בטיחות בגני משחק 

על ההבדל בין נפילה לקפיצה

רבים מההורים הבאים עם ילדיהם לגן השעשועים, לגינות המשחקים על מנת ליהנות מהנדנדות, הקרוסלות והמתקנים המשולבים אינם לוקחים בחשבון את סכנות הנפילה ממתקנים אלו ועוד יותר הם אינם מבינים את ההבדל בין נפילה לקפיצה. כאשר ילד עומד על גג של מגלשה או מתקן שעשועים רוב הסיכויים שבמידה והוא יקפוץ על משטח הגומי או מצע החול הפגיעה בו לא תהה חמורה. הוא יחבל קלות אולי, אך הסיכויים שלו לשרוד את הנפילה מהמגלשה, גג המתקן או קרוסלה יהיו גבוהים.
הסכנה היא בעת נפילה ולא קפיצה מאחר ולקפיצה אנחנו מוכנים לביצוע הפעולה ונפילה מעצם טבעה היא איננה פעולה רצונית. כאשר אנו נופלים ממתקן המשחקים לוקח לגוף שלנו שליש שנייה על מנת להבין שאנחנו במצב נפילה בינתיים הגוף שלנו עובד מרחק של כחצי מטר. עובר עוד שליש שנייה עד שהגוף מתחיל לנסות לבלום את הנפילה ובינתיים הגוף עובר מרחק של מעל 2.13 מ'. אז נכון יש משטח של סומסומית, חול רך או משטח גומי והילד גם אם ייפול באחת ללא בלימת נפילה הוא ייעצר במשטח.
אבל דבר אחד אותם הורים לא לקוחים בחשבון במה הראש של הילד ייחבט. גני משחקים ושעשועים ניצבים על קונסטרוקציות מתכת מקובעות היטב בקרקע. חבטה של ראש הילד באותו עמוד בעת נפילה היא לא רק תוצאה של משקל גופו אלא גם התאוצה שגופו צובר במהלך הנפילה עד למפגש בין הראש למתכת. הסיכוי של הילד לצאת מנפילה שכזו בחיים היא קטנה עד מאוד, כך שמקרה הטוב הוא יהיה צמח או יסבול מפגיעת ראש קשה ובמקרה הגרוע הוא ייהרג במקום.
התופעה רווחת בעיקר אצל ילדים גדולים שבאים לשחק עם הוריהם והם משמשים כליווי לאחיהם הקטנים יותר שלהם מיועדים המתקנים. הם מאבדים עניין במגלשות הקטנות בקרוסלות ובמתקני המשחק המשולבים והם מחפשים אתגר אחר כמו לעמוד על גג מתקני הגן ולקפוץ למטה מה שמסכן את הילדים הקטנים. ההורים שמעירים להם על הסכנה, לא מתייחסים כי מבחינתם זה גובה לא משמעותי לקפיצה. אבל קפיצה זכרו, שונה מהותית מנפילה!