אימון קבוצתי לפעילים - האתגר
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אימון קבוצתי לפעילים - האתגר 

מאת    [ 08/07/2009 ]
מילים במאמר: 1058   [ נצפה 1872 פעמים ]

 
 
בית ספר לפעילים הינו אחד מהתוכניות הפופולאריות בעבודה קהילתית להכשרת פעילים. המיועדת לגייס, לרתום ולהקנות להם ידע לקראת מעורבות ופעילות בקהילה.עשרות שנים מתקיימות תוכניות אלה בישובים רבים ברחבי הארץ .אין לי ספק שהתוכניות של בתי הספר מעשירות את המשתתפים, מקנות להם ידע וכלים אישיים ומקצועיים. תוכניות ההכשרה אינן קצרות ועלותן גבוהה. התוצאה המצופה מן הקורס הינה שאותם פעילים שהוכשרו,ישקיעו מזמנם, מרצם וכישוריהם ויפעלו לקידום הקהילה. כמי שעבדה כרכזת עבודה קהילתית ובהמשך עוסקת שנים רבות בהנחיה, יעוץ והדרכה, ראיתי חשיבות רבה בהקניית ידע וכלים לפעילים על מנת שיוכלו לבצע טוב יותר את תפקידם ילמדו להבין תהליכים וישפרו מיומנויות רלבנטיות. המסר המועבר בעצם קיום הקורס חשוב, מאחר והוא אומר אנו לא רק מציעים לך להיות מעורב, להתנדב להשקיע מזמנך, אנו נותנים לך כלים שיעשירו אותך גם ברמה האישית, אתה נותן וגם מקבל.

אך למרות ההיגיון בתוכנית ההשקעה הגבוהה של זמן וכסף, אחת התופעות הבולטות היא שגם לאחר שאנשים הביעו את רצונם להיות פעילים, השתתפו בבית ספר לפעילים , סיימו אותו בהצלחה ונהנו מהתכנים הרי כשהיגיע הרגע בו הם נדרשו לפעול חלק מהם נעלם ,חלק לא היה מעוניין להיות פעיל, חלק מגיע לפעילות חברתיות אך אינו פעיל. אנו נתקלים בתופעה בה יש פער גדול בין מספר המשתתפים המסיימים, לבין אלה התורמים בפועל .לאחר סיום הקורס. אומנם בחוברת שסכמה את פעילות בתי הספר לפעילים לפני למעלה מחמש עשרה שנים, ניתן נתון של למעלה מ-40 אחוז של השתתפות בהמשך פעילות, השתתפות שהיא פחות ממחצית, לדעתי למרות שלא בדקתי את הנושא, כיום שיעור ההשתתפות קטן בהרבה.
לא בדקתי את הסיבות לכך אך אם אבחן את התופעה במשקפי מאמנת אני מעלה השערה לגבי המתרחש בתהליך הלמידה ובשיבוץ לאחר מכן.

בגישה הקהילתית המסורתית נבחרים אנשים הפועלים או המעוניינים להיות פעילים ומועברת להם הכשרה המקנה להם ידע רלבנטי הקשור בפעילותם. תהליך הלמידה הוא, שהמורה הוא המומחה והוא מעביר את התורה למשתתפים, ממנה אמור להיווצר "פעיל", ולאחר מכן ישובץ הפעיל בהתאם לרצונו ולאפשרויות הקיימות בקהילה בה הוא חי או בה הוא מבקש לפעול. אומנם יש שוני בין קורסי הפעילים, אך כולם מעוניינים להוציא פעילים עם ידע וכלים לתפקיד. הכשרה אחידה ואינה מתייחסת ליכולות, לעוצמות, לצרכים והחזון של הפעיל, אלא לצרכים של הקהילה ושל המערכת המקצועית.
מה שמאפיין דרך למידה זו הינה למידה של מהחוץ פנימה כפי שמכנה זאת סטיבן קובי בספרו "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" הלמידה מתייחסת להעברת הידע של המרצה או המנחה בתחומי ידע רלבנטיים.

לא אחת שמעתי עובדים מתלוננים שלא ניתן לסמוך על הפעילים מכיוון שהם אינם עומדים בהתחייבות שלהם, הם אינם מגיעים בזמן ולעיתים אף כלל לא מגיעים למקום הפעילות . ואפילו משימות פשוטות אינם מבצעים.

רק לאחר לימודי האימון הבנתי את הבעייתיות שבתהליך, היות ובתהליך הלמידה המסורתי אין התייחסות למיהו הפעיל, מה הם כישוריו, ייחודיותו , חלומותיו, מה בדיוק הוא מצפה מחייו ואיך הפעילות הקהילתית תאפשר לו לבטא אותם.

כשבחנתי את התכנים של בתי הספר לפעילים כפי שהם מופיעים בספרו של גולדשטיין, יש מקום רב לידע ולמיומנויות החשובים כשלעצמם,אך אין התייחסות ליכולות של הפעיל לצרכיו, ערכיו, חזונו שהם הבסיס לפעילותו. בהתאם לגישתו של סטיבן קובי הלמידה האמיתית היא מהפנים החוצה, כשהפעיל ידע מי הוא, מה מאתגר אותו, מה חזונו, או מה מלהיב אותו, הוא יהיה מוכן להשקיע הרבה מעבר למצופה ממנו. כי הוא יפעל למען עצמו. הוא ירצה להגשים את חלומותיו ואז ייווצר מצב של מנצח/מנצח.

כיום התהליך הפוך - הפעיל נדרש להתאים את עצמו לצרכים הקיימים בשדה, למערכת, לארגון, ובמידה והוא רוצה לבטא דברים אחרים, יש להם מקום רק במידה והם הולמים את צרכי המערכת . הגישה המסורתית הקלאסית מתאימה לפעילים רבים, משפרת ומשדרגת את יכולותיהם, מרחיבה להם את האופקים ומגבירה את המחויבות למערכת המכשירה. תפיסה זו אינה מתאימה לכולם ואינה מאפשרת הצמחה של פעילים ומנהיגים מסוג חדש המתאימים לאתגרים העומדים בפני העבודה הסוציאלית.

אני מציעה תפיסה מקצועית חדשה המבוססת על הפרדיגמה של האימון, האומרת שהלקוחות במקרה זה הפעילים הם המומחים, הידע נמצא אצלם. תפקיד איש המקצוע לסייע להם לראות את הכוחות , הידע, היכולות הטמונים בהם. האחריות היא שלהם, הבחירה של נושאי ההתערבות היא שלהם, הם שותפים לאורך כל התהליך כבעלי ידע.

שינוי הפרדיגמה המקצועית תאפשר כניסה של פעילים שלא השתתפו עד עתה כפעילים במחלקות הרווחה, יעלה ויעורר תחומים חדשים שלפעילים מהסוג החדש יש אתגר ומוטיבציה לפעול בהם. היום עם הכניסה של האימון הקבוצתי לחיינו, שמטרתו למקסם את היכולות של הפרט והקבוצה, הכנסת נושא האימון ויותר מכך הכשרה חדשה המבוססת על התפיסה והכלים של האימון, תאתגר פעילים מסוג חדש להתנדב ולפעול בקהילה.
על מנת שהפעיל יביא את עצמו במיטבו, הפעילות חייבת להתאים לחזונו לערכיו ולצרכיו, האימון מאפשר לאדם ללמוד מי הוא, ומה הוא רוצה להביא לעולם . כשיש התאמה בין האדם לתפקיד שהוא מבצע הוא יתרום מרצונו ,את מיטבו, הוא יעשה למען עצמו, והעשייה תהייה בקנה מידה שאינו מוכר בשירותי הרווחה.

נראה לי שבתהליך של אימון קבוצתי, במקום בית ספר קלסי לפעילים,לומד המשתתף לבטא את ערכיו, צרכיו וחזונו ובודק את האפשרויות בסביבה על מנת למצוא להם ביטוי ליכולות שלו, כך שהידע נובע מתוך המשתתף עצמו ולא "מולבש" עליו מבחוץ. אימון קבוצתי של קבוצת פעילים יכולה להיות הדרך המתאימה ביותר לאנשים עם יכולות גבוהות, בדרך זו יוכלו ליזום, ליצור תפקידים, לפתח תחומים חדשים ויצירתיים.

ניתן לראות כיום התחלה של תפיסות מקצועיות המאתגרות את הפעילים כמו זו בשער הנגב שפתחה את תוכנית "הדולפינים" ורואה בפעילים יזמים חברתיים הבאים להגשים חלום חברתי.נראה לי שהרחבת הראייה לגבי מעורבות ויכולות של תושבים להיות פעילים בתחומים שונים שהכוח המניע והמוטיבציה העיקרית הינה להגשים את עצמם ואת חלומם,תצמיח מנהיגויות קהילתיות עם עוצמות ודחף שלא היו מוכרים עד עתה .

גישת הכוחות והן האימון רואים בלקוח, במקרה זה הפעיל, כמומחה לחייו, ומי שמונע בהתאם לגישה זו, פועל על מנת לתרום ולבטא את עצמו ולא רק על מנת לענות לצורכי המערכת. זה הוא מקרה מצב של W/W היות ומצד אחד האדם מבטא את עצמו על ידי הפעילות ומאידך התושבים נהנים מכך, וזאת מפני שהוא מביא את עצמו לפעילות מתוך רצונו הפנימי. בימים אלה יש מקום לפעילים מסוגים שונים, הצורך בפעילים בעלי יכולות וכישורים יוצאי דופן, דורשת למידה שאינה סטנדרטית, אלא למידה תהליכיה שמטרתה למקסם את יכולותיו של הלקוח. אנו חיים בתקופה שיש בה הרבה אתגרים מקצועיים למקצוע העבודה הסוציאלית מצד אחד, ומהצד השני רצון רב מאנשים וחברות להיות פעילים, נתן להגדיר זאת אפילו כ"טרנד" ברמה מסוימת . השאלה היא כיצד ניתן לנצל את רוח התקופה, את העובדה שהתנדבות הפכה ל"בון טון" בחברה, שגם חברות עסקיות נרתמות לפעילות בקהילה. להרחיב את סל המוצרים של העובד הקהילתי, ליצור דגמים שונים של בתי ספר לפעילים, להתאימם ללקוחות ולאתגרים.

ביבליוגרפיה:

1.ערכת לימוד לבתי ספר לפעילים לקידום מנהיגות מקומית,שמואל גולדשטיין,תשנ"א.1991,משרד העבודה והרווחה,השירות לעבודה קהילתית ואס"י משאבים קהילתיים,ירושלים
2.בתי ספר לפעילים לקדום מנהיגות מקומית, יוסף פרדס,ירושלים,ניסן תשנ"א,אפריל 1991,משרד העבודה והרווחה,השירות לעבודה קהילתית
3.שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד,סטיבן קובי,הוצאת אור עם,1996
פנינה מילוא - מאמנת לחיים מלאים בוגרת Coaching Academy באימון בסיסי ומתקדם. בוגרת גומא באימון קבוצתי. בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית ועוסקת שנים רבות בהנחייה ובייעוץ, מאמינה ביכולתם של אנשים לשנות ולהביא לפריצת דרך בחייהם.

אין מקום שהוא רחוק מדי.

אין זמן שהוא מאוחר מדי.
www.lifecoacher.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב