מעבר בין פסיכולוגים הוא סיטואציה שאכן קורה לעיתים, גם אם לא באופן שכיח. מעבר לפסיכולוג חדש, כרוך בהיכרות חדשה עם שיטת עבודה חדשה, עם אדם חדש ועם סיטואציה שמתחילה שוב מאפס. ברוב המקרים, החלפת המטפל נעשית תוך הבנה הדדית שהטיפול אינו מתאים, אך זו עדיין סיטואציה מורכבת, עדינה, ולעיתים מביכה. מתי בכלל יש מקום לשקול זאת? ניסינו להביא בפניכם מספר מקרים שעשויים להתרחש במסגרת של טיפול, ולבדוק האם בכל מקרה ומקרה יש מקום מעבר למטפל חדש.
המקרה הראשון הוא הופעה של תחושה כי הבעיות חוזרות על עצמן על אף הטיפול. הבעיה המוכרת, קשורה לכך שדפוס ההתנהגות של המטופל על אף ההבנה העמוקה חוזרת על עצמה, בתבניות שונות. הדבר עלול ליצור תסכול רב אצל המטופל כאשר מתברר כי זו אותה הבעיה, שלה פנים רבות. במידה וקורה מקרה כזה, אנו ממליצים להמשיך ולהתמיד בטיפול עד להבנת מלאה של הבעיה וליצירת נתיב חדש בחיים. מעבר למטפל חדש עלול לעכב את השיפור, והכי טוב להמשיך ולתמיד עד לבנייה של נתיב התנהגות חדש שיגשר על פני התנהגויות שהוטמעו במשך שנים רבות. כדאי לזכור- התהליך לוקח זמן.
המקרה השני הוא תחושה כי השיחות ריקות מתוכן, תחושה כי "אין על מה לדבר". במקרה כזה קיימת הרגשה כי אין יותר נושאים, כי השיחות עם המטפל הספציפי מיצו את עצמן. במקרה כזה, אנו ממליצים לשתף את המטפל במה שקורה ובתחושה "הריקנות". פעמים רבות המקומות הריקים בתוכנו הם מקומות חשובים, ודווקא במקומות הריקים יותר, ניתן להקשיב לקולות שלא ניתן לשמוע בסערות ובהצפות רגשיות.
המקרה השלישי שעשוי לקרות הוא תחושה כי המטפל לא מסוגל לתת מענה לבעיות שעולות במהלך הטיפול, תחושה שהדברים שמועלים בשיחה לא מקבלים מענה ראוי. במקרה הזה אנו ממליצים לשתף את המטפל בתחושות, אנו בטוחים המטפל יוכל להסביר מדוע בחר בדרך כזו או אחרת. אגב, אפילו במידה והמטפל ביצע שגיאה טיפולית, (מצב שעשוי לקרות) השיחה והברור חשובים, ולרוב הם מקרבים ופותחים דרכים חדשות. כדאי למטופל לשאול את המטפל לגבי התחושה שלו לגבי המקרה, מה הוא הרגיש ומדוע הגיב כמו שהגיב.
המקרה הרביעי שעשוי לקרות הוא שהמטפל חושב אחרת מאיתנו. מקרה כזה בוודאי שכיח שיקרה והוא חלק מהדיאלוג של המטפל עם המטופל, כלומר לא נדיר כי ישנם מקרים בהם יהיו חילוקי דעות. תפקידו של המטפל הוא להאיר את הדרך למטופל ולסייע לו בהבנה מעמיקה יותר של הבעיות מהן הוא סובל, לכן דעות מנוגדות הן חלק מהדיאלוג המשותף. דווקא במקרה הזה כדאי לברר את ההשקפות השונות ותוך כדי כך לשאול את עצמינו איפה זה פוגש אותנו, מה זה מעורר בנו, מה עולה בנו וכמובן שכדאי לשתף את המטפל בכך.
המקרה החמישי שעשוי לקרות הוא מצב שבו המטופל ראה פרסום על שיטה טיפולית מסוג "קסם" ובחר בה. אנו מאמינים ששיטות טיפוליות קצרות טווח הן אכן מצוינות לבעיות ממוקדות (חרדת טיסות למשל), לעיתים אפילו עדיפות. אך הן בהחלט לא מתאימות לכל אחד, וישנם מקרים בהם טיפולי קסם אינם מסייעים (קשיים זוגיים ובין אישיים, בעיות בביטחון עצמי) במקרים אלו הדרך ארוכה ורק התמדה ועבודה יסודית ומודעת עשויות לסייע. כדאי לשתף את המטפל בדילמה לגבי החלפת הטיפול.
המקרה השישי הוא מקרה שבו התקשורת עם המטפל אינה טובה, המטפל והמטופל לא מדברים באותה השפה ולא מבינים זה את זה. במקרה כזה יש לשקול להחליף מטפל. נושא התקשורת הוא מרכזי בכל קשר בין בני אדם, ובלי תקשורת טובה הטיפול לא יכול להתקיים. עם מטפל חדש, עימו יתכנו תקשורת והבנה טובות יותר, ייווצר בסיס לדיאלוג פורה, לעזרה, קירבה, תמיכה וביטחון שהם חלק חשוב של הטיפול. אגב, אם בעיית תקשורת היא הסיבה שבגללה מלכתחילה הגעתם לטיפול, אז אין מקום לשינוי, שכן הבעיה תשוב ותופיע גם אצל המטפל הבא.
