החיים שלאחר המוות 

הנר מורכב משני דברים, מחומר וחלק רוחני, כאשר השעווה הוא החלק החומרי, והאש הוא החלק הרוחני, אש לא ניתן למישוש, אומנם ניתן להכבות ממנו. כך הוא האדם, כאשר הגוף הוא החלק הגשמי, והנשמה שבתוכנו הוא החלק הרוחני. אמר הסבא בספר הזוהר (אחד מחכמי הזהר) שבגן עדן העליון ישנם שני עצים, אחד גדול ואחד קטן, הם נמצאים על נהר, וממנו הם מקבלים מים כל הזמן, הוא הנהר שנאמר עליו בספר בראשית "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" מעץ הגדול יוצאת הנשמה ויורדת, ומעץ הקטן יוצא הרוח ועולה ומתחברת יחד עם הנשמה, רק אז יכולים להאיר יחד ולרדת לזה העולם. כשניהם מתחברים יחד הם נקראים "נר" נר פירושו נשמה ורוח (ראשי תיבות) על זה אמר שלמה המלך בספרו (משלי) " נר ה" נשמת אדם" משום כך כשאדם נפטר מדליקים נר לעילוי נשמתו, כשהנר מסמל גם חלק רוחני וגשמי, והוא חיבור של נשמה ורוח יחד. כל דבר בעולם נברא לשני הצדדים שלמה המלך אמר בספרו קהלת "זה לעומת זה עשה האלוקים" אלוקים ברא לכל דבר, משהו אחר לעומתו, כאשר אלוקים ברא חושך הוא ברא גם את האור, כמו כן שאר הדברים,טוב ורע,יום ולילה. בסיום הבריאה אמר אלוקים, "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" בכל שאר ימי הבריאה נאמר וירא אלקים "כי טוב" וכאן נאמר "טוב מאד" אומר "הזוהר הקדוש" כאן אלוקים ברא את מלאך המוות, משום שבאותו יום הוא ברא את האדם, וחייב היה לברוא את ההיפוך מהחיים והוא המוות. לאחר שנאמר "וירא אלקים את כל אשר עשה והנא טוב מאד" נאמר לאחר מכן "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" ויכולו מלשון סיום, סיום בריאת הארץ וצבא השמים, בין היתר מלאך המוות.