איך הכלב נדבר בתולעת?
דרך הדבקה הנפוצה (אך לא הבלעדית) של הכלב בטפיל היא ע"י אכילה של חיפושית זבל, חיפושית הזבל נוברת בצרכים של כלב נגוע בטפיל ובולעת את ביצי הטפיל,בחיפושית בוקע מתוך הביצה זחל, כלב בריא אשר מתעסק בצרכים של כלב נגוע ובולע את החיפושית נדבק במחלה. הזחל עובר מס שלבי צמיחה,אשר במהלכם הוא מבצע נדידה לאורך כלי הדם הראשיים,כאשר בסופו של דבר מגיע לאבי העורקים,משם ממשיך במסעו לוושט ולקיבה,ובכך משלים מעגל חיים מלא, בהגיעו לוושט כזחל בוגר הדבר גורם לתגובה של הגוף אשר יוצרת תגובה דלקתית מסביב לטפיל, תגובה זאת יוצרת מעטפת (גרנולומה)מסביב לתולעת הבוגרת,עם הזמן התולעת הבוגרת עושה חור קטן במעטפת ומטילה ביצים לחלל הושט ומשם לצואה ,וחוזר חלילה לכלב חדש.
מסע ההתבגרות של זחל הנו תהליך של נדידה,האורך כארבעה חודשים, בכל הגוף לכל כיוון אפשרי,ומכאן פרט להיווצרות הגרנולומות בוושט, קיבה ובאבי העורקים, דבר שלכשעצמו עלול עם הזמן לגרום לתחלואה קשה עקב כך שעם הזמן התגובה הגופנית (הגרנולומה שנוצרה מסביב לתולעת הבוגרת) עלולה לעבור התמרה גידולית,עקב ניסיון הגוף להתמודד עם המעטפת, ולהיהפך לגידול סרטני.
כאמור מסע הנדידה עלול לגרום למופעים קליניים רבים וכלליים אשר ידידנו על 4 עלול לסבול מהם, סימנים כהקאות בלתי מוסברות,שיעול ,דלקת מעיים חוזרת ונשנית,חוסר תאבון,איבוד משקל,דיכאון,סימנים עצביים כתוצאה מנדידת הטפיל למערכת העצבים הן הפריפרית ואז נראה שיתוקים כאלו או אחרים בגפיים,והן למערכת העצבים המרכזית ,עד מוות פתאומי כתוצאה מפגיעה באבי העורקים, הגורמת להיווצרות של מפרצות. במקרים שהפגיעה גורמת לקריעה של אבי העורקים, נגרם, כאמור, מוות של הכלב כתוצאה מדימום פנימי. פגיעה קשה בעמוד השדרה, הגורמת לאיבוד גמישותו והתקשחותו, וכתוצאה מכך סכנה להתפתחות גידולים סרטניים בעמוד השדרה. היווצרות של הגרנולומות, העלולות להתפתח כאמור לגידולים בדופן הוושט, הן בית הגידול של התולעת הבוגרת.
אבחון המחלה
אבחון המחלה אפשרי שלוש דרכים מרכזיות
? בדיקת צואה -לאבחון נוכחות ביצי התולעת בצואה של הכלב,
? צילום רנטגן -לאבחון גרנולות בוושט ע"י צילום בית חזה ,
? אנדוסקופיה להדגמת דפנות הוושט לנוכחות גרנולות.
טיפול במחלה
הטיפול כנגד התולעת בנוי כתוכנית לכל דבר ומורכב מטיפול מונע ומטיפול משקם,
במחלת "תולעת הפארק " ניתנים שני סוגי טיפולים: טיפולי מניעה - לפני הידבקותו של הכלב, וטיפולים משקמים - לאחר שהכלב נדבק במחלה.
הטיפולים המונעים מסייעים למניעת המחלה, ואילו הטיפולים המשקמים מתמקדים קודם כול בהשמדת הזחלים שזורעים הרס בגוף הכלב - אלא אם כן הזחלים כבר הפכו לתולעים בוגרות.
הטיפול המונע: טיפול זה ניתן בקביעות, בתדירות של אחת לחודשיים, בהזרקה לכלב של תרופה וטרינרית הפוגעת במחזור החיים של התולעת, במידה וחדרה לגוף הכלב באחד מגלגוליה (כביצה או זחל).
הטיפול המשקם: ניתן בהזרקה לכלב של תרופה וטרינרית המשמידה את זחלי התולעת ובכך מונעת מהם להגיע לבגרות. כזכור, זחלי התולעת נודדים בגוף הכלב במשך ארבעה חודשים עד שהם הופכים לתולעת בוגרת, וזו התקופה שבה עדיין ניתן למגר את המחלה בטיפול וטרינרי מתאים.
הטיפול בשלב התולעים: מרגע שהזחלים הפכו לתולעים בוגרות ויצרו גרנולומות בדופן הוושט, קשה מאוד למגר את המחלה. בנוסף, בשלב זה הטיפול הרפואי הווטרינרי הנדרש כולל גם פרוצדורה כירורגית להוצאת הגרנו לומה, במידה ולא הפכה לסרטנית, יש לקחת בחשבון כי טיפול זה הוא ממושך ויקר, וכרוך בטיפול תרופתי המשולב בבדיקות של מעקב רדיולוגי ו/או אנדוסקופי בהרדמה מלאה, בבדיקות מעבדה של צואה, וכירורגיה .
רפואה מונעת חוסכת סבל והוצאות ולכן על בעלי הכלבים להיות ערים להתנהגות ידידם על 4 , הסיבה העיקרית להתפשטות והתגברות מחלת "תולעת הפארק " בארץ היא חוסר המודעות למחלה, לאופן ההידבקות בה, לקלות וזמינות ההידבקות בה, ולאפשרות לקבל נגדה טיפול מונע פשוט ויעיל! כלבים עלולים להיחשף למחלת "תולעת הפארק " בכל יום, ואפילו כמה פעמים ביום, כשהם נמצאים מחוץ לבית בטיול, במשחק עם כלבים אחרים, ובעשיית הצרכים שלהם. הם עלולים להידבק בגינת הבית, בחצר, בגן הציבורי, במדשאה ובפארק. כדי למנוע מהכלבים להידבק במחלה הקטלנית, אסור לתת להם לצאת לבד, ללא השגחתכם. ענדו על צווארם קולר והוליכו אותם ברצועה. אל תורידו מהם את העיניים לרגע אחד, כי לכלב לוקח בדיוק שבריר שנייה לבלוע חיפושית זבל, או פיסת מזון עם חיפושית. לכלבים (השואבים )הנוטים לאכול בחוץ כל מה שנקרה בדרכם, מומלץ לשים זמם (מחסום). כמו כן גם ע"מ שנשאיר את רחובותינו נקיים חשוב מאוד לאסוף את צואת הכלב ולהשליך אותה למכל אשפה, כיון שהיא עלולה להכיל ביצים של "תולעת הפארק ", שכאמור מופרשות בצואה. ע"י פעולות בסיסיות ,מודעות ומניעה נביא לצמצום מספר מקרי ההדבקה של כלבים במחלה האיומה .
