עד לשנים האחרונות, נהגו אגודות שיתופיות רבות, להפעיל שיקול דעת עצמאי בהליך קבלת חברים לשורותיהן וללא קיומו של חשש, כי בית המשפט עשוי להתערב בהחלטותיהן או לשים עצמו במקומן, לצורך בחינת שיקול דעתן בהליך בו נקטו במסגרת שיקולי "ועדת הקבלה" בבואן לדון בקבלת מועמד לחברות באגודה.
ככלל, בתי המשפט מסתייגים מלהכתיב לאגודה אודות קבלת מועמדים בניגוד לרצונה, ומעדיפים להימנע מלהתערב בשיקול הדעת של האגודה. ואכן, בקשת רחבה של פסקי דין, נמנעו בתי המשפט מלהתערב במכלול החלטות האגודה ככל ואלו התקבלו כדין, ובכלל זה לא התערבו בהחלטותיה של האגודה הנוגעות לקבל חברים חדשים, אלא אם התנהגות האגודה והחלטותיה היו חריגות במיוחד ובלתי סבירות.
כחלק מהמהפכה החוקתית שהונהגה ע"י כבוד הנשיא (בדימוס) אהרון ברק, וחלחול המושג "הכל שפיט", בקרב קהילת המשפט בארץ, נטלו לעצמם בתי המשפט ומוסדות אחרים דוגמת מינהל מקרקעי ישראל, את הסמכות לשים עצמם בכובעה של האגודה או ועדת הקבלה, ולבחון את מכלול השיקולים שעמדו בפני האגודה או ועדת הקבלה בטרם ניתנה החלטתם.
כיום, הנגיסה בשיקול דעת האגודה, הינה בעיקר ביחס למועמדים בהרחבות ועדיין לא ביחס למבקשים להתקבל לחברות באגודה מכח רכישת ו/או הקצאת נחלה, אולם ניתן לחוש כיצד אט אט כובש לעצמו בית המשפט נתח אחר נתח, עד לכדי החלפת שיקול דעת האגודה וועדות הקבלה במקרים המובאים בפניו.
מה הוא אם כן טווח שיקול הדעת אשר נותר בידי האגודה בבואה להחליט על קבלת מועמד לחברות, ומה הם הקריטריונים הראויים הנדרשים לקבלה לחברות באגודה שיתופית?
עיון בפקודת האגדות השיתופיות ותקנותיה מעלה, כי אין בהן תנאים מקדמיים לקבלה לחברות מלבד הוראת סעיף 6 לפקודה, הקובע גיל מינימלי של 18 שנה. במרבית המקרים מובאים התנאים הנדרשים מהמועמד לצורך קבלתו לחברות בהוראות התקנון, כאשר התנאי הרווח הינו, כי על המועמד להוכיח, כי הינו בעל "אופי טוב", דבר הנעשה באמצעות קבלת חוות דעת גרפולוגית או קיומן של מבדקים אישיים במכוני התאמה. תוצאותיה של הבדיקה נמסרות באופן ישיר לאגודה ואינן מובאות לידיעתו של המועמד, כך שאין באפשרותו לדעת מה הן תוצאות הבדיקה, ומה היתה סיבת סירוב האגודה לקבלו לחברות, דבר העשוי למנוע מהמועמד לערער על החלטת הסירוב בפני האסיפה הכללית, בהעדר מידע על נסיבות דחיית החברות ע"י ועדת הקבלה.
בהעדר התייחסות מפורשת לסוגיות שונות ולקיומם של תנאים נוספים, נותר בידי ועדת הקבלה שיקול דעת רחב אשר מותיר "שטח אפור" ליציקת תכנים הן ע"י ועדות הקבלה והן ע"י בתי המשפט.
- האם בידי האגודה הרשות לבדוק בציציותיהם של כל בני המשפחה, ובכללם גם צאצאי החבר המועמד או הוריו של המועמד להתקבל לחברות באגודה?
- האם היותו בנו של המועמד "עבריין מין" או מי שהורשע בעברו בגניבה וריצה עונש מאסר, מצדיק מניעת קבלתם של הוריו לחברות באגודה?
- האם היותו של המועמד בעל נטייה חד מינית, המקיים אורח חיים השונה מאופייה המוצהר של האגודה, עשוי למנוע קבלתו לחברות?
- האם במושבים שהינם מושבים דתיים תבחן האגודה את אורחות חייהם של שאר בני המשפחה המורחבת?
לדעתנו, העדר התייחסות מפורשת למכלול הדוגמאות שהובאו לעיל, יביא במוקדם או במאוחר לצמצום שיקול הדעת שנותר כיום בידי ועדות הקבלה ובידי ועד האגודה, בבואם לבחון מועמדים לקבלה לחברות באגודה. ראוי להדגיש, כי גם הכנסתם של תנאי קבלה לתקנון האגודה, אינו מבטיח, כי אלו יאושרו ע"י בית המשפט, שכן במידה וימצא כי תנאים אלו הינם בלתי סבירים ומנוגדים לעקרונות הצדק הטבעי ייפסלו התנאים וההוראות חרף עיגונן בתקנון.
כך למשל, ניסיונן של אגודות לקבוע בתקנון דרישת גיל מקסימלי כתנאי לקבלה, או ניסיון לחייב את המועמד להיות נשוי, נפסלו בעבר ע"י בית המשפט ונקבע, כי תנאים אלו אינם רלבנטיים לצורך בדיקת התאמת המועמד להתקבל לחברות והן מנוגדות לכללי הצדק הטבעי. ככלל, על ההגבלות והדרישות המופיעות בתקנון האגודה, כתנאי סף לקבלה לחברות באגודה, ראוי שתהיינה ענייניות ובעלות טעמים מיוחדים המצדיקים את עצם קיומן.
http://www.gilad-law.co.il
משק.קום
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
