פגשתי בחיים המקצועיים שלי אנשים רבים שסובלים מהפרעה דו קוטבית, (ביפולרית, הקרויה בשפת העם מאניה דפרסיה). במרבית המקרים, גם חולים שאובחנו לאחרונה וגם אנשים שאובחנו לפני שנים רבות קיבלו מפסיכיאטר בשלב כלשהו הסברים מלאים על המחלה ועל הטיפולים התרופתיים. אבל רוב הסיכויים שבשום שלב הם לא קיבלו הדרכה מה הם יכולים לעשות כדי להשפיע על על דפוס המחלה שלהם.
אחת הטעויות הנפוצות שלנו כמטופלים שסובלים ממחלה כלשהי היא לחשוב שאין לנו יכולת לשלוט במה שקורה לנו, והכל תלוי ברופא (או בפסיכיאטר). כמובן שאנחנו לא אשמים בכך שפרצה אצלנו המחלה (אפשר להאשים מליון גורמים אחרים, אך בדרך כלל מדובר בשילוב גורמים שלא יכולנו למנוע). יש דברים רבים שאפשר לעשות כדי להשפיע על המהלך של המחלה וזה נכון במיוחד אצל אנשים שסובלים ממחלה ביפולרית.
קחו אחריות על המחלה. שוב, זה לא שאתם אשמים במחלה, אבל כבר יש לכם אותה וכדי לצמצם את הסיכוי לאפיזודות חוזרות של מאניה או לדיכאונות מיותרים, אתם יכולים לקחת אחריות, למלא את החלק שלכם בטיפול, לחיות חיים בריאים יותר ולא ליפול למלכודות מסוכנות שאתם מכירים כבר.
קחו את התרופות כרשום. את מרבית התרופות שנועדו לטפל בדיכאון או במאניה אמורים לקחת באופן קבוע, מדי יום. אבל לא חסרים אנשים שלוקחים רק מדי פעם, או שוכחים לקחת כמה פעמים בשבוע, או סתם מפסיקים. אם יש תופעות לוואי שאתם לא יכולים לסבול, אתם צריכים לדבר על זה עם הפסיכיאטר שלכם. יכול להיות שיהיו לו כמה עצות איך לקחת את התרופה בצורה שתוריד את תופעות הלוואי, מבלי להפסיק את הטיפול.
אל תשתו אלכוהול. תמיד שואלים למה לא כדאי, בעיקר כי אלכוהול יכול לעשות כמה פעולות: יש לו השפעה על התרופות שאתם לוקחים והוא יכול לנטרל את ההשפעה החיובית של התרופות. בנוסף הוא יכול להשפיע על המוח ולהוציא אתכם משיווי משקל. חבל להגרר לאפיזודה מאנית בגלל בילוי של ערב אחד.
תישנו שבע עד שמונה שעות בלילה, כל לילה. חוסר בשעות שינה יכול להשפיע על מצב הרוח שלכם, על התפקוד ולהוציא אתכם מאיזון. חוסר שינה מתמשך משבש את החיים ויכול לגרום לכם לבקר את הפסיכיאטר שלכם יותר מדי…
תתרחקו מסטימולנטים ככל האפשר. קפאין, ניקוטין, משקאות אנרגיה, חגיגת וכמובן סמים. כל הדברים האלו יכולים להשפיע על איזון מצב הרוח שלכם, ובמיוחד אם הם גורמים לכם לפגיעה באיכות השינה שלכם.
פתחו הרגלים בריאים. תופתעו לגלות עד כמה הרגלי חיים וסדר יום יכולים להפחית מתחים מיותרים ולאזן את מצב הרוח שלכם. גם ספורט יכול להכנס כאן.
המנעו מטריגרים או מגורמים מעלי מתח. סיטואציות שאתם יודעים שיגרמו לכם להיות עצבנים מדי, מתוחים מדי או מרוגשים מדי יכולות להיות לא טובות עבורכם.
שתפו פעולה עם הפסיכיאטר ועם הפסיכולוגי שלכם. התייחסו אל הפסיכיאטר או הפסיכולוג שלכם כאל חברי צוות בתוכנית שלכם. הם יכולים לעזור לכם יותר אם אתם מגיעים אליהם באופן קבוע, ואם אתם מתייעצים איתם בנוגע לשינויים שאתם מתכננים לעשות בחיים שלכם, בין אם מדובר בטיפול תרופתי או טיפול אחר.
חנכו את עצמכם: ככל שאתם ובני משפחתכם יודעים יותר על המחלה, יש לכם יותר כלים להתמודד איתה כשהיא פורצת שוב.
תבקשו עזרה. האנשים סביבכם רוצים לעזור בדרך כלל, אבל לרוב הם לא יודעים מה לעשות. תגידו להם מה לעשות ואיך לעשות (וגם מתי לקחת צעד אחורה ולתת לכם להתמודד לבד). אם אתם מתקשים בהסבר אתם יכולים להביא אותם איתכם אל הפסיכיאטר כדי שיעזור לכם.
כל הדברים האלו נשמעים קלים מאד בתאוריה, אבל יחסית קשה לממש אותם, במיוחד אם אתם כרגע באמצע איפיזודה של דיכאון או של מאניה. אל תתרגשו אם לא כל הדברים הולכים בדיוק לפי הספר, הרי אף אחד לא מושלם. למרות זאת כדאי בטווח הארוך לנסות ולממש כמה שיותר דברים מהרשימה, ואם יש לכם טיפים משלכם, זה הזמן לכתוב אותם…
מרכז רזולוציה
פסיכיאטר
