.תמר בן נפתלי כותבת על הדמיון והשוני לכאורה בין גינון טיפולי וטבע תרפיה.תמר הינה מפתחת שיטת תמר-ה לטבע וגינון טיפולי בשילוב אומנויות במכללת תמר-ה. 

דמיון ושוני בטיפול בתרפיה בטבע ובגינון טיפולי.

כותבת המאמר -
תמר בן נפתלי. בעלת M.A. מאוניברסיטת חיפה בייעוץ וחינוך מיוחד
מרצה במכללת גורדון במסלול לחינוך מיוחד, הרצתה שנים במכללת בית ברל במסלול להכשרת תרפיסטים באומנות ( בגישה הפנומנולוגית- אוניברסיטת חיפה) , מנהלת מכללת תמר-ה לגינון טיפולי ,תרפיה בטבע ושילוב אומנויות, בעלת קליניקה פרטית ומרכז טיפולי, תרפיסטית באומנות במשרד החינוך המשלבת טבע וגינון , שימשה כיועצת חינוכית, מחנכת ומורה לאומנות במערכות החינוך בישראל.


הפרדות וחלוקות אומר הפילוסוף הבודהיסט קיימות רק בדמיוננו והן שורש הפחד.בטיפול לפי הגישה האקלקטית, לא קיימות הפרדות. הכל ולכל דבר יש מקום בגינה הטיפולית. יצאנו החוצה לגינה הציבורית, עשינו ייחורים בישיבה על יד שולחנות, מצאנו קן נמלים וצפינו בו שעה ,הכנו פינת האכלה לציפורים והתמדנו בהבאת שאריות לחם ופרורים, יצאנו לטיול ספונטאני על שפת הים באזור סילעי ובילתי ידוע,הקמנו גינת תבלינים בתוך צמיגים ממוחזרים וטיפחנו אותה במשך שנה,יזמנו את גינון הכניסות לבתי הדירות בשכונה שלנו לכל ילדי השכונה, מצאנו כלב עזוב וטיפלנו בו באהבה, הקמנו פסל שהוא ספסל ומוקד חברתי לנערי השכונה על ידי רשת וצמיגים הכל יכול להיות חלק מטיפול. כל המעשים הללו יכולים להיות חלק מטיפול,אך, קיימת השאלה, מה הופך פעולה לטיפולית?מה השוני מפעילות במתנס ומחוג או פעולה בתנועת נוער. מה השוני והדמיון (לכאורה) בין גינון טיפולי לתרפיה בטבע ,מה הופך מפגש, לטיפולי ומתי מתקיימת אם בכלל ההפרדה.לכאורה,קיים שוני. תרפיות בטבע הינן פעילויות המתקיימות בטבע בחופשי, הבר והבילתי צפוי.הסביבה משתנה ודינאמית ואין יכולת או צורך לשלוט או לכוון את הסביבה הטיפולית. הטיפול מתרחש במקביל ובזיקה להתרחשויות בטבע.
בגינה הטיפולית קיים תכנון,הכנה,מקום קבוע וידוע,מוגדר ומגודר והסטינג הטיפולי מתייחס לגינה כמקום בו ניתן לתכנן ולצפות תוצאות מראש. ביציאה מחוץ לחדר הטיפולים ,לטבע הפתוח אין יכולת לצפות את מה שניפגוש.הכל פתוח,מתנהל עם חוקים משלו וכל מפגש נוצר משהו חדש וראשוני. הסטינג קבוע,ברור וידוע בין המטפל למטופל ,הזמן וחוקי המפגש - אך כל השאר משתנה ודינאמי.
בגינה קיימים כל האלמנטים של המפגש עם הטבע.מגע באדמה ,תחושות של טקסטורות שונות,ריחות ומראות ,התמודדות עם מזג האויר הלא תמיד נעים,חיבור למחזור החיים ושיתוף כל החי ,הצומח והדומם בטיפול. ההבדלים העיקריים לכאורה הם המקום הידוע ,המגודר והמוגדר,היכולת לנסות ולתכנן את הגינה,המרחב הקבוע,והיכולת לצפות תוצאות כמו - השתילה וההנבטה בעתיד. דומה הדבר לאבותינו שהיו לקטים וציידים והיו נעים אחרי העדרים ופירות הבר.נעים ונדים עם בתיהם על גבם. חיים בחוסר ביטחון לעתיד, אי יכולת לצפות כמעט כלום, פחד וחרדה קיומית בסיסית ביותר, וגם חופש ויכולת תנועה בילתי תלויה בדבר. המעבר לישוב קבע,גינה ובית פנימי יצרה שוני בסיסי בחברת האדם. מדוע בתהליך איטי והדרגתי עברה כל האנושות לישובי קבע. מה מאפשר החופש החדש? הביטחון בקבוע,במתוכנן.בידוע והצפוי?אולי אפשר להשוות את התהליך האנושי לטיפול המשלב טבע וגינה , ומאפשר גם לבעלי חיים ואומנויות להיות מאוד נוכחים וקיימים בהתאם להחלטת המטפל ובקשת המטופל.הכל קיים,רבות הדרכים לשלווה וחיבור לטבע ולסביבה ,אך מה שהופך את המסע המשותף של שני בני אדם לטיפול הוא התהליך.
הכוונה ובחירת מטרות טיפוליות, הידיעה של המטופל שהוא בא לטיפול,הפעולה שהיא לא המטרה אלא האמצעי לתהליך ומיקוד באדם,השיחה והפרשנות כחלק מובנה במפגש בטבע,היכולת להעביר את התובנות לעולם מחוץ למפגש הטיפולי ובסופו של תהליך לעשות שינוי בדרכי חשיבה ופעולה בעולמו של האדם.
--------------
כותבת המאמר -
תמר בן נפתלי. בעלת M.A. מאוניברסיטת חיפה בייעוץ וחינוך מיוחד
מרצה במכללת גורדון במסלול לחינוך מיוחד, הרצתה שנים במכללת בית ברל במסלול להכשרת תרפיסטים באומנות ( בגישה הפנומנולוגית- אוניברסיטת חיפה) , מנהלת מכללת תמר-ה לגינון טיפולי ,תרפיה בטבע ושילוב אומנויות, בעלת קליניקה פרטית ומרכז טיפולי, תרפיסטית באומנות במשרד החינוך המשלבת טבע וגינון , שימשה כיועצת חינוכית, מחנכת ומורה לאומנות במערכות החינוך בישראל. . http://www.tc-tamara.com פלפון-052-8528943