האם פסיכולוגיה היא מדע? שאלה הנשאלת מזה שנים רבות ועם חילוקי דעות רבים. עד היום טרם הגיעו והחליטו האם לתת לפסיכולוגיה את האפשרות להיות מדע. במאמר זה אדון בשאלה האם פסיכולוגיה היא מדע, או יכולה להיכלל כמדע. אמנם לאורך השנים ניסו אנשים התומכים בנושא זה להוכיח שפסיכולוגיה היא מדע, ויש שיטענו את ההפך, ועד היום לא הצליחו להוכיח בוודאות שחד וחלק הפסיכולוגיה היא מדע. עד היום מנסים לשלב את הפסיכולוגיה כמדע, ולא ניתן להגיד חד משמעית ממספר סיבות. אציג את הטיעונים לטובת הפסיכולוגיה כמדע ואפריך את הטיעונים מדוע היא אינה יכולה להיכלל כמדע, כמו מתמטיקה, או פיזיקה אשר חד משמעית קשורות למדע.
פסיכולוגיה משמעותה ביוונית משתי מילים PSYCO - נפש, נשמה ו - LOGY - לימוד, חקירה זאות אומרת חקר או לימוד הנפש (האוניברסיטה הפתוחה, 1991). המדע הוא תחום של ניסוי והגעה להכללות על ידי חוקים וכללים החלים על כל שאר הנבדקים, כשנמצאת סטייה משנים את הכלל ואת החוק , לכלל חדש יותר ולחוק חדש. בהתאם לתחום בו נמצא או נוסח הכלל והחוק. לא ניתן לשער השערות ולהפכן לכלל, או חוק, מאחר והמשמעות שלהן שונה מהרגיל. התפקיד של המדע מוגדר על ידי ברייתוויט הוא: לגבש חוקים כלליים ויהיו אחידים לכלל הנושא. לגבי פסיכולוגיה קביעת כללים וחוקים קצת קשה יותר. התנהגותם של אנשים אינו אחיד ונושאי הדיון המאפשרים לגבש ולמזג ידע על אובייקטים, או אירועים ספציפיים, או על אירועים שעדיין לא התרחשו מקשה את העניין כי בין אנשים אין אחידות (ברייתווייט, 1955 מתוך האוניברסיטה הפתוחה 1991; פאץ' ומילר). ההשערה מבטאת חוק כללי המציין קשר בין שתי תופעות והוא כללי כי ניתן להחילו למצבים שונים בהתנהגות אחת לדוגמא תוקפנות במצבי תסכול, מצבי תסכול הם מצבים שיכולים להיות בצורות שונות, הגדרתו של ברייתווייט נגזרת מהמטרה הראשונית של יצירת חוקים וכללים או תיאוריה היכולה להתבסס על העבר להבינו ולהסבירו, לנבא את העתיד ולשלוט בו. על מנת להחליט ולהגיע למסקנה עלינו להבין את משמעות המדע, כפי שצוין במאמר "האם פסיכולוגיה היא מדע" מאת פול לוטוס משנת 2005 - המדע הוא אוסף עובדות המתבססות על מחקר שאינו משתמש בדעות ו/או רעיונות שאינן ניתנות לאימות באופן קבוע. זהו רעיון שחקר העניין כמו בפיסיקה ,או מתמטיקה מבוסס על חוקיות וכללים שניתן לדון, לבדוק ולשער באופן קבוע כמו לערוך השוואות. נושא זה שנוי במחלוקת לגבי פסיכולוגיה אמנם תפקידה בשטח לחקור ולבדוק עובדות ולהגיע למסקנות, לעומת פילוסופיה אשר דנה בשיחה על הנחות שונות, אבל הנחות אלו אינן מדעיות כמו מתמטיקה ופיזיקה, כי אין בהן נוסחאות, אלא על בסיס ניסוי ותהייה (אוניברסיטה פתוחה 1991,1990; לוטוס, 2005; פאץ' ומילר ). קנט (מתוך המאמר של פאץ' ומילר) הגיע לעובדה שפסיכולוגיה לא יכולה להיות מדע ,מאחר ואין מדידות מדויקות ואי אפשר להשליך על אחרים את אשר מוצאים. על-פי פאץ' ומילר במאמרם פסיכולוגיה כמדע הגיעו למסקנה שפסיכולוגיה אינה מדע אם כי יש שימוש במדע בפסיכולוגיה. מחקרים מצאו כי לא ברור אם פסיכולוגיה היא מדע, ולכן אין לכך הכרה (רקובר ס., 2000). ישנם כללים למדע ולפיהם הפסיכולוגיה אמורה לעמוד על מנת להיות מדע (ישנם שלושה מושגים עיקריים שעל פיהם מחליטים נכון להיום האם אפשר להכליל את הפסיכולוגיה למדע: אובייקטיביות, חזרה על ניסוי ותוצאות דומות (הכללה על שאר האובייקטים בניסוי) הפסיכולוגיה אינה עומדת בכללים אלו היא אינה מדע (רקובר ס., 2000). בין מדע ופסיכולוגיה ישנם גבולות דקים בין שאלות עיוניות לשאלות יישומיות בפסיכולוגיה, לעיתים מפתרון שאלה יישומית מתפתח רעיון עיוני (אוניברסיטה הפתוחה,1991). על מנת להחליט אם פסיכולוגיה היא מדע עלינו לברר האם מדעי החברה הם מדע כמו מדעי הטבע. שאלה זו ליוותה אותנו בעבר ועדיין מלווה אותנו היום. אלה שהטילו ספק טענו שהמחקר החברתי אינו מספיק אובייקטיבי משום שהאובייקטיביות מצריכה ריחוק, או ניתוק מסוים בין החוקר והאובייקט הנבדק והפסיכולוגיה אינה עומדת באובייקטיביות זו (אוניברסיטה הפתוחה, 1991; פאץ' ומילר). כמו במדעי הטבע גם מדעי החברה מנסים למצוא חוקיות בתופעות על ידי התבוננות, מציאת קשרים בין תופעות, בניית תיאוריות ובדיקתן, אך ישנה בעיה מאחר וכל אדם מהווה ייחודיות השונה מעולם הפיזיקאלי, כך שאי אפשר לנבא התנהגויות אנושיות כמו ניבוי תנועתם של גופים אחרת היו בני האדם מאבדים מייחודיותם (אוניברסיטה הפתוחה, 1990; אוניברסיטה הפתוחה, 1991). העוסקים בפסיכולוגיה כמדע אומרים שהפסיכולוגיה היא מדעית, כי היא עוסקת בניבוי שהוא תמיד הסתברותי ולא ודאי (אוניברסיטה הפתוחה, 1991). אך הפסיכולוגיה אינה עומדת בקריטריון זה עד הסוף, מאחר והיא אמורה להיות אובייקטיבית, פומבית וניתנת לחזרה , מאחר ואין תשובה חד משמעית, כי כל החוויות הן פרטיות - התנהגות פרטית ולא ניתן לחזור עליה עם אדם אחר גם אם ניתן את אותה תזונה, או את אותו רקע תרבותי עדתי, או מעמד סוציו-אקונומי דומה, התוצאות יהיו שונות (רקובר ס., 2000 ; האוניברסיטה הפתוחה, 1991; האוניברסיטה הפתוחה, 1990). כמו כן ישנם קריטריונים נוספים אחרים, כגון תיאוריה והסברים בה הפסיכולוגיה אכן נוטה להסביר, ולהכליל התנהגויות של אנשים לתיאוריות, אך לא ניתן להפיק מכך הכללה לכלל האוכלוסייה מאחר וכל התנהגות היא פרטית (רקובר ס., 2000). כמו כן ישנו "מתצפית למושג" - המושגים הם פרטיים ואישיים הסימנים הם כלליים ובאים לידי ביטוי בצורה שונה מאדם לאדם. לכן, יש קשר שלילי שלא ניתן לעשות הכללה לכלל כפי שציינו לעיל, לעומת זאת בפיזיקה ישנן כללים וחוקים מאוד ברורים כיצד צריך לעבוד ולערוך את העניין. בפיזיקה ניתן אף להסתכל בתלת מימד כמו למשל במימד של אורך, זמן ומשקל ,ואילו בפסיכולוגיה מסתכלים בחד מימדי והוא משתנה מאדם לאדם (רקובר ס., 2000). וולף (1679 - 1751) חילק את הפסיכולוגיה בלימודי המח בין פסיכולוגיה אמפירית ופסיכולוגיה רציונאלית, בחלוקה זו בפסיכולוגיה אמפירית - יש השערת השערות ובדיקתן בשטח, והפסיכולוגיה הרציונאלית - ההיגיון שבדברים שרשמו הפסיכולוגים בהתאם להלך הדברים הקורים בשטח. ישנם חוקרים נוספים אשר מנסים להוכיח בצורה כזו או אחרת ולמצוא את המשותף בין פסיכולוגיה ומדע יש המסבירים (כמו קרלינגר) את המדע כתיאוריה המנסים למצוא יחסים בין שני משתנים או יותר, גם בפסיכולוגיה מנסים למצוא את ההקשר בין שני משתנים או יותר, אך לא ניתן לעשות הכללה לכלל האוכלוסייה גם עם נבדוק את כולה. מאחר וישנם גורמים רבים המשתנים. קיימים מקומות המנסים להגיע להכללה ולמצוא חוקיות ,או כללים אשר יוכיחו שהפסיכולוגיה היא מדע. כל עוד מנסים וחוקרים את העניין, ולא נמצא לכך פיתרון אשר יוכיח כי הפסיכולוגיה היא מדע - הפסיכולוגיה אינה מדע כי היא עוסקת בעיקר באישיותו של האדם האינדיבידואל, ולכל אדם אינדיבידואל יש התנהגות שונה, לעיתים אף בלתי צפוייה. היא בלתי צפויה מאחר ואנו לא יכולים לצפות התנהגות לגבי מקרה, ואף יכולות להיות התנהגויות שונות לכן לא יכלו להגיע מהפרט אל הכלל כל אדם היה בלתי צפוי מבחינת התנהגויות. לכן לא ניתן ולא יהיה ניתן כרגע להוכיח כי הפסיכולוגיה היא מדע, לעומת זאת ניתן לעשות הכללה לגבי מקרים מסוימים על חוקים וכללים שיוכלו לעזור למצוא בעיות מסוימות אצל אנשים, כמו למשל לגבי מחלות נפש למנהם המוגדרות לפי ה DSM, גם לגבי תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז, בעיות של התנהגות או חריגויות כמו פיגור, אוטיסטים וכדומה, לא ניתן להסיק מכך שכל האנשים עם בעיות אלו נכללים בקבוצה כזו או אחרת כי יש מקרים חריגים וסטיות אשר לוקחים אותם בחשבון - ישנם אנשים עם בעיות היכולים להשתלב בקבוצה מסוימת בגלל עמידה בכללים וחוקים מסוימים הקשורים בחברה כזו או אחרת, הם מצליחים לתפקד בחברה כרובנו וכחלק מאיתנו. דבר העומד בניגוד לפיזיקה ומתמטיקה אשר שם יש חוקים וכללים מאוד ברורים, שם אין סטיות של מקרים חריגים (מקרים של יוצאי דופן). ניתן לראות מקצוע נוסף שלא יוכל להיכנס לקטגוריה של מדע, כגון לשון, מאחר ואמנם יש שם חוקים וכללים אשר יכתיבו לנו כיצד יש לפעול עם מילים, פעלים, סימני פיסוק וניקוד אך יש יוצאים מהכלל, ולכן לשון לא יוכל להיכלל במדע. גם היום ישנם אנשים שעדיין מנסים להגיע לשינוי תפיסה לגבי הפסיכולוגיה ולהוסיפה למערכת המושג ושתיתפס כמדע. אנשים יחפשו דרכים להוכיח שפסיכולוגיה יכולה להיכלל בתחום המדע ולא חלקיות ממנה אלא לחלוטין.
ביבליוגרפיה
*האוניברסיטה הפתוחה, מבוא לפסיכולוגיה, יחידה 1-3 (1991), הוצאת האוניברסיטה הפתוחה ת"א.
*האוניברסיטה הפתוחה, שיטות מחקר במדעי החברה, חטיבה ראשונה יחידות 1,2,3 (1990), הוצאת האוניברסיטה הפתוחה ת"א.
*פרופסור רקובר ש. סם , הלוגיה שבפסיכולוגיה - האומנם פסיכולוגיה היא מדע,הוצאת מט"ח גלילאו כתב עת למדע (200) גיליון 40.
*Alfred h. Fuchs and Katherine s. milar psychology as a science
*Paul lutus is psychology a science (2005)
פסיכולוגיה משמעותה ביוונית משתי מילים PSYCO - נפש, נשמה ו - LOGY - לימוד, חקירה זאות אומרת חקר או לימוד הנפש (האוניברסיטה הפתוחה, 1991). המדע הוא תחום של ניסוי והגעה להכללות על ידי חוקים וכללים החלים על כל שאר הנבדקים, כשנמצאת סטייה משנים את הכלל ואת החוק , לכלל חדש יותר ולחוק חדש. בהתאם לתחום בו נמצא או נוסח הכלל והחוק. לא ניתן לשער השערות ולהפכן לכלל, או חוק, מאחר והמשמעות שלהן שונה מהרגיל. התפקיד של המדע מוגדר על ידי ברייתוויט הוא: לגבש חוקים כלליים ויהיו אחידים לכלל הנושא. לגבי פסיכולוגיה קביעת כללים וחוקים קצת קשה יותר. התנהגותם של אנשים אינו אחיד ונושאי הדיון המאפשרים לגבש ולמזג ידע על אובייקטים, או אירועים ספציפיים, או על אירועים שעדיין לא התרחשו מקשה את העניין כי בין אנשים אין אחידות (ברייתווייט, 1955 מתוך האוניברסיטה הפתוחה 1991; פאץ' ומילר). ההשערה מבטאת חוק כללי המציין קשר בין שתי תופעות והוא כללי כי ניתן להחילו למצבים שונים בהתנהגות אחת לדוגמא תוקפנות במצבי תסכול, מצבי תסכול הם מצבים שיכולים להיות בצורות שונות, הגדרתו של ברייתווייט נגזרת מהמטרה הראשונית של יצירת חוקים וכללים או תיאוריה היכולה להתבסס על העבר להבינו ולהסבירו, לנבא את העתיד ולשלוט בו. על מנת להחליט ולהגיע למסקנה עלינו להבין את משמעות המדע, כפי שצוין במאמר "האם פסיכולוגיה היא מדע" מאת פול לוטוס משנת 2005 - המדע הוא אוסף עובדות המתבססות על מחקר שאינו משתמש בדעות ו/או רעיונות שאינן ניתנות לאימות באופן קבוע. זהו רעיון שחקר העניין כמו בפיסיקה ,או מתמטיקה מבוסס על חוקיות וכללים שניתן לדון, לבדוק ולשער באופן קבוע כמו לערוך השוואות. נושא זה שנוי במחלוקת לגבי פסיכולוגיה אמנם תפקידה בשטח לחקור ולבדוק עובדות ולהגיע למסקנות, לעומת פילוסופיה אשר דנה בשיחה על הנחות שונות, אבל הנחות אלו אינן מדעיות כמו מתמטיקה ופיזיקה, כי אין בהן נוסחאות, אלא על בסיס ניסוי ותהייה (אוניברסיטה פתוחה 1991,1990; לוטוס, 2005; פאץ' ומילר ). קנט (מתוך המאמר של פאץ' ומילר) הגיע לעובדה שפסיכולוגיה לא יכולה להיות מדע ,מאחר ואין מדידות מדויקות ואי אפשר להשליך על אחרים את אשר מוצאים. על-פי פאץ' ומילר במאמרם פסיכולוגיה כמדע הגיעו למסקנה שפסיכולוגיה אינה מדע אם כי יש שימוש במדע בפסיכולוגיה. מחקרים מצאו כי לא ברור אם פסיכולוגיה היא מדע, ולכן אין לכך הכרה (רקובר ס., 2000). ישנם כללים למדע ולפיהם הפסיכולוגיה אמורה לעמוד על מנת להיות מדע (ישנם שלושה מושגים עיקריים שעל פיהם מחליטים נכון להיום האם אפשר להכליל את הפסיכולוגיה למדע: אובייקטיביות, חזרה על ניסוי ותוצאות דומות (הכללה על שאר האובייקטים בניסוי) הפסיכולוגיה אינה עומדת בכללים אלו היא אינה מדע (רקובר ס., 2000). בין מדע ופסיכולוגיה ישנם גבולות דקים בין שאלות עיוניות לשאלות יישומיות בפסיכולוגיה, לעיתים מפתרון שאלה יישומית מתפתח רעיון עיוני (אוניברסיטה הפתוחה,1991). על מנת להחליט אם פסיכולוגיה היא מדע עלינו לברר האם מדעי החברה הם מדע כמו מדעי הטבע. שאלה זו ליוותה אותנו בעבר ועדיין מלווה אותנו היום. אלה שהטילו ספק טענו שהמחקר החברתי אינו מספיק אובייקטיבי משום שהאובייקטיביות מצריכה ריחוק, או ניתוק מסוים בין החוקר והאובייקט הנבדק והפסיכולוגיה אינה עומדת באובייקטיביות זו (אוניברסיטה הפתוחה, 1991; פאץ' ומילר). כמו במדעי הטבע גם מדעי החברה מנסים למצוא חוקיות בתופעות על ידי התבוננות, מציאת קשרים בין תופעות, בניית תיאוריות ובדיקתן, אך ישנה בעיה מאחר וכל אדם מהווה ייחודיות השונה מעולם הפיזיקאלי, כך שאי אפשר לנבא התנהגויות אנושיות כמו ניבוי תנועתם של גופים אחרת היו בני האדם מאבדים מייחודיותם (אוניברסיטה הפתוחה, 1990; אוניברסיטה הפתוחה, 1991). העוסקים בפסיכולוגיה כמדע אומרים שהפסיכולוגיה היא מדעית, כי היא עוסקת בניבוי שהוא תמיד הסתברותי ולא ודאי (אוניברסיטה הפתוחה, 1991). אך הפסיכולוגיה אינה עומדת בקריטריון זה עד הסוף, מאחר והיא אמורה להיות אובייקטיבית, פומבית וניתנת לחזרה , מאחר ואין תשובה חד משמעית, כי כל החוויות הן פרטיות - התנהגות פרטית ולא ניתן לחזור עליה עם אדם אחר גם אם ניתן את אותה תזונה, או את אותו רקע תרבותי עדתי, או מעמד סוציו-אקונומי דומה, התוצאות יהיו שונות (רקובר ס., 2000 ; האוניברסיטה הפתוחה, 1991; האוניברסיטה הפתוחה, 1990). כמו כן ישנם קריטריונים נוספים אחרים, כגון תיאוריה והסברים בה הפסיכולוגיה אכן נוטה להסביר, ולהכליל התנהגויות של אנשים לתיאוריות, אך לא ניתן להפיק מכך הכללה לכלל האוכלוסייה מאחר וכל התנהגות היא פרטית (רקובר ס., 2000). כמו כן ישנו "מתצפית למושג" - המושגים הם פרטיים ואישיים הסימנים הם כלליים ובאים לידי ביטוי בצורה שונה מאדם לאדם. לכן, יש קשר שלילי שלא ניתן לעשות הכללה לכלל כפי שציינו לעיל, לעומת זאת בפיזיקה ישנן כללים וחוקים מאוד ברורים כיצד צריך לעבוד ולערוך את העניין. בפיזיקה ניתן אף להסתכל בתלת מימד כמו למשל במימד של אורך, זמן ומשקל ,ואילו בפסיכולוגיה מסתכלים בחד מימדי והוא משתנה מאדם לאדם (רקובר ס., 2000). וולף (1679 - 1751) חילק את הפסיכולוגיה בלימודי המח בין פסיכולוגיה אמפירית ופסיכולוגיה רציונאלית, בחלוקה זו בפסיכולוגיה אמפירית - יש השערת השערות ובדיקתן בשטח, והפסיכולוגיה הרציונאלית - ההיגיון שבדברים שרשמו הפסיכולוגים בהתאם להלך הדברים הקורים בשטח. ישנם חוקרים נוספים אשר מנסים להוכיח בצורה כזו או אחרת ולמצוא את המשותף בין פסיכולוגיה ומדע יש המסבירים (כמו קרלינגר) את המדע כתיאוריה המנסים למצוא יחסים בין שני משתנים או יותר, גם בפסיכולוגיה מנסים למצוא את ההקשר בין שני משתנים או יותר, אך לא ניתן לעשות הכללה לכלל האוכלוסייה גם עם נבדוק את כולה. מאחר וישנם גורמים רבים המשתנים. קיימים מקומות המנסים להגיע להכללה ולמצוא חוקיות ,או כללים אשר יוכיחו שהפסיכולוגיה היא מדע. כל עוד מנסים וחוקרים את העניין, ולא נמצא לכך פיתרון אשר יוכיח כי הפסיכולוגיה היא מדע - הפסיכולוגיה אינה מדע כי היא עוסקת בעיקר באישיותו של האדם האינדיבידואל, ולכל אדם אינדיבידואל יש התנהגות שונה, לעיתים אף בלתי צפוייה. היא בלתי צפויה מאחר ואנו לא יכולים לצפות התנהגות לגבי מקרה, ואף יכולות להיות התנהגויות שונות לכן לא יכלו להגיע מהפרט אל הכלל כל אדם היה בלתי צפוי מבחינת התנהגויות. לכן לא ניתן ולא יהיה ניתן כרגע להוכיח כי הפסיכולוגיה היא מדע, לעומת זאת ניתן לעשות הכללה לגבי מקרים מסוימים על חוקים וכללים שיוכלו לעזור למצוא בעיות מסוימות אצל אנשים, כמו למשל לגבי מחלות נפש למנהם המוגדרות לפי ה DSM, גם לגבי תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז, בעיות של התנהגות או חריגויות כמו פיגור, אוטיסטים וכדומה, לא ניתן להסיק מכך שכל האנשים עם בעיות אלו נכללים בקבוצה כזו או אחרת כי יש מקרים חריגים וסטיות אשר לוקחים אותם בחשבון - ישנם אנשים עם בעיות היכולים להשתלב בקבוצה מסוימת בגלל עמידה בכללים וחוקים מסוימים הקשורים בחברה כזו או אחרת, הם מצליחים לתפקד בחברה כרובנו וכחלק מאיתנו. דבר העומד בניגוד לפיזיקה ומתמטיקה אשר שם יש חוקים וכללים מאוד ברורים, שם אין סטיות של מקרים חריגים (מקרים של יוצאי דופן). ניתן לראות מקצוע נוסף שלא יוכל להיכנס לקטגוריה של מדע, כגון לשון, מאחר ואמנם יש שם חוקים וכללים אשר יכתיבו לנו כיצד יש לפעול עם מילים, פעלים, סימני פיסוק וניקוד אך יש יוצאים מהכלל, ולכן לשון לא יוכל להיכלל במדע. גם היום ישנם אנשים שעדיין מנסים להגיע לשינוי תפיסה לגבי הפסיכולוגיה ולהוסיפה למערכת המושג ושתיתפס כמדע. אנשים יחפשו דרכים להוכיח שפסיכולוגיה יכולה להיכלל בתחום המדע ולא חלקיות ממנה אלא לחלוטין.
ביבליוגרפיה
*האוניברסיטה הפתוחה, מבוא לפסיכולוגיה, יחידה 1-3 (1991), הוצאת האוניברסיטה הפתוחה ת"א.
*האוניברסיטה הפתוחה, שיטות מחקר במדעי החברה, חטיבה ראשונה יחידות 1,2,3 (1990), הוצאת האוניברסיטה הפתוחה ת"א.
*פרופסור רקובר ש. סם , הלוגיה שבפסיכולוגיה - האומנם פסיכולוגיה היא מדע,הוצאת מט"ח גלילאו כתב עת למדע (200) גיליון 40.
*Alfred h. Fuchs and Katherine s. milar psychology as a science
*Paul lutus is psychology a science (2005)
מורה וגננת חנ"מ,לקויות למידה וליקויי ראייה
