ע"פ 4865/09, עו"ד אביגדור פלדמן ואח' נ' בית משפט המחוזי תל אביב - כב' השופטים אב"ד ג' קרא, מ' סוקולוב וי' שבח ואח'
כבוד השופט א' גרוניס, כבוד השופטת א' חיות, כבוד השופט י' דנציגר
09.07.2009
העובדות:
1. שלושת המערערים הינם עורכי דין. הם משמשים יחדיו כסניגורים בהליך פלילי שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד נשיא המדינה לשעבר משה קצב. בית המשפט קבע, כי שמיעת המשפט תחל ביום 1.9.09, כי ההליך יידון ברציפות וכי ייערכו ארבעה ימי דיונים בכל שבוע. בעקבות קביעה זו של מועד השמיעה וקצב השמיעה עתרו הסניגורים לשחררם מייצוגו של הנאשם. בקשתם זו נדחתה. על כך מלינים הם בערעור שבפנינו.
החלטה:
2. הערעור שבפנינו הינו חריג. מדובר בערעור שהוגש על ידי סניגורים המייצגים נאשם בהליך פלילי. הסניגורים עצמם כמובן שאינם בעלי דין בהליך הפלילי. הם פועלים בו בשם שולחם. אין יכולים הם להעלות טענות באשר לפגיעה בנאשם. זה האחרון אינו יכול לתקוף בשלב הנוכחי את ההחלטה, שכן מדובר בהחלטת ביניים בפלילים.
3. כל המצוי בנעשה בבתי המשפט בארץ יודע, כי ברגיל משפטים אינם נשמעים ברציפות. מי שאינו יודע דין בוודאי יופתע מאד אם ייאמר לו כי על פי הדין בישראל חייב הליך משפטי להתנהל ברציפות מידי יום עד גמר השמיעה. דומה שאף יודעי הדין שכחו את דבר קיומן של ההוראות האמורות. הואיל ולשמיעה הרציפה יש יתרונות רבים מאד, אין כל סיבה להתעלם מהוראות החיקוקים בעניין זה.
4. אין צורך לבחון כיצד זה הגענו למצב בו הוראות שבחוק ובתקנות אינן מקויימות. שמיעה רציפה של הליך מביאה לכך שביחידת זמן נתונה יטפל השופט במספר מצומצם יחסית של תיקים. עם זאת, משך השמיעה של כל תיק יתקצר. ניתן אף להניח שיחלוף זמן קצר יחסית מעת שמיעת הראיות ועד למתן פסק דין. ברור, שבמצב דברים כזה יכולתו של השופט לזכור את שארע ואת התרשמותו מן העדים גבוהה יחסית. שמיעה שאינה רציפה עלולה לפגום ביכולתו של השופט לקבוע ממצאים על יסוד מהימנותם של העדים. אי-קיום החובה בדבר שמיעה רציפה פוגע הן באינטרס הציבורי והן באינטרס של הנאשם.
5. עורכי הדין כפופים לשורה של חובות וללחצים מנוגדים. בצד החובות האמורות יש לזכור חובות של עורך הדין, ככל אדם, כלפי בני משפחתו. המערערים טענו כי קצב שמיעה של ארבעה ימים בשבוע יפגע במחויבויותיהם המשפחתיות. עניין נוסף שחובה להזכירו, ושלעיתים מתעלמים ממנו, הינו ההיבט הכלכלי והאישי. אין ספק בדבר, כי האינטרס הכלכלי של עורך הדין הוא לייצג קליינטים רבים ככל האפשר. דא עקא, עומס יתר של עבודה על עורך הדין, כתוצאה מכך שעליו לטפל ביותר מידי עניינים, עלול לפגוע ביכולתו ליתן שירות מיטבי ללקוחותיו.
6. כתב האישום הוגש בחודש מרץ האחרון. מדובר בו על אירועים שהתרחשו לאורך שנים. חלוף הזמן מאז העבירות, על רקע מעמדו הציבורי של הנאשם, בהחלט מצדיק שבית המשפט יקבע מועד שמיעה מוקדם וינהל את ההליך בקצב מואץ. צדק בית המשפט המחוזי משלא נעתר לבקשתם של המערערים לשחררם מן הייצוג. אין כל צידוק להתערבות של ערכאת הערעור בהחלטה לגבי מועד השמיעה וקצב השמיעה.
כבוד השופט א' גרוניס, כבוד השופטת א' חיות, כבוד השופט י' דנציגר
09.07.2009
העובדות:
1. שלושת המערערים הינם עורכי דין. הם משמשים יחדיו כסניגורים בהליך פלילי שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד נשיא המדינה לשעבר משה קצב. בית המשפט קבע, כי שמיעת המשפט תחל ביום 1.9.09, כי ההליך יידון ברציפות וכי ייערכו ארבעה ימי דיונים בכל שבוע. בעקבות קביעה זו של מועד השמיעה וקצב השמיעה עתרו הסניגורים לשחררם מייצוגו של הנאשם. בקשתם זו נדחתה. על כך מלינים הם בערעור שבפנינו.
החלטה:
2. הערעור שבפנינו הינו חריג. מדובר בערעור שהוגש על ידי סניגורים המייצגים נאשם בהליך פלילי. הסניגורים עצמם כמובן שאינם בעלי דין בהליך הפלילי. הם פועלים בו בשם שולחם. אין יכולים הם להעלות טענות באשר לפגיעה בנאשם. זה האחרון אינו יכול לתקוף בשלב הנוכחי את ההחלטה, שכן מדובר בהחלטת ביניים בפלילים.
3. כל המצוי בנעשה בבתי המשפט בארץ יודע, כי ברגיל משפטים אינם נשמעים ברציפות. מי שאינו יודע דין בוודאי יופתע מאד אם ייאמר לו כי על פי הדין בישראל חייב הליך משפטי להתנהל ברציפות מידי יום עד גמר השמיעה. דומה שאף יודעי הדין שכחו את דבר קיומן של ההוראות האמורות. הואיל ולשמיעה הרציפה יש יתרונות רבים מאד, אין כל סיבה להתעלם מהוראות החיקוקים בעניין זה.
4. אין צורך לבחון כיצד זה הגענו למצב בו הוראות שבחוק ובתקנות אינן מקויימות. שמיעה רציפה של הליך מביאה לכך שביחידת זמן נתונה יטפל השופט במספר מצומצם יחסית של תיקים. עם זאת, משך השמיעה של כל תיק יתקצר. ניתן אף להניח שיחלוף זמן קצר יחסית מעת שמיעת הראיות ועד למתן פסק דין. ברור, שבמצב דברים כזה יכולתו של השופט לזכור את שארע ואת התרשמותו מן העדים גבוהה יחסית. שמיעה שאינה רציפה עלולה לפגום ביכולתו של השופט לקבוע ממצאים על יסוד מהימנותם של העדים. אי-קיום החובה בדבר שמיעה רציפה פוגע הן באינטרס הציבורי והן באינטרס של הנאשם.
5. עורכי הדין כפופים לשורה של חובות וללחצים מנוגדים. בצד החובות האמורות יש לזכור חובות של עורך הדין, ככל אדם, כלפי בני משפחתו. המערערים טענו כי קצב שמיעה של ארבעה ימים בשבוע יפגע במחויבויותיהם המשפחתיות. עניין נוסף שחובה להזכירו, ושלעיתים מתעלמים ממנו, הינו ההיבט הכלכלי והאישי. אין ספק בדבר, כי האינטרס הכלכלי של עורך הדין הוא לייצג קליינטים רבים ככל האפשר. דא עקא, עומס יתר של עבודה על עורך הדין, כתוצאה מכך שעליו לטפל ביותר מידי עניינים, עלול לפגוע ביכולתו ליתן שירות מיטבי ללקוחותיו.
6. כתב האישום הוגש בחודש מרץ האחרון. מדובר בו על אירועים שהתרחשו לאורך שנים. חלוף הזמן מאז העבירות, על רקע מעמדו הציבורי של הנאשם, בהחלט מצדיק שבית המשפט יקבע מועד שמיעה מוקדם וינהל את ההליך בקצב מואץ. צדק בית המשפט המחוזי משלא נעתר לבקשתם של המערערים לשחררם מן הייצוג. אין כל צידוק להתערבות של ערכאת הערעור בהחלטה לגבי מועד השמיעה וקצב השמיעה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
