אנקדוטות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אנקדוטות 

מאת    [ 28/07/2006 ]
מילים במאמר: 1837   [ נצפה 10333 פעמים ]

 
 
אנקדוטה היא סיפור קצרצר שבא להמחיש היבט כלשהו בתיאורה של אישיות או בתיאור של מאורע היסטורי. האנקדוטה עוסקת בפרטים שוליים של האישיות או המאורע, אך יש בה כדי להאיר פרטים מהותיים יותר, ובפרט להוסיף לחלוחית לתיאורן של עובדות יבשות.

בדרך כלל מבוססת האנקדוטה על מאורע שאכן התרחש, אך במהלך גלגוליה של האנקדוטה היא עשויה להפוך לסיפור בדיוני, עקב שינוי פרטים או עקב הדבקתה לאדם אחר.

כאשר שמע לראשונה רחבעם זאבי ("גנדי") שהיה אלוף פיקוד המרכז את "שירו של צנחן" סירב לאשר את השורה הראשונה של הפזמון שנוסחו:
"שייפתח עלי שייפתח" ."מה זאת אומרת שייפתח?" שאל את יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום שכתבו את השיר , "מה ,הצנחן יעלה למטוס עם ספקות בלב,אם המצנח ייפתח או לא ייפתח? הרי ברור שהמצנח ייפתח!" יורם טהר טהרלב מייד מצא פתרון לבעיה והמלה "שייפתח" הפכה במהירות ל"כשייפתח" וכך אושר השיר שהיה חלק מתוכנית שהעלתה אז להקת פיקוד מרכז.

גאוס נחשב ל"ילד פלא" כבר בגיל 3. לפי הסיפור המקובל, הצליח לגלות טעות חישוב באחד מחשבונותיו העסקיים של אביו. סיפור מבוסס אף יותר הוא כי בגיל 7, ביקש מורהו להעסיק את תלמידי הכיתה בתרגיל שלפתרונו הייתה דרושה שעה לפחות. התרגיל היה לחבר את המספרים מ 1 עד 100, והנה לא עברו כמה שניות וגאוס הקטן הניח את לוח-היד שהיה נהוג באותם ימים, קרא Lieget se! ("הנה זה מונח", בניב המקומי) ונתן את הסכום: 5,050! בדיעבד התברר כי הוא גילה את הטור החשבוני בלי להיות מודע לכך: הוא הבחין שסכום האיבר הראשון והאחרון זהה לסכום האיבר השני והלפני האחרון וכו' (1 + 100, 2 + 99, ..., 50 + 51). מה שצריך היה לעשות זה להכפיל 101 כפול מספר הזוגות (שהוא מחצית מספר האיברים n).





אלברט אינשטיין נהג לערוך סבובי הרצאות לציבור הרחב על תורת היחסות שהגה, ולצורך נסיעותיו התכופות, לעתים למקומות מרוחקים, היה לו נהג צמוד. יום אחד, בדרך להרצאה, חש אינשטיין עייפות, ופנה לנהגו ואמר לו: אתה כבר שמעתי אותי במאות הרצאות, בוודאי אתה מכיר את הנושא היטב. מאחר ואני חש עייפות אולי תואיל להחליפני הפעם, ואני אשב בצד ואנוח".

הנהג הסכים ונשא את ההרצאה בהצלחה רבה. אלא שכמו שנהוג בסופי הרצאות, יש מקום לשאלות למרצה. ואז נשאל הנהג שאלה קשה ע"י אחד המאזינים החריפים, כזו שלא ידע לענות עליה. הוא התעשת מייד ואמר לשואל: "שאלתך כל כך בסיסית, שאפילו נהגי כבר יודע את התשובה לה, אולי הוא יואיל להשיב לך".


כשנשאל פעם לוי אשכול האם רצונו בתה או בקפה ענה: "חצי תה, חצי קפה" , דבר שהפך לסמל המסחרי שלו לפשרנות בכל דבר.
עם עלותו למטוס חיל האוויר ששמו היה "מצדה", בעת ביקור באפריקה, אמר אשכול: "שנית מצדה לא תיפול!".

"מספרים על רפאל איתן (רפול), שנ שאל פעם אילו שירים הוא הכי אוהב,והוא ענה ''שירים עבריים''. וכשלחצו עליו שיגיד איזה סוג של שירים עבריים בדיוק הוא אוהב ענה ''שירים רוסיים...''."


"אם אתה מטייל בשעת ערביים, ופוגש נערה עם כלב, סימן שהיא מעוניינת בקשר" , כך שח פעם חיים נחמן ביאליק לבן-שיחו. "ואם היא מטיילת לבדה?",שאלו בן-שיחו, "אז היא השאירה את הכלב בבית!" ענה ביאליק מבלי לחשוב פעמיים...

פעם ראה הוא וחברו זוג מתנשקים על ספסל ציבורי, אמר לו, הם חולים באסכרה (מחלה בתלמוד), שכתוב עליה שהיא מתחילה בפה ונגמרת בבני המעיים.

כשלמד בישיבת וולוז'ין עשן עם חבריו בשבת, אבל החלון היה פתוח והעשן יצא החוצה. נכנס הרב ואמר להם, מעשנים בשבת? אמר אחד התלמידים, "שכחתי ששבת היום", אמר השני, "שכחתי שאסור לעשן" וביאליק אמר, "שכחתי לסגור את החלון."


מספרים שבסוף שנות החמשים ביקר ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון עם אשתו פולה, במפעלי אפרים אילין בנצרת שם יוצרו מכוניות תוצרת הארץ.

לפני תום הביקור העניק אילין לבן-גוריון מכונית במתנה, אך מאחר והיה בזה פגם אסטטי מבחינה צבורית, הוחלט שבן גוריון ישלם עבור המכונית מחיר סמלי בסך חצי לירה.

"קח לירה ותן שתיים" קפצה פולה ושלפה שטר בן לירה...


בנאומו בכנסת הזכיר מנחם בגין (ויש אומרים שהיה זה ח"כ יוחנן באדר) את ההיסטוריון הרומי ציצרו (Cicero). "קיקרו", תיקן אותו יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק. "תודה רבה לך, חבר הכנסת שפרינקק", הגיב בגין מייד.

בהרצאה פופלארית שנשא האסטרונום ג'ורג' גאמוב בפני ציבור רחב סיפר כי ברבות הימים (מיליארדי שנים) תהפך השמש ותהפוך לענק אדום אשר יבלע את כוכבי הלכת שלה כולל כדור הארץ, ולפתע שמע מהקהל קול מודאג ששאל:"בעוד כמה שנים?".

בעוד מיליארדי שנים הרגיע גאמוב את המאזין המודאג ,"רווח לי!", ענה לו המאזין "חששתי שבעוד מיליוני שנים...".


הפוליטיקאי יוסי שריד שימש בהיותו צעיר בזכות קולו הרדיופוני כמגיש חדשות ב"קול-ישראל".
לאחר אחד השידורים צלצל הטלפון באולפן בו ישב יוסי שריד ועל קו הטלפון היה מי שהציג את עצמו כמשה שרת משרי החוץ וראש ממשלה של ישראל,שהיה שוחר הלשון העברית ומן המקפידים על צחותה.

"האינך יודע כי אומרים לרכוב ולא לרכב", גער בו האיש שמעבר לקו.

יוסי שריד שהיה משוכנע שמותחים אותו (שכן הוא לא היה מודע לנוהגו של שרת לצלצל מדי- פעם לאולפן "קול-ישראל" לאחר שידורים ולהעיר את הערותיו), ענה לו "מה זה משנה?,וחוץ מזה שק לי בתחת..." וסגר את הטלפון.

למחרת צלצל ליוסי שריד מנהל מחלקת החדשות דאז,חנוך גבתון, ושאל את שריד בטון תוקפני:"האם אתה אמרת לשרת "שק לי בתחת?".
שריד השיב שאכן כך,אבל ציין כי הוא היה משוכנע שמותחים אותו.
אם כך אמר לו גבתון "צלצל לשרת והסבר לו את זה!".

שריד אכן צלצל מיד למשה שרת והתנצל במלים הבאות: "האם הינך מאמין כי לו הייתי יודע שהינך משה שרת הייתי אומר לך כי תשק לי בתחת...?".

שרת ענה לו ,כפי שיוסי שריד מספר, במלים הבאות:"אכן ניכרים בך דברי אמת...".



ברנארד שו במסיבת קוקטייל של אנשי צמרת ניגש ללידי מכובדת והציע לה לשכב אתו תמורת 100 שקל...
תשובת הליידי הנדהמת הייתה "מה אתה חושב אותי לזונה?
"אז אתן לך מאה אלף שקל" אמר שו.
"טוב זה כבר עניין אחר" אמרה הליידי.
"אז מה שאת אנחנו כבר יודעים,רק צריך לגמור על המחיר..." סיים שו את הדיאלוג.




אנקדוטה המיוחסת להומוריסטן האידי הדגול שמעון דז'יגן, (שגם מיוחסת לאלכסנדר יהלומי)

אשה מבוגרת ניגשת אליו לאחר הופעה ופונה אליו בזו הלשון:"מר דז'יגן, הבדיחה שספרת בתוכנית , שמעתי אותה כבר לפני ארבעים שנה!".משיב לה דז'יגן מניה וביה: " מה אני אשם שאת חיה כל כך הרבה...?".

(אין יידיש דוס קלינגט בעססר-"איך בין שילדיג אייר לעבט אזועי לענג...?".


משה דיין נתפס פעם על-ידי שוטר כשהוא נוהג במהירות מופרזת. לשוטר שעצר אותו הסביר שמאחר ויש לו עין אחת, הוא יכול או להביט או על הכביש או על מד-המהירות , וכך שכנע את השוטר לפוטרו מדו"ח...


עורך הדין מרדכי הורביץ שנודע גם כבעלה השני של נעמי שמר, בנם הוא הזמר אריאל הורביץ. כשנודע שהוא עומד להתחתן עם הפזמונאית הנודעת, העירו לו חבריו שאין לו כל מושג במוסיקה. על זה השיב להם בחיוך:"אני מתחתן עם המלים...".


מיכאל הלפרין מדמויותיה הצבעוניות של העלייה הראשונה ,רצה לעשות מעשה גבורה,להוכיח לשלטון הטורקי כי היהודים אינן פחדנים.מה עשה? נכנס לכלוב אריות במטרה לשיר את ה"תקווה" ! עדים לדבר מספרים שזה היה הביצוע המהיר ביותר של "התקווה" שנשמע אי-פעם בארץ-ישראל...



במהלך הוועידה הקומוניסטית המפורסמת ב-56', שבה גינה בלשון חריפה את עוולות הסטליניזם, נשלח פתק לניקיטה חרושצ'וב ובו היה כתוב:"אם סטאלין היה כל כך גרוע, מדוע שתקת ?".
חרושצ'וב הרים את ראשו, היכה באגרופו על השולחן וצווח:"מי כתב את זה? מי כתב את זה?". הנוכחים הביטו זה בזה בחשש ואיש לא ענה.
בקול רגוע יותר אמר המנהיג הסובייטי:"לכן שתקתי גם אני".


לבובי פנחסי הפסנתרן והפזמונאי שכתב ליפה ירקוני חלק גדול מלהיטיה,נקבעה הופעה בצפת של שנות ה-60 עוד כשבקיץ נהרו אליה הרבה אנשים מהמרכז לנופש, ורחובה הראשי רחוב ירושלים המה מאדם. ההופעה שלו נקבעה לשעה שמונה בערב, והנה השעה רבע לשמונה ובובי עדיין לא נראה באופק. האמרגן שחשד שבובי עדיין בביתו בתל אביב, צלצל אליו. בובי ענה לצלצול בקול מנומנם. "אתה לא זוכר שיש לך הופעה בצפת בשמונה?" צעק עליו האמרגן. "אבל עוד אין שמונה", ענה בובי מניה וביה.


פעם כשהתארח מרק טווין במערכת עתון "ניו-יורק טיימס" , הציגו בפניו את הארכיון המפואר של העתון.סקרן לדעת מה כתוב עלין, הוציא את תיקו האישי ומה הוא רואה שכתוב בשורה הראשונה? "מרק טווין הלך לעולמו...", שהרי עתון משתדל להדפיס נתונים מוכנים עם מותו של אדם חשוב, ולא מתחיל לאוספם בשעת הצורך...


מההקטעים של "הגשש החיוור" זכור במיוחד ביצוע השיר "מים לדוד המלך" שחיבר עקיבא נוף לפסטיבל הזמר, בו היו לבושים השלושה בחצאיות קצרות נוסח התנ"ך. מספרים שכאשר ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, הייתה אמורה לחזות בהופעתם, הם ביצעו את השיר ללא החצאיות מהן בצבצו התחתונים שלהם, שכן המארגנים סברו שזה לא יהיה מכובד כך להופיע. לאחר ההופעה הביעה גולדה את התפעלותה מהם, רק שאלה: "אבל למה לא הופעתם עם החצאיות?"


בשנת 1960 עת כיהן פנחס ספיר כשר המסחר והתעשייה, הזמין את התעשיין ישראל פולק לבוא לישראל ולהקים מפעל לטקסטיל.ספיר רצה למקם את המפעל בקרית-גת ישוב שזה אך הוקם,והיה זקוק לזריקת עידוד. ספיר שהיה כבר אגדה בחייו, רצה להגשים בכל מחיר את רעיון הקמת המיפעל דווקא בקרית-גת ,אלא שהוא חשש מכך שפולק יירתע מהעובדה שהישוב מרוחק מגוש דן המרכזי. מה עשה ספיר ה"בלתי נלאה" בהגשמת חזונותיו? הוא אסף את פולק במכוניתו בחמש לפנות בוקר ממלונו בת"א , וציווה על נהגו לסוע בשיא המהירות לקרית-גת. מאחר והתנועה באותה שעה היתה מאד דלילה, לקחה הנסיעה פחות מחצי שעה, וכך השתכנע פולק להקים את המפעל בהנחה שהוא ימוקם במרכז הארץ.



הליידי אסטור אמרה יום אחד לווינסטון צ'רצ'יל: "לו הייתי אשתך, הייתי שמה לך רעל בכוס התה שלך" . צ'רצ'יל השיב:"לו היית אשתי, גבירתי, הייתי שותה אותו".

בהזמנות אחרת אמרה לו הליידי אסטור :"אדוני, אתה שיכור!!" . "ואת גבירתי, מכוערת " , ענה צ'רצ'יל, "אבל אני אהיה פיכח מחר בבוקר".

"ההיסטוריה תהיה נחמדה אלי, אמר פעם צ'רצ'יל, כי אני מתעתד לכתוב אותה.


כאשר ניסה לשכנע את מלך ספרד שיאפשר לו את המסע בו הוא אמור להגיע להודו דרך נסיעה מערבה, נתקל בתגובה של תמיהה מצד המלך: "הרי אף אחד לא הצליח להגיע להודו בדרך הים!". כדי לשכנע את המלך לקח כריסטופר קולומבוס ביצה והציע למלך להעמידה על השולחן. משנכשל המלך במטלה, לקח קולומבוס את הביצה ושבר את הכוד שלה (החלק שאינו מחודד) וכך העמידה. "הרי גם אני יכולתי לעשות זאת", טען המלך, "זו לא חכמה!", אמר. נכון אמר קולומבוס, "אתה לא חשבת שאתה יכול ואני עשיתי זאת!!!". מאז הפך המושג "ביצת קולומבוס" למטבע לשוני שמציין פתרון בעיה מסובכת, בצורה לא פשוטה. ראה גם הקשר הגורדי


בעת שכיהן טדי קולק כראש עירית ירושלים היה צורך להוסיף נגן לתזמורת העירונית, אך לא היה תקציב. מה עשה , במועצת העיר הגיש בקשה לתוספת גנן , שכן למחלקת הגננות והשתלנות היה תקציב לאיישה בעוד עובד , ואף אחד לא שם לב להבדל בין גנן לנגן...

הרקדנית הידועה איזדורה דנקן, שפגשה בג'ורג' ברנרד שו במסיבה, הציעה לו ללדת ילד משותף. "הוא יהיה בודאי הילד המוצלח ביותר שיכול להיות," אמרה בלהט, "תהיה לו החוכמה שלך והיופי שלי, ממש כליל השלמות!" שו הוציא את הרוח ממפרשיה כשענה לה בשאלה רטורית: "ומה אם יקרה אסון, ויהיה לו את היופי שלי ואת השכל שלך?"

מסופר כי שו פגש אשת חברה במסיבה ושאל אותה "האם היית הולכת איתי למיטה עבור מיליון פאונד?" האישה ענתה בחיוב. "ועבור חמישה פאונד?" שאל שו. כאן האישה התרגזה: "מי בדיוק אתה חושב שאני?" שאלה בזעם. "על השאלה הזו כבר יש בינינו הסכמה" אמר שו. "עכשיו אנחנו רק מתמקחים על המחיר".


אברהם שלונסקי על נערה שרצתה להגיש לו פרח: "פה רך ברצון אקבל ממך!", אבל התכוונתי בחית, ניסתה הנערה להסביר, "את החטא אני לוקח על עצמי" השיב שלונסקי.

פרשנותו לגבי מהות בית הקפה "אררט" , שבתל-אביב הקטנה, בה ישבו סופרים שהפרוטה לא היתה מצויה בכיסם : זהו נוטריקון של אני רוצה רק טה...



גיורא שפיגל מהחלצים הבולטים בכדורגל הישראלי (יחד עם מרדכי שפיגלר הוו את "צמד השינים") , שנודע בחוש ההומור ה"יבש" שלו . כשחזר עם נבחרת הנוער מאליפות אסיה , נעמד במטוס ומשנשאל מדוע הוא עומד , השיב שהוא יורד בתחנה הבאה...
מוסיקאי חובב מדע ואסטרונומיה עוסק בחידונאות בעל שני אתרי טריויה http://www.trivia-liraz.co.il
http://www.mar-trivia.co.il
ושני אתרים נוספים: http://www.cosmopedia.co.il . ערך את ספר השיאים של ישראל.( http://www.syim.co.il ) כתב כאלף ערכים ל"ויקיפדיה" בכינויים שונים.

כתב שני ספרוני מדע,"מסר מכוכב הלכת ארץ" עם מבוא מאת פרופ. דרור שדה ו"המפץ הגדול" גילגולה של תיאוריה מדעית".


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב