האם אנו מכירים את עצמנו? הכלים שיסייעו לנו במסע הפנימי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

האם אנו מכירים את עצמנו? הכלים שיסייעו לנו במסע הפנימי 

מאת    [ 04/08/2009 ]
מילים במאמר: 1295   [ נצפה 2372 פעמים ]

 
 

"אומרים כי אני, אינני אני, על כן אני נבהל,  כי אם אני, אינני אני, אז מי אני בכלל?"

שאלה זו נשאלה על ידי קוני-למל (מייק בורשטיין) בסרט "קונילמל בקהיר". בורשטיין משחק מורה חרדי בישיבה, אלמן המגדל בגפו את ילדיו, ולפתע נוחת עליו ר' יונה (חנה לסלאו), שהוא בכלל אישה, חברה של אחיו, מוני, בתחפושת. קונילמל בכלל לא מבין למה אבל הוא נמשך ליונה, ופתאום נכנס להתלבטויות אדירות - האם הוא מגלה שהוא נמשך לגברים? האם פתאום בגיל השלושים שלו הוא פותח תיבת פנדורה של עצמו? מי הוא בכלל? האם הוא נמשך לנשים? לגברים? איך הוא מתמודד עם הידיעה הזאת?

מספרים על אחד האדמו"רים שאמר, שכשאדם יגיע לשמים לאחר 120 שנה, לא ישאלו אותו מדוע לא הגיע לדרגתו של אברהם אבינו או של משה רבינו, אלא ישאלו אותו מדוע לא היה עצמו? מדוע לא ניצל את הפוטנציאל שלו. יראו לו, כביכול, שהיה יכול להגיע לדרגות עליונות מאוד, והוא התעסק עם קשקוושים. מסבירים, כי זו הבושה הגדולה ביותר, כאשר אדם מבין שסבל 70 שנה והיה יכול להיות במקום אחר לגמרי. ואנו יודעים היטב, כי לא צריך למות כדי להרגיש לעתים תחושת החמצה, או אפילו בלבול - האם אני נמצא במקום הטוב ביותר עבורי?לצורך כך (ובכלל...) אדם חייב להכיר את עצמו. השאלה כיצד אנו יכולים להכיר את עצמנו?

אדם זוכה להכיר את עצמו מבחינה גופנית, מאז שהוא נולד. הילד לומד את גופו, התינוק מביט באצבעותיו, ממשש טועם, וכו'. לאט לאט האדם לומר להכיר אילו מאכלים טובים לו ואילו גורמים לאלרגיה, לעצירות או לשלשול. הוא לומד לאט לאטל, מתי "היום שלו" ומתי לא, האם הוא טיפוס של בוקר, או של ערב, וכו'.הבעיה אינה השאלה הפיזית אלא הנפשית.למה אני יושב עכשיו וכותב? מה גורם לי בנפש לעשות כך? מדוע היגעתי לפעילות ולעיסוקים הנוכחיים שלי? האם יש עיסוקים אחרים, עולם אחר, מקום אחר, שבו אמצה את עצמי, תכונותי וכשרוני, טוב יותר? כיצד בודקים שאלה זו?מה גורם לי להיות במקום בו אני נמצא? הרגל? פחד? לחץ? שלוה? שלמות עצמית?כמה מסכות אני עוטה כעת? כמה שריונים אני עוטה על עצמי בעבודה, בבית? מי יכול לסייע לי להוריד חלק מהקליפות ומי גורם לי להיסגר?זאת ועוד, עד כמה אני חזק? עד כמה אני מסוגל לעמוד בקשיים? נסיונות? עד כמה רחוק אני יכול ללכת? מהו סף הסבלנות שלי? האם בכלל אני צריך להתנסות על מנת לגלות - או שמא אסור לי לנסות את עצמי?

מסופר על דוד המלך, שרצה עוד ועוד לגלות את עצמו ועל כן ביקש בתהלים מהקב"ה: "בחנני ה' ונסני..." ובמקום אחר ביקש: "חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי". הוא רצה להגיע לדרגת האבות, אברהם יצחק ויעקב, שעמדו בניסיונות קשים ומרים. בסופו של דבר, אומרים חז"ל דוד לא ביקש כהוגן, מכיוון שהקב"ה ניסה אותו בניסיון של בת שבע. לאחר מכן מבקשים בתפילה "ואל תביאנו לידי ניסיון, ולא לידי ביזיון".

בתלמוד מסופרת אגדה על ברוריה אשתו של רבי מאיר בעל הנס, שהיתה אישה חכמה ודעתנית, והיא יצאה כנגד מאמר חז"ל לפיהם "נשים דעתן קלה". בעלה, רבי מאיר, רצה להוכיח לה בפועל שהיא טועה, ועל כן ניסה אותה, שלח אליה בחור (תלמיד שלו) שהצליח לפתות אותה; מן הסתם שוחחו בחכמה ודברי תורה, ולאט לאט מצאו שפה משותפת והתקרבו אחת לשני. על פי אחת הגרסאות, ברוריה, שנמשכה אחרי הבחור, והגם שלא הגיעה ל"שלב האל-חזור", כאשר גלתה להיכן הדרדרה, התאבדה. ובעלה, רבי מאיר, גלה מארץ ישראל לבבל. איזה מחיר שילם הזוג הזה על מנת לגלות את עצמו!!!

אחת מההוראות החשובות למלך, הכתובות בתורה, הינה שלא ירבה לו סוסים ולא ירבה לו נשים, על מנת שלא ישיב את העם מצריימה. מסופר על שלמה המלך שאמר - הואיל ואני מבין מהי תכלית האיסור, אני אתחכם - אני בכל זאת ארבה נשים וסוסים, אולם איזהר מאוד שלא אשיב את העם מצריימה. הרי אני מכיר את עצמי, אני חכם, אני לא אהרוס את הממלכה! והתוצאה היתה שונה לחלוטין - לבסוף שלמה נשא 1000 נשים, אולם האישה שהשפיעה עליו ביותר היתה דווקא המצרית.

הלל הזקן היה אומר: "ואל תאמין בעצמך עד יום מותך" - מה עולה מכאן? שאדם לא יכול להכיר את עצמו באמת עד הסוף. כמו שלגבי אחרים יש "כבדהו וחשדהו", כך גם לגבי עצמך, אל תהיה בטוח שתישאר אותו אדם, לאחר שתצא מהסביבה הטבעית שלך. "להכיר את עצמך" משמעו גם להכיר את חולשותיך וגבולותיך, ולעתים מוטב להימנע מלבדוק אותם.מבחינה מסוימת הדבר מזכיר גם טיפולים רפואיים, לא תמיד צריך לפתוח את הבטן או לבצע צינתור בשביל לגלות מה יש ומה אין, לעתים עצם הגילוי והחיטוט יש בו אלמנט של פגיעה וגרימה של תגובות שרשרת.

ובמונחים קבליים: הקבלה מדברת במונחים של אורות וכלים. כל ניסיון הוא אור. אנחנו הכלים. הניסיון בודק את גבולות הכלי. על מנת לעמוד בניסיון (לקבל את האור, מבלי לשבור את הכלי) יש להרחיב את הכלים. דהיינו, להגביר את הסבלנות, איפוק, גבורה, אהבה, וכדומה (כל ניסיון מצריך הרחבת כלי או כלים מסוימים). על פי הקבלה, הרחבת הכלים (ההתמודדות שלנו) גורמת מיד לקבלת אור נוסף (הפעם - אור במובן של שפע). במצבים הרגילים, פעמים רבות אנו נמצאים סטגננטים ולא מוכנים להרחיב את הכלים שלנו, ועל כן איננו מקבלים אור נוסף. הניסיון מחייב אותנו להרחיב את הכלים, ולאחר מכן נוכל לקבל אור (שפע) גדול יותר. עם זאת, לעתים התמודדות מול אורות חזקים מדי, שאיננו מסוגלים להתמודד איתם, עלולה להביא ל"שבירת הכלים" וזה החשש בניסיון. חז"ל מסבירים לנו, כי משמיים אין מנסים אדם בניסיון שלא יוכל לעמוד בו, ומשכך ניסיון הוא דבר חיובי, מלשון נס - להתנוסס (להתעלות ולהתרומם); אולם נסיונות שהאדם מוביל את עצמו אליהם, עלולים לגרום לו לשבירת הכלים, ועל כן מוטב שאדם ינהג בגדר "ונשמרתם לנפשותיכם".

למרות כל זאת, אין אנו פטורים מהצורך להכיר את עצמנו, תכונותינו וסגולתנו, על מנת שלא נגיע לאותו שלב בחיים שנאמר, שחיינו היו לשווא, ואילו היינו יודעים פעם מה שאנו יודעים כיום, כל החיים שלנו היו נראים אחרת לחלוטין.

היהדות אומרת לנו דבר מדהים - אם אתה רוצה להכיר את עצמך, אתה לא יכול להיעזר רק בעצמך. אתה צריך גם מבט אובייקטיבי. אתה צריך מישהו שיסתכל עליך מהצד, ויאיר לך נקודות שאינך רואה. לשם כך יש לך ארבעה סוגי בני אדם שיכולים לעשות כן:

החשוב/ה ביותר הוא בן/בת הזוג: זאת שהולכת איתך לישון וקמה איתך, זה שמכיר אותך עם ובלי האיפור, אלה שנמצאים איתכם ומכירים את הסודות כמעט הכמוסים ביותר, מכירים אתכם בצורה שאתם לעולם לא תכירו. האישה הטובה הינה "עזר - כנגדו" (והגבר הוא "עזר כנגדה", אם כי צריך יותר להיזהר בהערותיו, מכיוון ש"דמעתה מצויה"), דווקא משום שהיא המראה שלך, והיא יכולה לומר לך "בפנים" את כל יתרונותיך ומגרעותיך, אתה צריך לכבד ולהוקיר אותה, ואת אותו, ולבקש את הביקורת וההערות הבונות, מכיוון שזו המתנה הגדולה ביותר שאפשר לקבל.

הכלי השני הוא החבר או החברה: "קנה לך חבר" (או חברה) אשר מאיר לך ובך פנים שבן הזוג לא יוכל להכיר; הדבר נכון הן בשל הריחוק שלו יחסית לבן הזוג, שנותן לו פרופורציה אחרת על הדברים (וגם אובייקטיביות מסוימת יחסים לבן הזוג), ולעומת זאת הן בשל הקירוב שלו אליך (יחסית לבן הזוג), בשל היותו מאותו מין (למשל, שניכם גברים, כך שהוא יכול להבין דברים אחרים שבת הזוג אינה מסוגלת להבין). על כן, חבר אמיתי הוא חבר שאומר לך "בפנים" ומגלה לך על עצמך. חז"ל מסבירים, כי חבר צריך "לקנות", קרי שיהיה קניין, חבר אמיתי, שאתה משקיע בו, והוא משקיע בך, שתוכל לספר ולשפוך את הלב, לעתים דברים שאינך מסוגל לספר לבת הזוג.

הכלי השלישי: "עשה לך רב" (המורה הרוחני): רב הוא המורה הרוחני, בעל הניסיון והחכמה, שהעמיד תלמידים, ראה כל מיני דברים, ומהמקום שבו הוא נמצא, יכול לספר לך דברים רבים על עצמך.

הכלי הרביעי: הילדים/תלמידים/חניכים: להבדיל מהאחרים, הילדים בוחנים אותך "מלמטה", הם רואים כל תנועה שלך, ורוצים ללמוד ממך, ובתוך כך מחקים אותך - אף אחר מהאחרים לא נוהג כך. הם לעתים גם ישאלו אותך, ללא בושה: "למה אתה עושה כך וכך?" ואסור לך לדחות אותם בקש ותירוצי שווא - שאלה כזו משמעה התמודדות עם ההתנהגות שלך במובן העמוק ביותר. זאת ועוד, כאשר אתה מביט בהתנהגות הילדים, תוכל ללמוד על עצמך הרבה מאוד. וכשאתה שופט את התנהגותם, אנא זכור, כי בראש ובראשונה אתה שופט למעשה את עצמך! ועל כן נאמר, מכל מלמדי השכלתי, ומתלמידי יותר מכולם!

***

אז איך נגמר הסיפור עם קוני למל? בסוף הסרט הוא מגלה שיונה הוא לא בחור אלא בחורה, ואז הוא נרגע... "כנראה שאני הוא כן אני...."

ד"ר שי שגב, עו"ד ונוטריון
לתגובות / שאלות: dr.shay.segev@gmail.com
לבלוג שלי: http://segevlaw.blogspot.com/
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב