העצמה מעשית - מרכז זכויות נשים עירוני,בניית שירות מוניציפאלי חדש חלק ב'
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

העצמה מעשית - מרכז זכויות נשים עירוני,בניית שירות מוניציפאלי חדש חלק ב' 

מאת    [ 18/08/2006 ]
מילים במאמר: 1855   [ נצפה 4398 פעמים ]

 
 
ד. מחסום כלכלי - נשים רבות משתכרות שכר נמוך משל בני זוגן, רבות אחרות חסרות כל הכנסה עצמאית בין כי הן עובדות בעסק המשותף ובין כי ניתרו בבית לגדל את הילדים. תלותן הכלכלית, יחד עם העדר ידע ועניין בניהול כספים מותיר אותן בעת הצורך מחוסרות אמצעים כספיים ואלה נחוצים לשם מימוש זכויות והתדיינות משפטית. נשים מטבען חוששות לתבוע כספים ופיצויים דבר המותיר אותן לא פעם פגועות וחסרות גם יחד.
ה. מחסום העיוורון המיגדרי הנשי - כפי שהזכרנו כבר קודם, המודעות לצרכי הנשים מעטה ביותר, כיוון שנשים אינן מיוצגות באופן ראוי במוקדי קבלת ההחלטות והנשים המעטות שהתברגו בהם מסתפקות בהנמכת פרופיל לשם הישרדות וקידום אישי מחד וממיעוט חסר משקל מאידך. יוצא איפה שאישה נדרשת להתמודד על זכויותיה נתקלת במערכת פטריארכאלית חסרת מודעות לצרכיה. המערכות לא התכוונו לפגוע בנשים אבל החוקים הקיימים אינם מותאמים לשונות המיגדרית ולכן אינם מכילים את הפתרון הצודק עבור האישה ( "מועצת העיריה לא בקשה לפגוע בעקרון השוויון...החלטה היא פסולה לא רק כאשר המניע הוא לפגוע בשוויון אלא גם כאשר המניע הוא אחר אך הלכה למעשה נפגע השוויון..." (השופט ברק 23.5.88 )
מכל האמור עד כה , מתוך אחריות ציבורית וחשיבות לקדום צדק החברתי, עולה הצורך בהקמת שירות אשר יתווך בין הפונות לבין המוסדות, תווך שיימדד עפ"י היכולת להיות אפקטיבי ומשמעותי בפתרון הבעיות, לשם מימוש זכויות. שירות מעין זה חייב שיהיה בעל אוריינטציה משפטית , כיון ש"...כל המאמין שלמשפט יש תפקיד חברתי מעבר לטכנאות משפטית (סגל 2001 ), יתקשה להסכים..." (אלבשן 2004), למצב שנוצר. "שירות מתווך" ממוקם פיזית בתוך אזור גיאוגרפי , על מנת לאפשר מתן השירות קרוב לאוכלוסייה הנזקקת לשירות. רוב "מרכזי הזכויות" הם תוצרי ארגונים וולונטריים ומכאן שהם פועלים בפריסה ארצית הנובעת ממספר סיבות:
א. שירות לכלל האוכלוסייה.
ב. העדר אמצעים רבים ולכן יש צורך באיגום משאבים.
ג. הנושאים המטופלים הם לרוב מול גורמים ארציים.
ד. הצורך בשמירה על אוטונומיה שתאפשר ניתוק מאינטרסים לוקאליים פוליטיים שיפרו איזון וניטראליות למען השגת תוצאות למען הפונים/ות
מרכזי הזכויות אשר הוקמו נועדו להנגיש את הזכויות לאוכלוסיות השונות, ההנגשה נעשית בראש ובראשונה באמצעות מתן המידע הרלוונטי,לכך יש להוסיף את פעולות ההסברה, הייעוץ הספציפי בהתאם לבעיה המועלית והסיוע הממשי בהתאם לצרכי הפונה.
הפגיעה בזכויות לא פוסחת על הנשים ואף מוצאת כי אוכלוסייה זו נפגעת אף יותר מאשר אוכלוסיית הגברים, בין היתר בשל העובדה כי החברה היא פטריארכאלית מיסודה דהיינו מוקדי הכוח וההשפעה מרוכזים בידי גברים ומרבית המוסדות החברתיים עוצבו על ידם.
בצומת סבוך זה של אינטרסים וצרכים ממוקם השירות הייחודי של "מרכז הזכויות לנשים"

מה ההבדל בין "מרכז זכויות נשים" ל"מרכז הזכויות" הקלאסי? (שני מוסדות יכולים להחשב כמרכזי זכויות נשים, כבר בשנות ה- 80,70 "מקלטים לנשים מוכות" ו"לשכות משפטיות". "...ידעתי כי הן מפעילות ברחבי המדינה רשת לשכות שבהן פועלות בהתנדבות יועצות משפטיות. לשכות אלה שרדו מן התקופה שלפני קום המדינה, כאשר ויצ"ו הישראלית הייתה תנועה פמיניסטית לוחמת?" אמרה מרשה פרידמן בשנות ה- 70 , 1988)
עיקר ההבדל של מרכז זכויות לנשים בעובדה שבאופן הצהרתי פומבי נקבע כי אוכלוסיית היעד שלו הן נשים ונערות
הצורך בהקמת מרכז ספציפי לנשים נובע ממספר סיבות:
1. קיימים נושאים נשיים מובהקים- בתחום העבודה, האישות והבריאות. תחום החקיקה העוסק במעמד האישה מאד פעיל בעשור האחרון (למעלה מעשרים חוקים ותיקוני או הרחבת חוקים מינואר 1998)
החוקים נחלקים לשלוש קטגוריות:
א. חוקים הצהרתיים - חשיבותם בעצם קיומם.
ב. חוקים לבצוע מידי.
ג. חוקים אוסרים - מאפיינים באיסור תופעה אך לוקים בערטילאיות ויריעה רחבה המחייבת פרשנות (כגון שכר שווה)
2. גישת המוסדות נגועה באפליה מגדרית- במרבית המוסדות נהוגה גישה פטריארכאלית המאומצת גם ע"י הנשים באותה מערכת. חלק ניכר מכללי העבודה, תקנונים וקריטריונים הורכבה ללא התייחסות מגדרית ועל כן חותכים דין אחד לכולם, מבלי לבחון אותו לאור המצב הייחודי של נשים ומתוך בורות אמיתית. יתרה מכך חלק מהחוקים מטילים על הנשים עצמן או על מעבידיהן את עיקר הנטל של יישום החוק (חוקים באפס עלות למדינה).
3. העדר משאבים - מרבית הנשים סובלות מהעדר משאבים כגון: כסף, ידע, זמינות, קשרים וכו' בבואן להלחם על זכויותיהן. דבר המונע מהן לזכות בסעדים הקיימים.
4. מציאות חיים רב מערכתית בה נתונות נשים - תחום הבית ותחום הקריירה הנמצא באחריותן מבחינה חברתית, ערכית . העובדה שהן המתמודדות עם התחומים הכל כך רחבים הללו, אינה מותירה להן את הזמן והכוחות להלחם.
5. קיומה של מוטיבציה גדולה - נשים הן הגורם הנלחם מתוך אינרציות הישרדות ולכן יש לסייע בידיהן. מצב זה שבו האישה היא הממשיכה לנסות ואינה מוותרת נצפה גם במקרים שאין האישה מהווה משפ' חד הורית אלא היא עדיין בתוך מערכת משפחתית רגילה.
6. חוסר הבנה לגבי הצורך בשוויון על בסיס שונות - קיים בלבול לצד אי הבנה בסיסית של מושגי השוויון לצד היענות עפ"י צרכים שונים. מציאות זו יוצרת כעסים, אי הבנה, רתיעה או מציאת דרכים אלטרנטיביות להתחכם עם החוקים הקיימים ובכך מוצאות עצמן נשים נפגעות בדרכי כיסוי סמויות.
ייחודו של מרכז זכויות נשים הוא בעובדה שלמרות האוריינטציה המשפטית הניצבת בבסיסו מבחינת כלי הפעולה, כלל הטיפול מתבסס על תפיסת עולם טיפולית פמיניסטית (התיאוריה הפמיניסטית ייצרה שיח וגישה שונה לנשים ולצרכיהן מתוך עמדה של התמודדות עם הגישה הרווחת בדבר נחיתות האישה בשל שונותה וצרכיה השונים. הפמיניזם נתן לגיטימציה לשונות זו שלא צריכה לבוא לידי ביטוי בפגיעה בזכויות הנשים כאדם שלם) הכוללת (ג?נט באומגולד-לנד):
א. תפיסת עולם המעמידה את האישה ואת צרכיה במרכז ולא מעמדת נחיתות.
ב. נקודת המבט על הבעיה היא כפי שהאישה מציגה ולכן גם הפתרון יהיה בהתאם לבחירתה ללא נקיטת עמדה שיפוטית מצד אשת המקצוע.
ג. המטרה בסיוע תהיה לפרוס בפניה את קשת האפשרויות ההולמות למצב אותו הציגה. היא ורק היא תבחר באיזו דרך לבחור מתוך מידע בדוק לגבי המחירים והרווחים של כל אופציה בה תבחר.
ד. הסיוע מטרתו להעצים את האישה ע"י החזרת השליטה על חייה לידיה למרות המצב הכאותי בו היא נמצאת .( הרמן 1994).
ה. הסיוע ינקוט בגישה של שקיפות ומתן ידע מקצועי בשפה מובנת ושוות נפש לכל פונה ; בצד המקצועיות ישמר איזון בין הידע של אשת המקצוע לבין הידע של הפונה לגבי מה מתאים ורצוי לה; הליווי יהיה בהתאם לצרכים ולבחירות של הפונה מתוך כבוד לבחירותיה והחלטותיה.

ההחלטה המוניציפאלית להקים מרכז כזה, כיחידה אורגנית , כשרות מוניציפאלי נוסף, אינה מובנת מעליה. כיון ששירות זה אינו מוגדר כאחד השירותים המחויבים ע"י פקודת העיריות ( בפקודת העיריות כמופיע בסעיף 249 ), הוא מתבסס על הגישה בדבר הצורך להרחיב את סל השירותים העירוניים, תוך התבוננות והענות לצרכים מקומיים ויותר מכך מיגדריים. הקמת השירות היא בבחינת נקיטת עמדה ואקטיביזם חברתי, תוך הקצאת משאבים נדרשים, לרווחת למעלה ממחצית האוכלוסייה בעיר - הנשים.
אין ספק שבעקבות הקמת השירות ייווצר מאגר מידע, קשרים וניסיון שיכול לשרת גם פלחים נוספים באוכלוסייה, כתוצר משני למטרה המרכזית- שמירה על זכויות נשים.
הגברת המודעות בקרב הנשים ומתן הסיוע הנדרש ירחיבו את תחושת ההעצמה אצל הנשים , ישפרו את חייהן וחיי ילדיהן ומשפחתן ואף יקלו על המוסדות והמנגנונים העירוניים שישתחררו מהתמודדות עם בעיות רב מערכתיות חסרות פתרון לכאורה שהגבילו עד כה את מציאת המענה ופתרון הבעייה.
צעדים להקמת המרכז.
1. תפיסה מקצועית המדברת על הצורך בהעצמת נשים באמצעות הנגשת זכויות לצד מעגלי העצמה נוספים.
2. חיבור בין החזון להובלת תהליך לקראת הפנמת המסר ואמונה בצורך של קובעי המדיניות.
3. איסוף מידע (עיריית הרצליה הייתה הראשונה שהקימה שירות זה עבור נשים. עו"ד דנה סבוראי המכהנת כראש מינהל נשים הייתה החלוצה בנושא בין היתר בהיותה עורכת דין במקצועה ומודעת ליכולת ולצרכים. חלק מבחינת הנושא על כן נעזרה במודל בהרצליה ועל כך המון תודה לביריה גרנות יועצת רה"ע למעמד האישה ולעירית פוקס אשר עובדת במוקד).ובסוס החזון באמצעות נתונים ותוכנית פעולה אופרטיבית.
4. הכנת תוכנית פעולה הכוללת קליטת אשת מקצוע להקמת השירות וקביעת יעדי ביניים בדרך לבניית השירות.
5. מיפוי השירותים הקיימים ברמה העירונית והארצית, תוך איסוף חומרי הסברה ואיתור צרכים, חזקות וחולשות של השירותים הקיימים. הגישה המובילה ליצור מערך של שיתופי פעולה בין השירותים הקיימים ולהימנע ממצבי תחרות וטריטוריות.
6. איתור צוות לאיוש המרכז - הצוות יבנה מסטודנטיות ( קיימת התלבטות האם יש מקום לקלוט אך ורק סטודנטיות או האם לקלוט גם סטודנטים למשפטים) למשפטים מהקליניקה לזכויות נשים ומקליניקות משפטים נוספות ; ממתנדבות אשר תעבורנה הכשרה מתאימה לצורך משימות מוגדרות
7. תיעוד הפעילות והכנת חומר פרסומי והסברתי ; הכנת מערך טפסים ברמה ארגונית מנהלית וטופסי הסברה; תכנון ומפגש לשם פעילות הסברה בקרב קהלים מובחנים (קורסים, קבוצות פעילות, אנשי מקצוע ועוד.) והכרת השירות החדש; איסוף נתונים סטטיסטי סיסטמאתי מראשית התהליך.
8. קביעת תאריך יעד להכרזה רשמית של השירות והצגתו בפני קובעי מדיניות ושירותים משיקים.
9. הכנת יום עיון לאנשי מקצוע, בנושא "זכויות נשים" והקמת שירות מוניציפאלי כדרך לאקטיביזם פמיניסטי והעצמת נשים.
10. שווק ופרסום השירות כמודל ויעד הן בקרב הקהילה המקצועית הנשית(יועצות למעמד האישה, הרשות לקדום מעמד האישה) והן בקרב הקהילה המשפטית וקובעי מדיניות. הפרסום נעשה באמצעות כלי התקשורת השונים, הוצאת חומר פרסומי והפצתו וכן בסיוע מאמר זה ודרכים אקדמיות נוספות.
11. פיתוח אמצעי בדיקה וחקר התהליך מראשיתו הם חשובים הן ללמידה לשמה והן כדי לבחון ולתקן את השירות עצמו. הוכחת יעילות השירות חשובה להשגת שתי המטרות המרכזיות שלשמו הוקם.
"זכות ללא מחיר היא חסרת ערך ובגדר רטוריקה גרידא" (דורנר 2004)
הגישה העומדת בבסיסו של "מרכז זכויות נשים" אינה זרה לעולם המשפט. השימוש בידע משפטי תוך הפיכתו לברור, פשוט ונגיש לאישה שאינה בקיאה בידע זה ושימת דגש על שיתוף הפונה בקבלת החלטות לגבי המשך הפתרון הרצוי לתחושותיה, צרכיה ויכולותיה היא מגמה שהולכת ומתבססת.
שתי מטרות נצבות בפתחו של שירות זה:
א. העצמת נשים באמצעות הנגשת זכויות וסיוע בידיהן לממשן. ההעצמה מחזירה את תחושת השליטה והאמון ביכולת זו לידי הפונה ואלה עשויות לשמש אותה להמשך הדרך ולאורך זמן מעבר למצב בו היא נזקקה לעזרה. "...כאשר פנתה ללכת שמתי לב שגבה זקוף הרבה יותר מכפי שהיה בפעם הראשונה שבאה אליי והתחלתי באמת להבין מהי העצמה..." (חיה מנע 2004)
ב. פתרון בעיות או איתור כשלים מערכתיים וסיוע בתיקונם לשם השגת רווחה ומזור לנשים הנמצאות בעמדה מוחלשת במרבית תחומי החיים. בדרך זו יושג השינוי החברתי המהותי לו אנו מייחלות/ים.

* המאמר מתבסס על עבודת הדוקטוראט של הכותבת.
ביבליוגרפיה

אלבשן יובל (2004) / נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט, עלי משפט ג', עמ' 497 - 536

באומגולד - לנד ג'נט
בנזימן רחל(2001)/ נציבות זכויות האדם בישראל - מחקר השוואתי ומודל מוצע, מרכז מינרבה לזכויות האדם, האוניברסיטה העברית, (עברית) .

דהאן?כלב הנרייטה ד"ר (1999)/ מנוחשלות: עיוורון מיגדרי בתיאוריות פוליטיות ושקיפותן של נשים מזרחיות/, סוציולוגיה ישראלית כרך ד חוברת 2 , עמ'265-287

דורנר דליה (2003) / בין השוויון לכבוד האדם, ספר שמגר, חלק א', בתוך אלבשן יובל , נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט.

דורנר דליה ( 5.5.04 )בכנס על זכויות אדם במכללה האקדמית למשפטים בר"ג

דרי דוד,(1994) מי שולט בשלטון המקומי, המכון הישראלי לדמוקרטיה והוצאת הקיבוץ המאוחד , עמ' 9? 12.

הרמן ג. (1994)

הרשויות המקומיות: בעיות מרכזיות וחלופות לפתרונן (יולי 2004 ), מחלקת המידע והמחקר של הכנסת

טביביאן-מזרחי מיכל (דצמבר 2003)/ מבנה היחסים בין שלטון מרכזי לשלטון מקומי, מרכז מחקר ומידע , כנסת.

מנע חיה (2004 ), תלמידת שנה ב' בחטיבת זכויות האדם במכללה האקדמית למשפטים, ר"ג,

סגל ז. (25/7/01 ) / עורך דין אינו טכנאי משפט, עיתון הארץ מדור ספרים, בתוך אלבשן יובל.

פוקס שאול (2004) הפסיכולוגיה של השינוי, אונ' בר אילן ר"ג.

פורשר אפרת (3.7.06 )/ "נהגתי באחריות, ביושר ובהגינות" , nrg חדשות "מעריב"

פרידמן מרשה ירחון "נוגה" 15 שנת 1988

רבין י, (1998) / זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית. בתוך אלבשן יובל, נגישות לאוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט.

A City Tailored to Women - The Role of Municipal Governments in Achieving Gender Equality (2004)

Felstiner W.L.F,Abel R.L& Sarat A. (1980-1981)/ The Emergence and Transformation of Disputes: Naming, Blaming, Claiming?" 15 L.&Soc'y Rev. 631

French Declaration on the Rights of Man, and of the Citizen (August 26, 1789)

Greene Gilbert J. (2005): Languages of Empowerment and Strengths in Clinical Social Work: A Constructivist Perspective in Families in Society magazine, Apr-June

Rao A. and Kelleher D. (2005) Is there life after gender mainstreaming



The Platform for Action, Beijing Declaration, 1995



הכותבת משמשת כיועצת ראש העיר למעמד האישה בראשון לציון מזה שש שנים ודוקטורנטית לחינוך ומיגדר באונ' אלטה בבודפשט.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב