חוק הנכים - קשר סיבתי בין השירות לנזק מוחי ולהתפרצות טרשת נפוצה 

הקדמה -

מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?

הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות.  נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות  הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית     http://www.barmedics.co.il

אירוע מוחי

ע"נ 387/82 לורנץ נ' קצין התגמולים פ"ד נד (4) 463

באותו מקרה המערער שירת בחיל הצנחנים ונפצע במלחמת של"ג. בשנת 1987 במהלך אישפוז, אובחן אצלו שטף דם מוחי עם עדות לפגיעה מוחית כרונית.

קצין התגמולים הכיר בקשר סיבתי בין הפציעה לבין התפתחות האירוע המוחי.

ע"א 1776/92 דנינו נ' קצין התגמולים, בבית המשפט המחוזי בתל אביב (לא פורסם)

המערער שירת בצה"ל 19 שנה. במהלך שירותו עבר אירוע מוחי. התביעה נדחתה בהיעדר קשר סיבתי לתנאי השירות.

טרשת נפוצה

ע"א 1263/92 ירמיהו וייס נ' קצין התגמולים, דינים מחוזי כו(5)203

המערער סיים שירות סדיר בצה"ל וב- 6/1982 גויס למבצע שלום הגליל ושירת כסייר שריון ברמת הגולן. במהלך שירותו ביצע סיורים בג'יפ בשטח לבנון תחת אש. ב- 7/1982 אובחנה אצלו מחלת "טרשת העורקים".

המערער הגיש לקצין התגמולים תביעה להכיר בו כנכה. תביעתו נדחתה ועל כך ערער לוועדת הערעורים.

וועדת הערעורים קבעה כי תנאי השירות הם שגרמו להתפרצות המחלה בקשר של החמרה ואולם, סימני המחלה חלפו ולא נותרה נכות. אם תתפרץ המחלה בעתיד, יהיה זה מהלך טבעי של המחלה שכן המחלה תוקפת בגלים.

בית המשפט המחוזי קבע כי חלוף הגל הראשון לא מעיד על היעדר נכות כפי שסברה בטעות הוועדה, והיה עליה לקבוע כי מחלת המערער הוחמרה עקב תנאי השירות הקשים.

לאור האמור נקבע כי יש להחזיר את התיק לוועדה הרפואית לצורך קביעת שיעור ההחמרה.

עא 1048/01 גבאי איתן נ' קצין התגמולים לא פורסם. ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 8.1.03

המערער החל טירונות נח"ל שנמשכה כשלושה חודשים. הטירונות לוותה בפעילות פיזית קשה וכבר באותו שלב של שירותו הסדיר התלונן על חולשה בגפיים. לאחר הטירונות עבר המערער קורס אלחוטנים והוצב לשרת בגדוד נחל סדיר בגדוד זה עסק במשך כחצי שנה בפעילות בטחון שוטפת ביריחו בזמן האינתיפדה והיה עד לאירוע שבו נזרקו בקבוקי תבערה על אוטובוס של אגד שכתוצאה ממנו נשרפו למוות אם ושני ילדיה וחייל שהיה חברו הקרוב. המשך השירות כלל מאמץ פיזי שוחק ושינה מועטה. אותה עת הוא החל להתלונן על חולשה בגפיים, הפרעות בשיווי משקל וירידה בראיה. לאחר שחרורו אושפז בבית חולים ואובחנה מחלת הטרשת הנפוצה.

המערער צירף חוות דעת רפואית לפיה המחלה נמנית על המחלות האוטואימוניות, בהן מייצרת מערכת החיסון נוגדנים עצמיים התוקפים את סיבי העצם וגורמים לתהליכים דלקתיים חוזרים ולנזקים במערכת העצבים. בחוות הדעת צויין כי קיימים חילוקי דיעות באשר לגורם המביא להתפרצות סימני המחלה הראשוניים וכי קיימות סברות שזיהום ויראלי, תהליכים דלקתיים חוזרים, חבלות קשות או מצבי סטרס פיזיים ונפשיים פוגעים במערכת החיסון. מחקרים אלה מספקים הוכחה לדיעה שקיים קשר הדוק בין מצבי סטרס והופעת סימנים של מחלת הטרשת הנפוצה. מאחר והוכח כי סימניה הראשונים של המחלה הופיעו תוך כדי השירות הצבאי, אשר היה מאופיין במצבי לחץ פיזי ונפשי קבע המומחה כי מחלת המערער נגרמה עקב השירות הצבאי.

מטעם קצין התגמולים הוגשה חוות דעת רפואית לפיה לא קיים קשר סיבתי בין דחק נפשי למחלת הטרשת וכי הגורם היחיד הנחשב כבעל אפשרות לגרום למחלה הוא זיהומים ויראליים. יחד עם זאת, סבר המומחה כי במידה והתופעות שהופיעו אצל המערער אכן מעידות על קיומה של המחלה, הרי שיש לראותן כמצביעות על קשר של החמרה בלבד שכן, המערער התלונן על התופעות כבר בתחילת שירותו הצבאי (בטירונות)

הוועדה דחתה את ערעורו של המערער בקובעה כי לא הוכחה בפניה אסכולה רפואית לפיה דחק נפשי גורם למחלת הטרשת הנפוצה ואף אם קיימת אסכולה כזו, לא הובאו ראיות כי תנאי שירותו היו טראומטיים וכי לא היה בהם משום לחץ חריג.

בית המשפט פסק כי קימות שתי דרכים חלופיות להוכחת קשר סיבתי בין תנאי מתנאי השירות או אופיים ובין המחלה בגינה מתבקשת ההכרה בנכות. בהקשר זה נפסק כי על מנת שדעה תגיע למעמד של אסכולה, יש צורך שתהיה מקובלת כדעה מבוססת במרכזים רפואיים חשובים, או על דעת מומחים מוכרים בעולם, ואף תוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד . אסכולה רפואית, משמשת הוכחה לכאורה כי קיים קשר סיבתי, ובכך עובר הנטל אל קצין התגמולים להביא ראיות כי על אף קיומה, מחלתו של הנכה לא נגרמה ולא הוחמרה עקב השירות.

ע"א 2027/94 צביה קליג' נ' קצין התגמולים, פ"ד נ(1) 529

גם אם לא הוכח קיומה של אסכולה, עדיין פתוחה בפני המבקש הדרך השניה להוכחת קיומו של קשר סיבתי- הוכחה כי במקרה הקונקרטי הנדון, נגרמה או הוחמרה המחלה עקב תנאי השירות.המחלה שבה לקה המערער הוחמרה תוך ועקב השירות הצבאי.

בית המשפט קבע כי הוכח קשר סיבתי של החמרה בין מחלת הטרשת לבין תנאי השירות של המערער. (ברוב דעות נקבע קשר של החמרה כיון שסימניה של המחלה ניכרו במערער כבר בתחילת שירותו)