בשלבי הקמת עסק, שוקדים מנהליו על פרטים רבים. החל משלבי ניתוח השוק ועד לשלב האסטרטגיה העסקית והשיווקית.
כחלק מן השלבים התכנוניים והאופרטיביים להקמת העסק, בוחרים את מיקום העסק, נערכים חוזי שותפות, הקמת חברה, נהלי עבודה, נבחרים יועצי מס ועוד פרטים רבים וחשובים נוספים החיוניים להקמת עסק.
דיני הקניין הרוחני נראים במבט ראשון כדינים השייכים לתחומי ההיי טק, לחברות ענק, כגון חברות התרופות או התכנה. אך ההיפך הוא הנכון. דיני הקניין הרוחני נוגעים לכל אדם ועסק; החל ממשרד רואי חשבון ויעוץ כלכלי ועד למספרה או לפיצוצייה. למעשה משפחת דינים זו נוגעת לכולם בצורה כזו או אחרת.
אולם, נראה כי רבים ממקימי העסקים החדשים בישראל לא נותנים דעתם לסוגיה זו שלכאורה נראית רחוקה וכלל לא קשורה, אך כפי שאפרט רק בקצרה, הינה רלוונטית ביותר לכולם.
ובכן מהו הקשר בין קניין רוחני ובין הקמת עסק?
על מנת להשיב על שאלה זו, הבה ניקח לדוגמא אדם אשר חפץ להקים עסק כלשהו למכירת מוצר מסויים, כאשר הדוגמה רלוונטית אף לעסק של מתן שירות וכדומה.
מוצרים המוגנים כפטנט או על פי דיני זכויות יוצרים
מעבר לפעולות החיוניות הדרושות לצורך הקמת העסק כפי שצויינו לעיל, על בעל העסק לבחון האם הוא רשאי למכור המוצרים אותם הוא מעוניין למכור?
לדוגמה, במידה ומדובר בחנות צעצועים, קיימים מוצרים רבים אשר מכירתם מותרת רק באמצעות היבואן המורשה, לאור הסכמי הפצה ובלעדיות לאור היותו בעל רישיון למכירת מוכרים אלו בישראל. הדבר רלוונטי למוצרים רבים בישראל.
אך גם בהנחה והמוצר אינו משווק בלעדית על ידי גורם בישראל, עולה השאלה האם המוצר דורש רישיון או רשות מצד גורם כלשהו.
לדוגמה, במידה ומדובר במוצר אשר רשום כפטנט או במוצר אשר זכויות היוצרים בו שייכות לצד שלישי, בעל העסק לא יוכל למכור המוצר ללא קבלת אישור מאותו הגורם, בעל הזכויות במוצר.
סוגיית זכויות היוצרים בה אגע בהמשך, הינה סוגיה סבוכה הואיל ואין בישראל מרשם לזכויות יוצרים ועל כן, בדיקת קיומן של זכויות כאלה דורש בדיקה פרטנית ומעמיקה.
אותה הבעיה קיימת אף בתחום מתן השירותים. דיני זכויות היוצרים חלים על תחומים רבים, ויש לוודא היטב כי אופן מתן השירותים ודרך הביטוי שבו הדבר מתבצע נעשה בהתאם לדיני הקניין הרוחני.
סימן מסחר
בהמשך, ירצה אותו העסק, ליצור לעצמו שם ייחודי, סיסמא ולוגו אשר ייחדו אותו משאר בעלי העסק.
כאן, עולה סוגיית רישום סימני המסחר על פי פקודת סימני המסחר. רישום סימני מסחר מתאפשר על פי תנאי פקודת סימני המסחר.
בקשה לרישום סימן מסחר תתבצע לרשם סימני המסחר. בטרם הגשת הבקשה ראוי לבצע בדיקה מעמיקה על מנת לוודא כי הסימן המבוקש אכן בעל ייחודיות. לאחר הגשת הבקשה ולאחר פרסומה יכול אדם להתנגד לבקשה מסיבות שונות כגון אם היא מטעה או דומה לסימן אחר. במידה ואין התנגדויות, יאשרה רשם סימני המסחר.
עם זאת, במידה ועסק ישתמש בסימן הדומה לסימן רשום אחר, עומד בעל העסק בסכנה של שימוש בסימן מסחר שלא כדין.
השמעת מוסיקה בעסק
כעת, מבקש בעל העסק לקבל קהל אל משרדו או אל החנות. כחלק מן הרצון ליתן הרגשה טובה ללקוחותיו, הוא משמיע מעט מוזיקה או רדיו. אף השמעה כזו ככל שתהיה במסגרת מצומצמת יחסית, עשויה לדרוש על פי החוק רישיון השמעה פומבית מאקו"ם. הפסיקה בישראל חייבה אף בעלת מספרה קטנה בתל אביב בפיצויים לאקו"ם לאחר שהשמיעה מוזיקה מבלי ששולמו תמלוגים לאקו"ם, כפי שנפסק בת.א. (ת"א) 90117/99. מכאן, כי אף השמעת מוסיקה במקום עסק, קטן ככל שיהיה מצריכה הסדרה על פי דיני הקניין הרוחני.
הקמת אתר אינטרנט
בעידן האינטרנט, עסקים רבים מקימים אתרים לצורך תדמית או שיווק מוצריהם.
בשלבי הקמת האינטרנט קיימות שאלות קריטיות חשובות ביותר.
על מקים האתר להבין היטב כי פרטים רבים באתרי האינטרנט ככל שהם נראים פעוטים, יכולים להעמידו בסיכון מיותר מפני תביעות משפטיות. כך למשל: סוג הפונט (הכיתוב) באתר צריך להילקח מאתר מורשה, שכן על סוג הכיתוב וצורתו יש זכויות יוצרים לבעליו; יש לוודא כי התמונות הנבחרות לשימוש באתר מקוריות ואינן בבעלות אחר; התכנים באתר; אופן סידור התכנים; הגרפיקה, ועוד פרטים רבים אחרים שיכולים להיות מוגנים בזכויות יוצרים.
בנוסף, במידה ושיווק מוצרים בעסק ייעשה באמצעות האתר או שהאתר יוצר אינטראקציה עם הגולשים, ראוי לערוך תקנון אתר, שבו יוסדרו ויובררו לגולשים ולמשתמשים מהי אחריותם ואחריות העסק, וכן תנאי השימוש באתר. בין יתר הפרטים שראוי להסדיר הוא אופן ותנאי השימוש בתכני האתר, האחריות בגין הפרות, השימוש בתכנים וכדומה.
קצרה היריעה מלהכיל את הסיכונים הקיימים בהקמת אתר, ברם עם ייעוץ משפטי ראוי סיכונים רבים יכולים לבוא על פתרונם.
דיני תחרות הוגנת
עד כה, פורטו בקיצור רב ומאוד לא ממצה ההסדרים הקיימים בחקיקה בתחום דיני זכויות היוצרים, סימני המסחר, פטנטים וכדומה.
ברם, בדרך שיווק מוצר של עסק ובדרך ניהולו ראוי להתייחס לקבוצה לא קטנה של מקרים היכולה להיכנס לגדר דיני גניבת העין המעוגנים בחוק העוולות המסחריות תשנ"ט-1999, עוולה נזיקית המתקיימת בנסיבות בהן נעשה שימוש שלא כדין במוניטין של בעל נכס או שירות כלשהו (טובין) על-ידי הטעיית הציבור לסבור שהטובין מתוצרתו של המעוול לכאורה שייכים לבעל המוניטין המקורי.
חוק עוולות המסחריות מסדיר שורה של הסדרים שנועדו לעגן התחרות ההוגנת שמטרתם להבטיח כי פעילותו של עסק לא תבוא על חשבון של עסק מתחרה שלא בהתאם לתנאי החוק כגון איסור על גזל סוד מסחרי.
בנוסף, מקרים אשר לא נכנסים לגדר מקרים אלו, יכולים לאור פסיקות והלכות חשובות להיכנס לגדר דיני עשיית עושר ולא במשפט.
יוצא איפוא כי דיני הקניין הרוחני תופסים מקום גדול יותר ממה שנדמה בתחילה.
הצצה אל עולם הקניין הרוחני יכולה להבהיל בתחילה, כאשר עניינים כל כך לא חשובים לכאורה כגון סוג הכיתוב באתר או השמעת מוזיקה בחנות, יכולים לחשוף את בעלי העסק לתביעות של סכומי כסף גדולים. ייעוץ מושכל ונכון יכול למנוע רבים מהמקרים הללו.
? הכותב הינו עורך דין ומגשר במשרד שרון כהן ושות', העוסק בתחום המשפט האזרחי ? מסחרי, וכן בקניין רוחני לרבות דיני לשון הרע וזכויות יוצרים.
? ניתן ליצור קשר עם הכותב באמצעות אתר הבית : www.sc-lawoffice.com
? אין לראות האמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
כחלק מן השלבים התכנוניים והאופרטיביים להקמת העסק, בוחרים את מיקום העסק, נערכים חוזי שותפות, הקמת חברה, נהלי עבודה, נבחרים יועצי מס ועוד פרטים רבים וחשובים נוספים החיוניים להקמת עסק.
דיני הקניין הרוחני נראים במבט ראשון כדינים השייכים לתחומי ההיי טק, לחברות ענק, כגון חברות התרופות או התכנה. אך ההיפך הוא הנכון. דיני הקניין הרוחני נוגעים לכל אדם ועסק; החל ממשרד רואי חשבון ויעוץ כלכלי ועד למספרה או לפיצוצייה. למעשה משפחת דינים זו נוגעת לכולם בצורה כזו או אחרת.
אולם, נראה כי רבים ממקימי העסקים החדשים בישראל לא נותנים דעתם לסוגיה זו שלכאורה נראית רחוקה וכלל לא קשורה, אך כפי שאפרט רק בקצרה, הינה רלוונטית ביותר לכולם.
ובכן מהו הקשר בין קניין רוחני ובין הקמת עסק?
על מנת להשיב על שאלה זו, הבה ניקח לדוגמא אדם אשר חפץ להקים עסק כלשהו למכירת מוצר מסויים, כאשר הדוגמה רלוונטית אף לעסק של מתן שירות וכדומה.
מוצרים המוגנים כפטנט או על פי דיני זכויות יוצרים
מעבר לפעולות החיוניות הדרושות לצורך הקמת העסק כפי שצויינו לעיל, על בעל העסק לבחון האם הוא רשאי למכור המוצרים אותם הוא מעוניין למכור?
לדוגמה, במידה ומדובר בחנות צעצועים, קיימים מוצרים רבים אשר מכירתם מותרת רק באמצעות היבואן המורשה, לאור הסכמי הפצה ובלעדיות לאור היותו בעל רישיון למכירת מוכרים אלו בישראל. הדבר רלוונטי למוצרים רבים בישראל.
אך גם בהנחה והמוצר אינו משווק בלעדית על ידי גורם בישראל, עולה השאלה האם המוצר דורש רישיון או רשות מצד גורם כלשהו.
לדוגמה, במידה ומדובר במוצר אשר רשום כפטנט או במוצר אשר זכויות היוצרים בו שייכות לצד שלישי, בעל העסק לא יוכל למכור המוצר ללא קבלת אישור מאותו הגורם, בעל הזכויות במוצר.
סוגיית זכויות היוצרים בה אגע בהמשך, הינה סוגיה סבוכה הואיל ואין בישראל מרשם לזכויות יוצרים ועל כן, בדיקת קיומן של זכויות כאלה דורש בדיקה פרטנית ומעמיקה.
אותה הבעיה קיימת אף בתחום מתן השירותים. דיני זכויות היוצרים חלים על תחומים רבים, ויש לוודא היטב כי אופן מתן השירותים ודרך הביטוי שבו הדבר מתבצע נעשה בהתאם לדיני הקניין הרוחני.
סימן מסחר
בהמשך, ירצה אותו העסק, ליצור לעצמו שם ייחודי, סיסמא ולוגו אשר ייחדו אותו משאר בעלי העסק.
כאן, עולה סוגיית רישום סימני המסחר על פי פקודת סימני המסחר. רישום סימני מסחר מתאפשר על פי תנאי פקודת סימני המסחר.
בקשה לרישום סימן מסחר תתבצע לרשם סימני המסחר. בטרם הגשת הבקשה ראוי לבצע בדיקה מעמיקה על מנת לוודא כי הסימן המבוקש אכן בעל ייחודיות. לאחר הגשת הבקשה ולאחר פרסומה יכול אדם להתנגד לבקשה מסיבות שונות כגון אם היא מטעה או דומה לסימן אחר. במידה ואין התנגדויות, יאשרה רשם סימני המסחר.
עם זאת, במידה ועסק ישתמש בסימן הדומה לסימן רשום אחר, עומד בעל העסק בסכנה של שימוש בסימן מסחר שלא כדין.
השמעת מוסיקה בעסק
כעת, מבקש בעל העסק לקבל קהל אל משרדו או אל החנות. כחלק מן הרצון ליתן הרגשה טובה ללקוחותיו, הוא משמיע מעט מוזיקה או רדיו. אף השמעה כזו ככל שתהיה במסגרת מצומצמת יחסית, עשויה לדרוש על פי החוק רישיון השמעה פומבית מאקו"ם. הפסיקה בישראל חייבה אף בעלת מספרה קטנה בתל אביב בפיצויים לאקו"ם לאחר שהשמיעה מוזיקה מבלי ששולמו תמלוגים לאקו"ם, כפי שנפסק בת.א. (ת"א) 90117/99. מכאן, כי אף השמעת מוסיקה במקום עסק, קטן ככל שיהיה מצריכה הסדרה על פי דיני הקניין הרוחני.
הקמת אתר אינטרנט
בעידן האינטרנט, עסקים רבים מקימים אתרים לצורך תדמית או שיווק מוצריהם.
בשלבי הקמת האינטרנט קיימות שאלות קריטיות חשובות ביותר.
על מקים האתר להבין היטב כי פרטים רבים באתרי האינטרנט ככל שהם נראים פעוטים, יכולים להעמידו בסיכון מיותר מפני תביעות משפטיות. כך למשל: סוג הפונט (הכיתוב) באתר צריך להילקח מאתר מורשה, שכן על סוג הכיתוב וצורתו יש זכויות יוצרים לבעליו; יש לוודא כי התמונות הנבחרות לשימוש באתר מקוריות ואינן בבעלות אחר; התכנים באתר; אופן סידור התכנים; הגרפיקה, ועוד פרטים רבים אחרים שיכולים להיות מוגנים בזכויות יוצרים.
בנוסף, במידה ושיווק מוצרים בעסק ייעשה באמצעות האתר או שהאתר יוצר אינטראקציה עם הגולשים, ראוי לערוך תקנון אתר, שבו יוסדרו ויובררו לגולשים ולמשתמשים מהי אחריותם ואחריות העסק, וכן תנאי השימוש באתר. בין יתר הפרטים שראוי להסדיר הוא אופן ותנאי השימוש בתכני האתר, האחריות בגין הפרות, השימוש בתכנים וכדומה.
קצרה היריעה מלהכיל את הסיכונים הקיימים בהקמת אתר, ברם עם ייעוץ משפטי ראוי סיכונים רבים יכולים לבוא על פתרונם.
דיני תחרות הוגנת
עד כה, פורטו בקיצור רב ומאוד לא ממצה ההסדרים הקיימים בחקיקה בתחום דיני זכויות היוצרים, סימני המסחר, פטנטים וכדומה.
ברם, בדרך שיווק מוצר של עסק ובדרך ניהולו ראוי להתייחס לקבוצה לא קטנה של מקרים היכולה להיכנס לגדר דיני גניבת העין המעוגנים בחוק העוולות המסחריות תשנ"ט-1999, עוולה נזיקית המתקיימת בנסיבות בהן נעשה שימוש שלא כדין במוניטין של בעל נכס או שירות כלשהו (טובין) על-ידי הטעיית הציבור לסבור שהטובין מתוצרתו של המעוול לכאורה שייכים לבעל המוניטין המקורי.
חוק עוולות המסחריות מסדיר שורה של הסדרים שנועדו לעגן התחרות ההוגנת שמטרתם להבטיח כי פעילותו של עסק לא תבוא על חשבון של עסק מתחרה שלא בהתאם לתנאי החוק כגון איסור על גזל סוד מסחרי.
בנוסף, מקרים אשר לא נכנסים לגדר מקרים אלו, יכולים לאור פסיקות והלכות חשובות להיכנס לגדר דיני עשיית עושר ולא במשפט.
יוצא איפוא כי דיני הקניין הרוחני תופסים מקום גדול יותר ממה שנדמה בתחילה.
הצצה אל עולם הקניין הרוחני יכולה להבהיל בתחילה, כאשר עניינים כל כך לא חשובים לכאורה כגון סוג הכיתוב באתר או השמעת מוזיקה בחנות, יכולים לחשוף את בעלי העסק לתביעות של סכומי כסף גדולים. ייעוץ מושכל ונכון יכול למנוע רבים מהמקרים הללו.
? הכותב הינו עורך דין ומגשר במשרד שרון כהן ושות', העוסק בתחום המשפט האזרחי ? מסחרי, וכן בקניין רוחני לרבות דיני לשון הרע וזכויות יוצרים.
? ניתן ליצור קשר עם הכותב באמצעות אתר הבית : www.sc-lawoffice.com
? אין לראות האמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
