חוק הנכים - קשר סיבתי בין השירות למחלות לב וכלי דם 

הקדמה -

מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?

הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות.  נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות  הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית     http://www.barmedics.co.il

לב וכלי דם

אוטם שריר הלב

על מנת להוכיח קשר סיבתי לתנאי השירות די לתובע להראות כי קיימת אפשרות תיאורטית לקשר כאמור על פי מדע הרפואה. אין צורך להוכיח כי אירוע חריג שימש כמנוף לפרוץ המחלה וניתן להצביע על גורם מצטבר ומתמשך כגון לחץ נפשי.

ע"א 311/95 קצין התגמולים נ' אבו שקרה, תקדין, מחוזי כרך 96 (2) תשנ"ו- תזנ"ז- 1996

המשיב שירת בשירות סדיר ולאחר מכן החל לשרת בשירות בתי הסוהר, והוצב כסוהר בכלא באר שבע. המשיב ביקש לקשור את אוטם שריר הלב בו לקה לתנאי שירותו. קצין התגמולים דחה את תביעתו בנימוק שמחלת יתר לחץ הדם שממנה הוא סובל היא מחלה קונסטיטוציונלית, ואוטם שריר הלב הוא תוצאה של מחלה איסכמית שהתפתחה על רקע גורמי סיכון של יתר לחץ דם, השמנת יתר ולשני גורמים אלה אין קשר עם שירותו בשירות בתי הסוהר. בית משפט השלום העדיף את חוות הדעת מטעם המשיב הרואה קשר סיבתי בין מתח נפשי מתמשך לבין יתר לחץ דם וקבע כי תנאי השירות ומחלת יתר לחץ הדם היוו גורם, אם כי לא היחידי הבלעדי, לאוטם שבו לקה המשיב.

בית המשפט המחוזי קבע כי עצם העובדה שלחץ דם הוא מחלה קונסטיטוציונלית, אין בה כדי לשלול הכרה בנכות של מי שזכאי לה, אם המחלה פרצה בפועל בתקופת השירות ועקב תנאי השירות וגרמה לאוטם שריר הלב.

בע"א 418/73 לייט נ' קצין התגמולים, פ"ד כט (1) 136 נקבע כי רואים קשר סיבתי בין השירות והמחלה שנתגלתה בתקופת השירות: "לאו דווקא באירוע יוצא דופן העשוי לגרום להתגלותה. כי אם גם התנאי הכללי של השירות הצבאי הפעיל המלווה בדרך כלל במאמץ גופני ובמתח נפשי רב...לא פעם די בהצטברותם ובלחצם של תנאים אלה כדי להפעיל או להקדים מחלות קונסטיטוציוניות (מחלות המתפתחות באופן טבעי) מסוימות, אשר בלעדיהן ייתכן שלא היו מתגלים באותו זמן דווקא או בכלל.

יתר לחץ דם והפרעות בקצב הלב

ע"א 447/95 הזימה נ' קצין התגמולים, תקדין מחוזי כרך 96 (3) תשנ"ו- תשנ"ז- 1996

המערער סיים שירות חובה ולאחר מספר שנים התגייס לשירות בתי הסוהר. בשנת 1986 עבר המערער ניתוח תוספתן ובזמן הניתוח הופיעו הפרעות בקצב הלב. בבירור רפואי לא נמצאה סיבה לתופעה. לטענת המערער, תנאי שירותו בבית הכלא לאסירים ביטחוניים היו רוויים מתחים נפשיים, לחץ ועבודה פיזית קשה הם שגרמו לשתי הפגיעות בהן לקה המערער גם הצביע על אירוע חריג שחייב אותו לעבוד שעות ממושכות ללא מנוחה ובתנאי לחץ בלתי פוסק.

על פי חוות הדעת מטעם המערער הגם שיתר לחץ דם הוא מחלה קונסטיטוציונלית, לגורם המתח תפקיד חשוב בהתפתחות המחלה.

על פי חוות הדעת מטעם קצין התגמולים, המחלה של יתר לחץ דם איננה מושפעת מלחץ נפשי. מדובר במחלה קונסטיטוציונלית שאינה מושפעת מגורמים סביבתיים והתפתחותה הינה על רקע גנטי.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי יתר לחץ הדם והפרעות הקצב מהם סובל המערער נגרמו לו עקב שירותו הצבאי. הנימוקים לכך היו שתנאי השירות היו קשים ביותר מבחינה פיזית ונפשית וכן שאין במשפחתו רקע של מחלות קונסטיטוציונליות.

מחלת בירגר      (Buerger נקראת גם (Thromboangeitis obliterans

מחלה שבאה לידי ביטוי בחסימת כלי דם היקפיים, ובעקבות כך נגרמת הפרעה לזרימת הדם ובאספקת החמצן, בעיקר לגפיים התחתונות. הפגימה גורמת לכאבים ברגליים, הגבלות בתנועה ולעיתים לנמק באצבעות הרגליים. המחלה קשורה לעישון והתקדמותה קשורה להמשך עישון.

אתיולוגיה: לא ידועה. ידוע קשר מסוים לעישון כבד. שכיחות גבוהה של טבק מסוג מסוים נמצאה לדוגמא – במה שנקרא "בידי" (Biddi -סיגריה הודית / בנגלדש). יש מעט מקרים של אנשים שאינם מעשנים שיש להם שכיחות מוגברת של נוגדנים (לכן מוגדרת כמחלה אוטואימונית) נגד תאים אנדוטליאלים שהם תאי הציפוי של כלי הדם.

שכיחות: בארה"ב 20/100,000. מוות כתוצאה מהמחלה הוא נדיר אולם כריתת איברים (רגליים) הינה בשיעור גבוה יותר. שכיחות במיוחד בקוריאנים, הודים, יפנים וגם יהודים אשכנזים. גברים נשים 1:3 אבל מותנה בהתאם לעישון. גיל 20-45 בד"כ.

קליניקה:

1. כאבים בקצות גפיים במנוחה והתכייבויות (כיב) של העור באצבעות כפות רגליים וידיים.
2. קלאודיקה = צליעה לסירוגין.

ראוי לציין כי המחלה יכולה להופיע גם כתוצאה מעישון טבק, מדבקות ניקוטים, מעשנים פסיביים וכו'.

רע"א 1521/95 שטיין נ' קצין התגמולים, פורסם בדינים עליון, כרך מ"ד עמ' 631.

המבקש התגייס לשירות בפרופיל רפואי 97 ושירת משך שלוש שנים בתפקידים שונים בגדוד שריון. שירותו היה שירות קשה בתנאי שדה וכלל מאמצים גופניים והתמודדות עם תנאי שטח קשים. כבר במהלך שירותו, בשנת 1986 הוא התלונן על כאבים ברגליו והרופאים לא אבחנו את המחלה. ב- 1989 אובחנה המחלה והמשיב הופטר משירות מילואים וכן הפרופיל הרפואי שלו הורד ל- 21.

קצין התגמולים דחה את תביעתו של המערער להכיר במחלתו כנובעת מתנאי השירות. התביעה נדחתה בנימוק שמדובר במחלה קונסטיטוציונלית הקשורה עם עישון. (המערער נהג לעשן כשתי קופסאות סיגריות ליום).

גם ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה והוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון קבע כי יש להכיר בהחמרה של המבקש בשיעור של 50% עקב שירותו הצבאי והתנאים בו.