גישור הוליסטי - השכלת המגשר והמקורות מהם הוא שואב - (ת. הגמישות המחשבתית) אוריה זמיר 

בס"ד

גישור הוליסטי – השכלת המגשר והמקורות מהם הוא שואב - אוריה זמיר.

מאמר נוסף בסדרת "תיאורית  הגמישות המחשבתית".

אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה [משלי פרק-ג-יג]

עוד בטרם יעסוק מי מאיתנו בעיסוק כלשהו, הוא מחזיק באישיות מורכבת, בעלת דעות וכישורים, כישרונות והשכלה, כמו גם תפיסה רוחנית כזאת או אחרת. בין מודע ובין שאינו מודע, הוא "מגיע" לכל מפגש עם אדם או מצב (סיטואציה) ברמות מגובשות (גיבוש) נפשית, רגשית, שכלית, השכלתית ורוחנית מוגדרות. לצד מגובשות זאת, שוכנת אחר כבוד רמת הגמישות האישית בכל אותם תחומים הנזכרים לעיל.

מנסיוני המקצועי וניסיון החיים למדתי כי אין קשר מחייב (אין יחס הפוך) בין המגובשות לגמישות, משמע תתכן אף מגובשות משמעותית לצד גמישות משמעותית.

אם-כן, שני גורמים משמעותיים (באדם בכלל ובמגשר / יועץ / מטפל בפרט ) ישפיעו על המפגש והם כאמור רמת המגובשות ורמת הגמישות.

• רמת המגובשות תכתיב את דעותיו, תפיסותיו וגישותיו, אל מול הבעיה / קושי / נושא שיועלה במפגש, וכן במידה לא מועטה, את פתרון אותה בעיה / נושא.
• רמת הגמישות תשפיע על איכות תוצאות המפגש. היא תאפשר לנפגש שלנו להיות אמפאתי לצד השני ולמגבלותיו במידה הנכונה הרצויה ותאפשר "איתנות" לפתרון בטווח הרחוק (בכך שלא התעלמה מצרכי הצד השני). רמת הגמישות הינה למעשה "תרגום מבחן המציאות" של כל צד והבנתו שאינו יחיד ובודד בזירה. וכשם שהוא עומד על צרכיו, כך גם לצד השני יש ענין לעמוד על צרכיו, וכשם שיש לו ידיעות ומידע, כך גם לצד השני, אף אם השכלתו בתחום המסויים אינה פורמלית וכי הוא רשאי להחזיק בדעותיו ובידיעותיו. הבנה וגמישות שכאלה ימנעו "מלחמה" או לפחות יעדנו את "כלי הנשק" , את השימוש בהם ואת תוצאות אותה "מלחמה" אם אכן תתרחש.

התפיסה הרווחת בדר"כ הינה "תפוס כפי יכולתיך". איני בא כאן להתיפייף בנפשי, אלא להזכיר כי סביר להניח שממולך יגיע אדם המחזיק באותה תפיסה (של המנעות מגמישות והקשחת עמדות). מפגש בין שני גורמי מפגש המחזיקים בתפיסה האמורה, הינו מפגש "מוליד מלחמה", מפגש שתוצאותיו מנצח – מפסיד, או מפסיד - מפסיד.

לצורך מאמר זה, אני מפריד בין גמישות המגשר לגמישות המגושרים. שכן גמישות המגושרים סביר כי לא תשתנה באופן מהותי וקבוע בתהליך הגישור המסוים שלפנינו, למרות כי יתכן שתתפתח גמישות נקודתית לצורך הגישור (הדבר תלוי במידה רבה במיומנויותיו של המגשר וביכולתו לשמש מודל לחיקוי. אגב, גישור בשנים משפר את הסיכוי לשמש מודל).

במאמר זה מושם דגש על גמישות המגשר המתבטאת בעיקר בניטרליות, ביכולת הכלה ותרגום שתיהן לתקשורת ולתוצאות – כמו גם שימוש בידע וההשכלה האישיים בתמהיל מיוחד לגישור ולמגושרים המסוימים . ככל שהאגו של המגשר "תופס מקום" נרחב יותר, הדבר בא על חשבון הניטרליות האמיתית [לא רק המוצהרת- שכן המוצהרת הינה חלק בלתי נפרד "משלב הפתיחה" וכולנו מכריזים עליה, שכולה אמיתית או רק חלקה] ויכולת ההכלה. אגו גדול כמעט ולא מותיר מקום להתקיים לצידו.

"רכיבים תומכי אגו" : רכיבים תומכי אגו, הוא מושג אותו דליתי מעומקי חמישים ושלוש שנותי, שברובן המכריע עסקתי בייעוץ כזה או אחר, (חלקן המוקדם ביעוץ בנקאי) מצאתי קשר משמעותי "בהתבצרות" אנשים בזמניי מחלוקת, סיכסוכים, ניגודי אינטרסים ודעות. ככל שהאדם "משכיל" יותר "מומחה" יותר, בעל תואר כזה או אחר, אף אם הוא מופרך לחלוטין, כך עולה רמת ההתבצרות. כך ברפואה וכך בשטח הפיזיקה ואחרים. כמה פעמים נתגלה כי שיטה רפואית, תרופה או טיפול היו נכונים זמן רב וביום אחד הוכחו כשגויים או מזיקים. כמה הנחות הניחו הפיזיקאים ותיאוריות מתיאוריות שונות, שלאחר זמן הופרכו - רק שכאן אין חגיגה ואיש לא "רוקד על הדם", פשוט נאמר כי ישנה תיאוריה חדשה ועובדים לסדר יום חדש.

לא מדובר כאן על כוח או השכלה שבהכרח רלוונטים למחלוקת, מדובר כאן על "מעמד", על "תואר" המעיד על "עליונות" האדם המסויים וכשרותו גם בתחומים עליהם אינו אמון.

עוד בין "הרכיבים תומכי האגו", ספורטאי, סופר, זמר, משורר, בעל מקצוע חופשי, אדם אמיד, לפעמים מוצא עדתי כלשהו, ילדי מפורסמים (יותר בדורות הקודמים), שחקן תיאטרון וכיוצא באלה.

כמה פעמים מתראיינים שחקני תיאטרון, זמרים ואחרים באמצעי התקשורת ובאמתחתם אמירות פילוסופיות עמוקות לאין שיעור, תוכניות מדיניות, תוכניות כלכליות ואחרות, שאין בינן לבין תחום ההתמחות ולא כלום. חלילה איני טוען כי אין מקום לדעותיהם, רק שכדאי אולי לשים גבולות למקום ולזמן התקשורתי שהם מקבלים.

זכורה לי תוכנית ראיונות אקטואליה טלביזיונית, עלם צעיר כבן עשרים וארבע שנים שכתב את ספר הבתולין הראשון שלו, והוא ממש במקרה בנו של פוליטקאי ותיק. המראיין פנה אליו בשאלה תוך שהוא מקדים בתואר "אתה כאיש רוח". לי זה ממש הספיק, שהרי לא צפיתי באותה תוכנית ע"מ להיות מופרה במסה רוחנית אינטלקטואלית עמוקה. נשאלת השאלה, אדם שכזה כאשר יגיע לגיל ארבעים, כמה מקום יהיה באישיותו להכיל אחרים ולתת מקום גם ליכולות ולכישורים שלהם - היתה זאת שאלה רטורית, אין צורך לטרוח ולענות.

כהנחה, ניתן לומר כי החברה משחר ימיה פעלה והתקיימה באופן שכזה, את זאת איני מתיימר לנסות ולשנות.

עם זאת מקננת בליבי שאיפה קטנה להיות בין נושאי דגל (אכן איני יחידי במערכה, אזכיר את מורי לענין הגישור עו"ד יובל גיל ואחרים הפועלים ברוח זאת ואף מטיפים לה ) "הגמישות המחשבתית", ורכיב הניטרליות של המגשר, והאמפתיה (להבדיל מהזדהות) של היועץ / מטפל ויכולת ההכלה של שלושתם אכן יתקיימו הלכה למעשה.

אזכיר כי הגמישות באה לביטוי בכמה מישורים, המישור הנפשי, הרוחני, השכלי, הרגשי וההשכלתי ) גמישות מחשבתית הינה המסגרת בה מתגמשות עמדותינו, ידיעותינו, רגשותינו , וכד').

ככל שהמגשר "מומחה" יותר בתחומו, כך תקשה עליו יכולת ההתגמשות, שכן בדר"כ יש נטיה "להתבצר" בעמדות "האינטלקטואליות" בגלל תחושה (סמויה אצל רובנו) של "כל יכול" ותחושה של צדק מקצועי מוחלט .

דוגמא :   בחוק ובעולם הרפואה מתעוררת בעת האחרונה המודעות לצורך בגמישות וביטויים כמו "האדם הוא הרופא הטוב ביותר של עצמו" וכמו ההכרח ליידע את החולה בדבר מצבו, וההבנה כי עומדת לחולה הזכות לבחור את רופאו, להתנגד לתרופה מסויימת ולטיפול כזה או אחר, ביטויים ההולכים ותופסים מקום נכבד מיום ליום בתחום זה. בעולם הרפואה שאך לפני שנים ספורות יכול היה רופא "להתבצר" מאחורי מומחיותו ולא להסכים עם "זכויות החולה", שהרי "מה מבין החולה ברפואה", הולכת ומתפתחת גישה חדשה ונאורה, גישה המכירה בקיום "הצד השני" להלכה ולמעשה (וכאשר הצד השני פונה אליך בבקשת עזרה, נשאר הוא מרכז הענין ואתה "רק" המסייע).

 המפגש השכיח, הינו מפגש בין שני גורמים (או יותר) בעלי גמישות מחשבתית שונה. בעל הגמישות הקשיחה יותר, יזהה בדר"כ את עמיתו בעל הגמישות הרכה יותר ויפעיל לחץ סמוי או גלוי על חברו ע"מ להגיע להישגים גדולים יותר. כאן מקומו של המגשר "גמיש המחשבה" משמעותי יותר ובמקום "לתפוס" באורח בלתי מודע צד ע"י הזדהות סמויה עם אחד הצדדים (אין נוסחה הקובעת עם מי יזדהה המגשר גמיש המחשבה, עם הצד הגמיש או הצד הקשיח, על-כן עליו לנקוט משנה זהירות, שכן אי הזדהות עם הצד איתו היתה מזדהה באופן טבעי, נובעת לעיתים מהזדהות עם הצד האחר "מצוקותיו וחולשותיו".) עליו להיות ניטרלי תרתי משמע, ניטרלי מהזדהות עם צד מהמגושרים וניטרלי מחיבור לעצמו פנימה, לאגו ולרכיבים תומכי האגו הקיימים בו בפרט ובכולנו בכלל.

את הגמישות המחשבתית ניתן לשאוב דווקא בעזרת שימוש בידיעות הרוחב שלנו (השכלה כללית, להבדיל מידיעות עומק שבמומחיות בשמשה כרכיב תומך אגו). וכך המגשר / יועץ / מטפל יגשר בין ידיעותיו בתחומי הייעוץ, הטיפול, המשפחה, הזוגיות, הנישואין, העסקי, הקהילתי, האישי/פרטני וכיוצא באלה ויביא אל שולחן הגישור, אדם רחב דעות, מחובר למציאות הכללית, בעל יכולת הכלה ואמפתיה ומעל לכל ניטרלי וחסר פניות, שאת החשוב מכל עשה : ניטרל את עצמו ואת האגו שלו .

קהלת ב יד : החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך..........

בברכת אהבת ישראל, אוריה זמיר.