ירושלים של זהב
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ירושלים של זהב 

מאת    [ 27/07/2006 ]
מילים במאמר: 822   [ נצפה 9413 פעמים ]

 
 
חז"ל מציינים את חלקה של רחל בתו של כלבא שבוע רעייתו של רבי עקיבא,בהשגיו בלימוד תורה וובהגיעו להיות גדול בה:

לפי האגדה רבי עקיבא היה רועה את צאנו של כלבא שבוע, אחד מעשירי ירושלים, ורק בגיל ארבעים החל ללמוד תורה. ומעשה שהיה כך היה: ראתה רחל, בתו של כלבא שבוע, בעקיבא שהוא צנוע ומעולה, אמרה לו: אם אתקדש לך, תלך לבית המדרש? אמר לה: הן. נתקדשה לו בצנעה. שמע אביה והוציאה מביתו והדירה הנאה מכל נכסיו. הלכה ונשאה לרבי עקיבא. בימות החורף היו ישנים במתבן... אמר לה: אלמלי היה בידי, הייתי נותן לך ירושלים של זהב (מין תכשיט של זהב שירושלים מצוירת בו). בא אליהו הנביא ונדמה להם כבן אדם וקרא על הפתח ואמר להם: "תנו לי קצת תבן, כי אשתי ילדה ואין לי במה להשכיבה. אמר רבי עקיבא לאשתו: ראי אדם זה שאפילו תבן אין לו. אמרה לו: לך ולמד בבית המדרש. הלך וישב שתים עשרה שנה בבית המדרש לפני רבי אליעזר ורבי יהושע. כאשר חזר מקץ שתים עשרה שנה לביתו שמע את אשתו אומרת לשכנתה: הלוואי שישב וילמד עוד י"ב שנה. מבלי להיכנס אל הבית חזר לאחוריו, וכעבור שתים עשרה שנה נוספות שב לביתו ועמו עשרים וארבעה אלף תלמידים, כאשר חזר רחל נדחקה אליו לנשק את רגליו וכאשר רצו התלמידים לגרשה אמר להם שיניחו לה כי "תורתי ותורתכם שלה היא". כאשר שמע כלבא שבוע שהיגיע רב גדול לעיר רצה להתיר את נדרו (למרות שלא זיהה את רבי עקיבא), שאל אותו רבי עקיבא אם היה יודע שילמד היה נודר כך? ענה לו כלבא שבוע שאם היה יודע אפילו הלכה אחת לא היה נודר כך. אמר לא רבי עקיבא שנדרו מותר כהוא חתנו.




"אלא אומרים להם מפני שזכתה רחל אשתו. בן מ' שנה הלך ללמוד תורה סוף שלוש עשרה שנה לימד תורה ברבים, אמרו לא נפטר מן העולם עד שהיו לו שולחנות של כסף ושל זהב ועד שעלה למיטתו בסולמות של זהב. היתה אשתו יוצאה בקרדמין (תכשיט בנות המלך) ובעיר של זהב (תכשיט של זהב שירושלים מצוירת בו) אמרו לו תלמידיו: רבי ביישתנו ממה שעשית לה (ביוש הוא לנו ולנשותינו שאין הולכים בתכשיטים חשובים כמותה. בנין יהושע) אמר להם הרבה צער נצטערה עמי בתורה".

ותכשיט זה "ירושלים של זהב",הוא גם מקור השם של שירה של נעמי שמר שהפך להיות כמעט להמנון שני.

ספור השיר מתחיל עם טדי קולק שהיה בראשית תפקידו כראש עירית ירושלים. הוא החליט, לקראת פסטיבל הזמר שנערך באותה שנה בבנייני האומה, להזמין שיר במיוחד על ירושלים. הפנייה היתה אל נעמי שמר שתכתוב, אבל היא היתה המומה מגודל המעמד ופנתה לגיל אלדמע מעורכי הפסטיבל, שדרכו הגיע קולק לשמר, ואמרה לו שהיא לא מסוגלת לכתוב תחת לחץ. סיפר לימים אלדמע: "אמרתי לה את יודעת מה, את לא חייבת, אם תרגישי השראה תכתבי, ואז ידעתי שהיא אכן תכתוב". לא עבר זמן רב ואלדמע קיבל לידיו את התווים של "ירושלים של זהב" וכבר ממבט ראשון בהם עמדו בעיניו דמעות.

השיר בגירסתו הראשונה מתאר את מצבה של ירושלים לפני מלחמת ששת הימים. לחן השיר מבוסס על טעמי המקרא ויש בו מעין קלישאות של שירת "תור הזהב", כגון: "לכל שירייך אני כינור", צירוף שלקוח מיהודה הלוי. השיר זכה להצלחה רבתי בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר. לביצוע השיר נבחרה שולי נתן זמרת לא נודעת עד אז (ששרה עם גיטרה בתוכנית "תשואות ראשונות" שירי "קאנטרי" , בקול הסופראן הנקי שלה , ואז "קלטה" אותה נעמי שמר ובחרה בה לשיר את השיר).

לאחר מלחמת ששת הימים נעשו מספר שינויים במילים שהמציאות הפכה אותן ללא-אקטואליות, כמו "אין שופר קורא בהר בית".

מאז הפכה נעמי שמר להיות הפזמונאית הלאומית, שאוזנה קשובה למה שקורה בשטח ומגיבה מייד בשיר.


בשנת 1998, ערך "קול ישראל" את מצעד שירי היובל, שהקיף את 50 השירים החשובים ביותר בזמר העברי. השיר "ירושלים של זהב" נבחר על-ידי המאזינים למקום הראשון במצעד זה.

במאי 2005 פרסם עיתון "הארץ" בכותרת ראשית כי נעמי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, זמן קצר לפני מותה, כי שמעה שיר עם באסקי ישן וייתכן והושפעה ממנו, באופן לא מודע, בעת כתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב".טענה זו הושמעה גם בימי חייה אך שמר הכחישה תמיד נמרצות את הטענות על גניבה ספרותית כביכול.
שמר הגדירה את הדמיון ללחן הבאסקי לשירה כ"תאונה מצערת" ואמרה שנגרמה לה עוגמת נפש כה רבה, עד שאפשר שהביאה למחלתה הקשה.

חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, מציין שהדמיון בין השיר "ירושלים של זהב" לשיר העם הבאסקי ריצד לאזניו עוד משנת 1969, ואף הציג אותה בהרצאות שנתן ברחבי הארץ בתחילת שנות השבעים.

בהרצאות אלה דיבר בזכותה של נעמי שמר ולא הגדיר את שירה "ירושלים של זהב" כשיר גנוב אלא לכל היותר ציין שפתיחתו הושפעה מלחן באסקי ששמעה נעמי שמר, אך בכל מקרה השיר המקורי היה שיר קצבי לא כמו "ירושלים של זהב", והחלק הראשון שודרג ע"י נעמי שמר יפה מאוד, ואולי הבאסקים עוד יודו לה יום אחד על כך שבהשפעת שיר עם די זניח ולא מוכר בעולם יצרה שיר נפלא המוכר בכל רחבי העולם ונכנס בקהילות רבות לסידור התפילה.
כאשר נודע לאליהו הכהן על מכתבה של נעמי שמר לגיל אלדמע הגיב הכהן בדברים אלה:

"לדעתי נעמי מייחסת להשפעה של השיר הבאסקי משקל גדול מדי ביצירה שלה, וכנראה זה העיק עליה כל השנים, וכשהייתה כבר במצב של שכיב מרע אמרה לעצמה: "אדברה וירווח לי."


מוסיקאי חובב מדע ואסטרונומיה עוסק בחידונאות בעל שני אתרי טריויה http://www.trivia-liraz.co.il
http://www.mar-trivia.co.il
ושני אתרים נוספים: http://www.cosmopedia.co.il . ערך את ספר השיאים של ישראל.( http://www.syim.co.il ) כתב כאלף ערכים ל"ויקיפדיה" בכינויים שונים.

כתב שני ספרוני מדע,"מסר מכוכב הלכת ארץ" עם מבוא מאת פרופ. דרור שדה ו"המפץ הגדול" גילגולה של תיאוריה מדעית".


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב