החוקרים קבעו, כי עד גיל שלוש כל שעת צפייה יומית מגבירה בעשרה אחוזים את הסיכון של פעוטות לסבול מבעיות ריכוז בגיל מאוחר יותר. מוחו של תינוק מתפתח מהר מאוד בשלוש השנים הראשונות בחייו. זהו השלב שבו המוח 'מתוכנת'.
מחקרים מצאו עלייה של כ-40% בבעיות קשב וריכוז בקרב מתבגרים שהיו צופי טלוויזיה "כבדים" בגיל צעיר ומראים קשר ברור בין צפייה מרובה בגיל צעיר לסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז בגיל ההתבגרות.
גורם נוסף הוא ההתפתחות הטכנולוגית - טלוויזיה, משחקי מחשב, צג טלפון נייד, אינטרנט וכדומה, שגורמים לעוררות במערכת העצבית בגוף ובכך מגבילים תכונות כגון: יצירתיות, יוזמה, יכולת ריכוז ועוד.
בעקבות הממצאים הללו, ערכו בזינוק (ביה"ס פסיכומטרי ללקויי למידה) עבודת מטה מקיפה בקרב עשרות תלמידים בני 22 - 26 שאובחנו כלקויי למידה או כבעלי הפרעות קשב וריכוז. במהלך הבדיקות, חולקו התלמידים כל פעם לשתי קבוצות, כאשר ישנם בכל קבוצה 16 תלמידים. הקבוצה הראשונה קיבלה טקסט - סיפור בן כ- 550 מילים ונדרשה לאחר הקריאה לענות על 30 שאלות אודותיו. לקבוצה השנייה הוקרן סרטון המעביר את אותם מסרים כפי שנכתבו בטקסט הקריאה, אך באמצעות קריין שנעזר בתמונות המחשה. גם כאן נשאלו התלמידים את אותן שאלות.
התוצאות הראו שהתלמידים בקבוצה שצפתה בסרטון ענו כ- 6 שאלות נכון יותר בממוצע מהקבוצה השנייה.
צוות המחקר של זינוק שקד בשנה וחצי האחרונות על מציאת פתרונות לימודיים לאוכלוסיית לקויי הלמידה ולמד את הנושא בצורה שיטתית ושורשית, כאשר הם מייחסים משמעות לתסמינים ולנסיבות בעקבותם מופיעות הפרעות הקשב והריכוז.
מה רצו לבדוק??
במחלקת המחקר בבי"ס "זינוק", נותנים הגדרה קצת שונה למושג לקויות למידה, ככזה שנוצר בכדי להסביר את חוסר היכולת של מערכות החינוך בעולם להתמודד עם השינוי בהרגלי הקליטה. התלמידים שהתרגלו למהירות והקלות בגישה למידע באינטרנט, לאלפי האפשרויות בו ובערוצי הטלוויזיה, הגיעו לכיתה ובה עדיין מורה מהדור הקודם המרצה בצורה מונוטונית מול הלוח. אחרי שהתרגלו כבר לצמצום של מדורות השבט הישנות ליחידנות מול המחשב, הטלוויזיה או האייפוד, נתקלו פתאום בכיתות של 40 תלמידים בממוצע. למערכות החינוך בכל העולם ולמכוני לימוד אקסטרניים היה קל יותר להעביר את ה"אשמה" אל התלמידים בהגדרתם כלקויים או כמופרעי קשב וריכוז. הבעיה בהגדרה הזו החלה כאשר המספרים של הלקויים והמופרעים רק הלכו וגדלו וכבר לא היה ניתן למצב אותם מחוץ לנורמה.
ארן נחמיאס, ראש צוות פיתוח והדרכה בזינוק אומר: "החינוך צריך להשתנות ולהתקדם עם הזמנים. הלימוד בכיתה צריך להיות דומה יותר לממשקי הטלוויזיה והאינטרנט. הכוונה היא לכינון מערכת לימודים דינמית, הכוללת שיעורים קצרים ומול פחות תלמידים, סיפורים, עלילה, המחשה, הומור, דימיון, משחקי תפקידים, צבעוניות, שימוש בהקלטות ועוד. בחירת מורים שמעבר ליכולותיהם האקדמיות הם גם שחקנים ובדרנים, בכדי לדמות יותר את הכיתה לעולם הטלוויזיוני. המטרה בכך היא לעשות שימוש במספר רב של גירויים בדומה לדרך בה פועל האינטרנט או הטלוויזיה ובכך להביא לשימוש במרב החושים. בעידן שלנו בו המוח למד להתמודד עם כמויות ענקיות של מידע ולברור מתוכו את הרצוי לו, לא ניתן לעבוד בשיטות הישנות והמשמימות. יש צורך לנצל בכיתה כל חוש וחוש, כל אסוציאציה אפשרית בכדי להביא את התלמידים למיצוי יכולתם".
מחקרים מצאו עלייה של כ-40% בבעיות קשב וריכוז בקרב מתבגרים שהיו צופי טלוויזיה "כבדים" בגיל צעיר ומראים קשר ברור בין צפייה מרובה בגיל צעיר לסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז בגיל ההתבגרות.
גורם נוסף הוא ההתפתחות הטכנולוגית - טלוויזיה, משחקי מחשב, צג טלפון נייד, אינטרנט וכדומה, שגורמים לעוררות במערכת העצבית בגוף ובכך מגבילים תכונות כגון: יצירתיות, יוזמה, יכולת ריכוז ועוד.
בעקבות הממצאים הללו, ערכו בזינוק (ביה"ס פסיכומטרי ללקויי למידה) עבודת מטה מקיפה בקרב עשרות תלמידים בני 22 - 26 שאובחנו כלקויי למידה או כבעלי הפרעות קשב וריכוז. במהלך הבדיקות, חולקו התלמידים כל פעם לשתי קבוצות, כאשר ישנם בכל קבוצה 16 תלמידים. הקבוצה הראשונה קיבלה טקסט - סיפור בן כ- 550 מילים ונדרשה לאחר הקריאה לענות על 30 שאלות אודותיו. לקבוצה השנייה הוקרן סרטון המעביר את אותם מסרים כפי שנכתבו בטקסט הקריאה, אך באמצעות קריין שנעזר בתמונות המחשה. גם כאן נשאלו התלמידים את אותן שאלות.
התוצאות הראו שהתלמידים בקבוצה שצפתה בסרטון ענו כ- 6 שאלות נכון יותר בממוצע מהקבוצה השנייה.
צוות המחקר של זינוק שקד בשנה וחצי האחרונות על מציאת פתרונות לימודיים לאוכלוסיית לקויי הלמידה ולמד את הנושא בצורה שיטתית ושורשית, כאשר הם מייחסים משמעות לתסמינים ולנסיבות בעקבותם מופיעות הפרעות הקשב והריכוז.
מה רצו לבדוק??
במחלקת המחקר בבי"ס "זינוק", נותנים הגדרה קצת שונה למושג לקויות למידה, ככזה שנוצר בכדי להסביר את חוסר היכולת של מערכות החינוך בעולם להתמודד עם השינוי בהרגלי הקליטה. התלמידים שהתרגלו למהירות והקלות בגישה למידע באינטרנט, לאלפי האפשרויות בו ובערוצי הטלוויזיה, הגיעו לכיתה ובה עדיין מורה מהדור הקודם המרצה בצורה מונוטונית מול הלוח. אחרי שהתרגלו כבר לצמצום של מדורות השבט הישנות ליחידנות מול המחשב, הטלוויזיה או האייפוד, נתקלו פתאום בכיתות של 40 תלמידים בממוצע. למערכות החינוך בכל העולם ולמכוני לימוד אקסטרניים היה קל יותר להעביר את ה"אשמה" אל התלמידים בהגדרתם כלקויים או כמופרעי קשב וריכוז. הבעיה בהגדרה הזו החלה כאשר המספרים של הלקויים והמופרעים רק הלכו וגדלו וכבר לא היה ניתן למצב אותם מחוץ לנורמה.
ארן נחמיאס, ראש צוות פיתוח והדרכה בזינוק אומר: "החינוך צריך להשתנות ולהתקדם עם הזמנים. הלימוד בכיתה צריך להיות דומה יותר לממשקי הטלוויזיה והאינטרנט. הכוונה היא לכינון מערכת לימודים דינמית, הכוללת שיעורים קצרים ומול פחות תלמידים, סיפורים, עלילה, המחשה, הומור, דימיון, משחקי תפקידים, צבעוניות, שימוש בהקלטות ועוד. בחירת מורים שמעבר ליכולותיהם האקדמיות הם גם שחקנים ובדרנים, בכדי לדמות יותר את הכיתה לעולם הטלוויזיוני. המטרה בכך היא לעשות שימוש במספר רב של גירויים בדומה לדרך בה פועל האינטרנט או הטלוויזיה ובכך להביא לשימוש במרב החושים. בעידן שלנו בו המוח למד להתמודד עם כמויות ענקיות של מידע ולברור מתוכו את הרצוי לו, לא ניתן לעבוד בשיטות הישנות והמשמימות. יש צורך לנצל בכיתה כל חוש וחוש, כל אסוציאציה אפשרית בכדי להביא את התלמידים למיצוי יכולתם".
ביה"ס זינוק - פסיכומטרי ללקויי למידה
