אימון נוער - התודעה - עקבות בחול. 

מהי בעצם תודעה?

תודעה היא דבר מופשט. כל הסבר יהיה חלקי , עמום ומופשט.
כל הניסיונות להסביר את התודעה מובנים תמיד באופן חלקי בלבד.
בהשאלה אפשר להשוות זאת לחיפוש האף, אם נרצה לראות את אפינו ולהסתכל עליו.
נגלה שהוא כ"כ קרוב לעיניים ולכן לא נוכל לראותו, אלא אם כן נתבונן בו מבחוץ, בעזרת מראה בקלות נוכל לראות את האף שלנו.
לשם מה הדוגמא?
התודעה היא אנחנו. היא מקיפה אותנו בכל חיינו. בכל תא ותא נמצאת התודעה ויחד עם זאת, למרות שאנו אנשים מילוליים, איננו יכולים באמת לשוחח עם התודעה שלנו.
אנו יכולים לעשות פעולות במגוון אפשרויות ובאמצעות כך להציף בכל פעם אלמנטים אחרים מהתודעה והיא כמו רושמת לנו אותם "כעקבות בחול " כסימנים על החול, סימנים בתוך החיים שלנו.
כרגע דרך סימנים אלה אנו יכולים להבין מה אמרה התודעה, כמו גם מה רשום שם שמנהל את דיסקט חיינו.
לאחר שאנו מכירים את שרשום בה אנו יכולים, דרך אותן "עקבות בחול", דרך אותם סימנים, לייצר את "דרך השינויים".
שלב זה אנו יכולים בעצם להזין את התודעה ולשנות את הרשום בדיסקט ההפעלה שלה.
דיסקט ההפעלה בכל פעם משתנה וכשאנו יודעים לתמלל את השינוי הרצוי אנו יכולים, בתהליך מובנה, ליצור את השינוי בתודעה ובאמצעות כך ליצור את השינוי במציאות.


אני רוצה לתת דוגמא שתמחיש לנו :

הגיע אלי נער עם קשיים רגילים, נורמטיביים, במתמטיקה. הוא רצה לעשות בגרות. הנער מאובחן כהיפראקטיבי וניתן לראות במס' מקומות את קשיי הריכוז. הנער מסוג הנערים שמאוד רוצה אך מוותר לעצמו. ניתן לראות יכולת אך היא באה למימוש באופן חלקי בלבד.
התחלנו במו תמיד מהבסיס .
בתרגילי הבסיס כבר היה יכול לראות איפה נקודות השבירה ואיזה חוקי משחק כדאי לו לשים כדי שהעקבות בחול ישתנו, כדי שהתודעה תתחיל לתמוך בו בציונים במתמטיקה. הייתה תחושה של קסם - יצאנו למסע, מסע התלהבות ממקצוע שהיה שנוא עליו.
אחד הדברים שהוא היה מופתע מהם היה כשהתחיל ליהנות מהתרגול.
כי לזהות את הסימנים מהתודעה, את העקבות בחול, תוך כדי תרגול מתמטיקה, היה מרתק.
תוך כדי כך צצו התובנות לגבי היחסים עם בנות, לגבי יחסים עם הורים, לגבי יחסים עם התמדה ובכלל לגבי קיטורים ותקשורת.
אמא שלו ביקשה לעבור קצת מהתהליך איתנו. ביחד הם למדו את הקוד המגנטי עם אילו מסלולי חולשה הנער מתמודד.
איך אותם מסלולי חולשה יראו כמסלולי עוצמה כשהמסע המופלא ייתן את פירותיו וכיצד מסלולי החולשה שלו פוגשים אותה עם הקוד המגנטי שלה.
היחסים ביניהם והיכולת שלהם לתקשר על הקשיים
הפכו את החוויה של הלמידה לחוויה קסומה עוד יותר. כל היפוך של סימנים ומספרים קיבל עוצמה ומשמעות שונה בחייו של הנער. כל קיצור תהליך, מעבר ליכולת המעקב החשיבתי שלו, קיבלו דימוי ויישום בחוגי הספורט וביחסים עם בנות ומשם היכולת להקפיד על תרגול שוטף,
הפכה באמת למשחק שווה. כלומר משחק ששווה להתמיד בו, לשחק בו כי התוצאה המעשית שלו הייתה הרבה מעבר לתוצאות במתמטיקה ופתאום האינטרס של הנער היה גדול בהרבה ולכן ההתמדה בתרגול הייתה מהנה יותר, חשובה יותר והיפראקטיביות שלו, העודף האקטיביות הייתה לעזר רב בכל הקשור בתרגול הזה.
אט אט הפחדים מהמקצוע ירדו וכמובן תוצאות הגיעו. גיל ההתבגרות בשביל המשפחה הזאת שינה צורה, שינה סביבה, שינה יכולת תקשורת.
האם והבן עברו מסע שיחזק את הקשר שלהם לכל החיים. הם אפילו התחילו לבלות ביחד, ללכת לסרטים ביחד.
בסוף התהליך הילד אמר לי שהוא למד להטעין את עצמו באנרגיה הוא למד לשחרר לבד מצבי רוח רע ופחדים.

אני חושבת שזו מתנה שגם אנו המבוגרים, היינו שמחים ללמוד אותה.
אני בטוחה שזו מתנה נהדרת לכל ילד.