב שנזכור, שבשעה שאדם כועס אין דעתו מיושבת עליו, מצבו אינו מאפשר לו להקשיב לדברי הגיון וחכמה, לכן במצב נפשי כזה אין טעם לרצות, לפייס ולהסביר. לפעמים התוצאה יכולה להיות הפוכה, נסיון לא מוצלח בזמן לא נכון לשכך כעס עלול לגרום להעצמת אש הלהבה. הכועס אינו מבחין בין טוב לרע, המפייס בכעסו מעמיק את הבור הנוראי.

כתוב במשלי טז', לב' " טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר" היינו הגיבור האמיתי הוא מי שכובש את יצרו , שלמה המלך במשלי מבהיר לנו שגיבור הוא אדם המצליח לכבוש את יצרו, אינו מתפרץ כנגד מכעיסיו, נרגע ושלו בעת תגובותיו. דמות כזאת היא טובה יותר מגיבור. שלמה המלך בחר דווקא באדם המתגבר על מידת הכעס כדוגמא לגיבור האמיתי, כאשר הציבור רואה אדם מנהיג כעסן ברור להם כי הוא נשלט על ידי יצר הרע. דעתו בשעת כעסו אינה צלולה ותגובותיו מוזרות ולא טובות. על כן הגיבור הוא אדם היודע לשלוט על יצרו הרע ועל כעסו שהרי קשה לו לאדם לפעמים לסלוח לאדם שפוגע במתכוון.

הגיבור המצליח להגיב לא בכעס אך ברגיעה הוא גיבור אמיתי ובדרך כלל מנצח בדרך זו. גיבור שבגיבורים הוא אדם השולט על הכעס.

הורים ישכילו לחנך היטב ילדיהם את יבינו כי ה"איך" חשוב ביותר גם כאשר הילדים גורמים לנזק או להפרעה מכל סיבה שהיא , ראוי להגיב בניחותא וללא... ללא כעס. התגובות של ההורים הכועסים אינם יעילים כל עוד יש חשיבות רבה להשפעתנו ההורים על הילדים,ש חשוב שנדע כי תגובות כעסניות גורמים לתגובות הפוכות מהרצוי.

בודאי מורים שבכיתותיהם יש מיגוון רב של תלמידים, יש לשמור על קור רוח רגיעה שקט ושלוה,כעס על ילדים מפריעים אינו יעיל, מוטב למצוא כל דרך להרגיע , לעודד להחמיא ולא...ולא ...לכעוס.

אנו יודעים שתלמידים מאושרים בלימודיהם רק אם המורה נחמד, נעים הליכות ורגוע, מורה כעסן אינו מקובל על הילדים והשפעתו החינוכית הערכית התורנית והחברתית אינה מועילה.

כאמור, גם מנהל הנוהג להגיב בכעס על המורים או על התלמידים יוצר מתח מיותר וחוסר רצון של מונהגיו ליצור ולחדש.

חשוב, שכולנו נעגן בתוכנו תגובות אנושיות שאין בהם סממן של כעס.

גם ההורים בביתם צריכים לשמור על רגיעה, הכעס אינו יעיל ופעולתו הפוכה מהרצוי.ככל שנתרגל עצמנו לא לכעוס ולא להגיב בשעת כעס כן נצליח יותר בחינוכנו.

 

שפע של מקורותינו מתייחסים לכעס:


    • 

    אין חברה לכעסן - ר' שלמה אבן גבירול.


    • 

    מי שאינו מושל בכעסו כל שכן שאינו מושל בזולתו - כנ"ל.


    • 

    במקום קדושה - אין כעס שורה - ר' יונתן אייבשיץ.


    • 

    בעלי כעס - חייהם אינם חיים - רמב"ם.


    • 

    הכעס - שונא השכל - ר' אברהם בן חסדאי הלוי.


    • 

    אל תכעס - כי הכעס מביא לכלל טעות - ר' יהודה החסיד.


    • 

    הכעס רע מאוד - ברח ממנו ואפילו בדבר שראוי לכעוס - כנ"ל.


    • 

    הכעס - אין לא עיניים - ר' יהודה ממדינא.


    • 

    כל דבר העשוי מתוך כעס, אי אפשר שיהי בצדק - כנ"ל.


    • 

    עיקר שמירת הנפש אינו אלא שישמור מכעס, כי הכעס פוגם בנפשו - ר' נחמן מברסלב.


    • 

    בא לכלל כעס בא לכל טעויות - ספרי מטות מח'.


    • 

    כל אדם שכועס, אם חכם הוא- חוכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו - פסחים י, עב'


    • 

    אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח - קהלת , ז' 9.


    • 

    סיבת הכעס - מיעוט יישוב- הדעת - רבנו תם


    • 

    בכעס יפלו גיבורים,-יוסף אזובי


    • 

    אל תכעס-כי הכעס מביא לכלל טעות. ר יהודה החסיד


    • 

    סיבת הכעס-מיעוט יישוב הדעת. רבנו תם

 

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב