מזונות ילדים ומדור
תביעת מזונות הנה תביעה המוגשת כנגד אביהם של הקטינים על מנת לחייבו לשאת ולקחת חלק בכלכלת ילדיו הקטינים באמצעות תשלומים חודשיים לידי אימם.
תביעת מזונות יכולה להיות מוגשת ע"י ילדיו של האב (באמצעות אימו שהנה האפוטרופוסית הטבעית שלו) וזאת גם אם הוריו מעולם לא נישאו.
קביעת המזונות של ילדים יהודים מתבססת על הדין העברי תוך התאמתו למציאות הנוכחית.
על פי החוק החל במדינת ישראל, במקרים של גירושין בין בני זוג יהודים אשר יש להם ילדים, חייב האב להמשיך ולדאוג לכלכלתם של ילדיו. חובה זו אינה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב.
ישנם שני סוגים של צרכים אשר כלולים במסגרת מזונות הילדים.
הסוג הראשון הוא צרכים הכרחיים.
הסוג השני הוא צרכים מדין צדקה.
צרכים הכרחיים הנם בעצם כל ההוצאות הנדרשות למחיית הילדים למשל מזון, מקום מגורים, לבוש והנעלה, חינוך מתאים לצרכיהם, טיפולים רפואיים וכד'.
צרכים מדין צדקה הם כל אותם צרכים אשר דרושים לילדים לצורך ניהול חייהם אך אינם צרכים חיוניים לקיומם. כלומר, מדובר בעצם בהוצאות לטובת בילויים חברתיים, חוגים וכד'. מעל גיל 15 ועד גיל 18, כל הוצאות הילד נחשבות להוצאות מ"דין צדקה". כלומר, החיוב חל הן על האב והן על האם בהתאם לגובה הכנסתם.
בהוצאות הנוספות שמעבר ל"צרכים ההכרחיים", קרי בצרכים מדין צדקה, נושאים האב והאם במשותף לפי יכולתם, כלומר לפי גובה הכנסתם. כאשר האם והאב עובדים ומרוויחים משכורת דומה, יחויבו בהוצאות הנוספות שווה בשווה, או בהתאם ליחס בין הכנסותיהם.
החוק מגדיר שלוש קבוצות גיל של קטינים לצורך קביעת המזונות. הקבוצה הראשונה נקראת "קטני קטנים" והיא עד גיל 6, מוטלת באופן בלעדי על אביהם, בכל מקרה וללא קשר למצבו הרפואי, הכלכלי והתפקודי.
קבוצה שנייה הינה קבוצת הגיל שבין 6 שנים ועד 15 שנים. לגבי קטינים בגילאים אלו, יהיה האב חייב לשאת בתשלום המזונות לצרכיהם ההכרחיים בלבד ובכל הנוגע לצרכים מדין צדקה, יישאו שני ההורים בנטל מימונם.
הקבוצה השלישית הינה קבוצת הגיל שבין 15 שנה ועד 18 שנה. החובה לשאת בתשלום המזונות לקטינים בגילאים אלו מתחלקת בין ההורים באופן יחסי להכנסותיהם וכוללת לפי החוק מימון של ההוצאות בגין צרכים מדין צדקה בלבד שכן, מדובר בקטינים שלפי החוק יכולים לצאת לעבוד למחייתם במידת הצורך ולפיכך כל צרכיהם בגילאים אלו הינם צרכים מדין צדקה. הפסיקה בישראל הרחיבה את קבוצות הגיל הללו וקבעה קבוצה רביעית הכוללת את הילדים הנמצאים בשירות החובה הצבאי. לפי הפסיקה בתקופה זו יהיה חייב אביהם לשאת בתשלום שליש מסכום המזונות אותם שילם האב עד לאותו מועד שבו התגייסו הילדים לשירות החובה.
הדין בישראל לגבי יהודים קובע כי תשלום המזונות על ידי האב הוא חובה ואינו תלוי או קשור בצורה כלשהי למצבו הכלכלי או להשתכרותו בפועל של האב. יש להפריד בין השתכרות האב לבין יכולת השתכרותו, אולם גם במקרים קשים ביותר בהם האב סובל מחסרון כיס בשל נכות רפואית או כל סיבה אחרת, החוק מחייב אותו לשאת בתשלום מזונותיהם של ילדיו.
יצוין כי עפ"י הדין בישראל האם אינה אחראית לדאוג לכלכלת הילדים. גובה דמי המזונות כיום עומד על סך מינימום של כ- 1,200 ש"ח לילד. חשוב להדגיש בעניין זה שבמקרים בהם יש יותר מילד אחד, לא יקבע סכום המזונות לפי המכפלה של הסכום הקבוע עבור ילד אחד במספר הילדים, ובסופו של דבר יהיה סכום המזונות עבור כל הילדים נמוך ממכפלה זו.
על מנת לבחון את יכולת ההשתכרות האמיתית של האב, החוק מחייב לצרף 12 תלושי משכורת אחרונים הן לכתב תביעה והן לכתב הגנה. כך למשל, אב שהחליט להפסיק לעבוד בעקבות הגשת תביעת מזונות כנגדו, יחויב בתשלום מזונות בהתאם ל"פוטנציאל ההשתכרות" שלו ולא על בסיס השתכרותו בפועל, פוטנציאל ההשתכרות יקבע, בין היתר, על סמך הכנסתו של האב בשנה שקדמה להגשת התביעה.
בכלל, מזונות קטין, בניגוד למזונות אישה, אינם נקבעים בהתאם לרמת החיים אלא בהתאם לצורכי הילד. בהתאם לכך, צרכיו של ילד ממשפחה אמידה שונים מצרכיו של ילד ממשפחה שאינה כזו.
בית המשפט רשאי להוסיף למשכורת ה"נטו" גם את "ניכויי הרשות" עבור קופות גמל, פנסיה וכיוצ"ב, וזאת לצורך הערכת הכנסת האב האמיתי ת ממנה ייגזר חיובו במזונות.
מכל מקום, פסק דין הקובע את גובה המזונות לעולם אינו פסק דין סופי. שכן, במקרה בו קיים שינוי נסיבתי מהותי בצורכי הילד ו/או ביכולתו הכלכלית האב, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את סכום המזונות שנקבע. כך למשל, ילד שנקבע לגביו על ידי בתי הדין או בתי המשפט, כי הוא ילד מרדן, בית הדין או בית המשפט יכולים לצמצם את דמי המזונות והמדור המשולמים לטובתו על ידי האב ואפילו לבטלם בכלל.
המידע המשפטי המוגש, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, כאמור, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או יעוץ ו/או ייעוץ משפטי. משרד מלול, בוקובזה ושות' ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע משפטי ו/או אחר שניתן באתר ו/או מאמר זה.
תביעת מזונות הנה תביעה המוגשת כנגד אביהם של הקטינים על מנת לחייבו לשאת ולקחת חלק בכלכלת ילדיו הקטינים באמצעות תשלומים חודשיים לידי אימם.
תביעת מזונות יכולה להיות מוגשת ע"י ילדיו של האב (באמצעות אימו שהנה האפוטרופוסית הטבעית שלו) וזאת גם אם הוריו מעולם לא נישאו.
קביעת המזונות של ילדים יהודים מתבססת על הדין העברי תוך התאמתו למציאות הנוכחית.
על פי החוק החל במדינת ישראל, במקרים של גירושין בין בני זוג יהודים אשר יש להם ילדים, חייב האב להמשיך ולדאוג לכלכלתם של ילדיו. חובה זו אינה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב.
ישנם שני סוגים של צרכים אשר כלולים במסגרת מזונות הילדים.
הסוג הראשון הוא צרכים הכרחיים.
הסוג השני הוא צרכים מדין צדקה.
צרכים הכרחיים הנם בעצם כל ההוצאות הנדרשות למחיית הילדים למשל מזון, מקום מגורים, לבוש והנעלה, חינוך מתאים לצרכיהם, טיפולים רפואיים וכד'.
צרכים מדין צדקה הם כל אותם צרכים אשר דרושים לילדים לצורך ניהול חייהם אך אינם צרכים חיוניים לקיומם. כלומר, מדובר בעצם בהוצאות לטובת בילויים חברתיים, חוגים וכד'. מעל גיל 15 ועד גיל 18, כל הוצאות הילד נחשבות להוצאות מ"דין צדקה". כלומר, החיוב חל הן על האב והן על האם בהתאם לגובה הכנסתם.
בהוצאות הנוספות שמעבר ל"צרכים ההכרחיים", קרי בצרכים מדין צדקה, נושאים האב והאם במשותף לפי יכולתם, כלומר לפי גובה הכנסתם. כאשר האם והאב עובדים ומרוויחים משכורת דומה, יחויבו בהוצאות הנוספות שווה בשווה, או בהתאם ליחס בין הכנסותיהם.
החוק מגדיר שלוש קבוצות גיל של קטינים לצורך קביעת המזונות. הקבוצה הראשונה נקראת "קטני קטנים" והיא עד גיל 6, מוטלת באופן בלעדי על אביהם, בכל מקרה וללא קשר למצבו הרפואי, הכלכלי והתפקודי.
קבוצה שנייה הינה קבוצת הגיל שבין 6 שנים ועד 15 שנים. לגבי קטינים בגילאים אלו, יהיה האב חייב לשאת בתשלום המזונות לצרכיהם ההכרחיים בלבד ובכל הנוגע לצרכים מדין צדקה, יישאו שני ההורים בנטל מימונם.
הקבוצה השלישית הינה קבוצת הגיל שבין 15 שנה ועד 18 שנה. החובה לשאת בתשלום המזונות לקטינים בגילאים אלו מתחלקת בין ההורים באופן יחסי להכנסותיהם וכוללת לפי החוק מימון של ההוצאות בגין צרכים מדין צדקה בלבד שכן, מדובר בקטינים שלפי החוק יכולים לצאת לעבוד למחייתם במידת הצורך ולפיכך כל צרכיהם בגילאים אלו הינם צרכים מדין צדקה. הפסיקה בישראל הרחיבה את קבוצות הגיל הללו וקבעה קבוצה רביעית הכוללת את הילדים הנמצאים בשירות החובה הצבאי. לפי הפסיקה בתקופה זו יהיה חייב אביהם לשאת בתשלום שליש מסכום המזונות אותם שילם האב עד לאותו מועד שבו התגייסו הילדים לשירות החובה.
הדין בישראל לגבי יהודים קובע כי תשלום המזונות על ידי האב הוא חובה ואינו תלוי או קשור בצורה כלשהי למצבו הכלכלי או להשתכרותו בפועל של האב. יש להפריד בין השתכרות האב לבין יכולת השתכרותו, אולם גם במקרים קשים ביותר בהם האב סובל מחסרון כיס בשל נכות רפואית או כל סיבה אחרת, החוק מחייב אותו לשאת בתשלום מזונותיהם של ילדיו.
יצוין כי עפ"י הדין בישראל האם אינה אחראית לדאוג לכלכלת הילדים. גובה דמי המזונות כיום עומד על סך מינימום של כ- 1,200 ש"ח לילד. חשוב להדגיש בעניין זה שבמקרים בהם יש יותר מילד אחד, לא יקבע סכום המזונות לפי המכפלה של הסכום הקבוע עבור ילד אחד במספר הילדים, ובסופו של דבר יהיה סכום המזונות עבור כל הילדים נמוך ממכפלה זו.
על מנת לבחון את יכולת ההשתכרות האמיתית של האב, החוק מחייב לצרף 12 תלושי משכורת אחרונים הן לכתב תביעה והן לכתב הגנה. כך למשל, אב שהחליט להפסיק לעבוד בעקבות הגשת תביעת מזונות כנגדו, יחויב בתשלום מזונות בהתאם ל"פוטנציאל ההשתכרות" שלו ולא על בסיס השתכרותו בפועל, פוטנציאל ההשתכרות יקבע, בין היתר, על סמך הכנסתו של האב בשנה שקדמה להגשת התביעה.
בכלל, מזונות קטין, בניגוד למזונות אישה, אינם נקבעים בהתאם לרמת החיים אלא בהתאם לצורכי הילד. בהתאם לכך, צרכיו של ילד ממשפחה אמידה שונים מצרכיו של ילד ממשפחה שאינה כזו.
בית המשפט רשאי להוסיף למשכורת ה"נטו" גם את "ניכויי הרשות" עבור קופות גמל, פנסיה וכיוצ"ב, וזאת לצורך הערכת הכנסת האב האמיתי ת ממנה ייגזר חיובו במזונות.
מכל מקום, פסק דין הקובע את גובה המזונות לעולם אינו פסק דין סופי. שכן, במקרה בו קיים שינוי נסיבתי מהותי בצורכי הילד ו/או ביכולתו הכלכלית האב, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את סכום המזונות שנקבע. כך למשל, ילד שנקבע לגביו על ידי בתי הדין או בתי המשפט, כי הוא ילד מרדן, בית הדין או בית המשפט יכולים לצמצם את דמי המזונות והמדור המשולמים לטובתו על ידי האב ואפילו לבטלם בכלל.
המידע המשפטי המוגש, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, כאמור, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או יעוץ ו/או ייעוץ משפטי. משרד מלול, בוקובזה ושות' ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע משפטי ו/או אחר שניתן באתר ו/או מאמר זה.
משרד מור,בוקר ושות' מונה צוות: עו"ד דיני עבודה, עו"ד דיני משפחה עו"ד גירושין, הוצאה לפועל, נדל"ן, מסחרי - אזרחי.
התקשר וקבע פגישת יעוץ ראשוני ללא תשלום:
03-6955644
תחומי המומחיות העיקריים של משרדנו:
דיני עבודה - הגשת תביעות ובקשות שונות לבתי-הדין לעבודה, ייצוג עובדים ומעבידים, ייצוג עובדים בהליך של פירוק חברה, פיצוי פיטורין, דמי מחלה, דמי הבראה, חופשות, קופות גמל, הלנת שכר, תאונות עבודה ועוד .
דיני משפחה - ייצוג בבתי המשפט לענייני משפחה ובתי-הדין הרבניים, בין היתר, הליכי גירושין, תביעת למזונות, תביעות רכושיות, עריכת צוואות וטיפול בירושות.
התקשר וקבע פגישת יעוץ ראשוני ללא תשלום:
03-6955644
תחומי המומחיות העיקריים של משרדנו:
דיני עבודה - הגשת תביעות ובקשות שונות לבתי-הדין לעבודה, ייצוג עובדים ומעבידים, ייצוג עובדים בהליך של פירוק חברה, פיצוי פיטורין, דמי מחלה, דמי הבראה, חופשות, קופות גמל, הלנת שכר, תאונות עבודה ועוד .
דיני משפחה - ייצוג בבתי המשפט לענייני משפחה ובתי-הדין הרבניים, בין היתר, הליכי גירושין, תביעת למזונות, תביעות רכושיות, עריכת צוואות וטיפול בירושות.
