האם השעבוד הצף לטובת הבנק, שכולל תניית הגבלה שלא נרשמה בשל טעות של רשם החברות, גובר על השעבוד הקבוע
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

האם השעבוד הצף לטובת הבנק, שכולל תניית הגבלה שלא נרשמה בשל טעות של רשם החברות, גובר על השעבוד הקבוע 

מילים במאמר: 420   [ נצפה 1408 פעמים ]

 
 
דנ"א 9048/08, עו"ד יעקב גרינוולד-כונס נכסים נ' תשתית ציוד ובינוי בע"מ ואח'

כבוד הנשיאה ד' ביניש


15.06.2009

העובדות:
1. עתירה לדיון נוסף על החלטה לפיה שעבוד קבוע, שנרשם לטובת המשיבה 1 (שהמשיב 2 הוא כונס הנכסים שמונה למימושו) על נכס של חברה מסוימת, גובר על השעבוד הצף על נכסי אותה חברה, שנרשם לטובת בנק הפועלים שהעותר הוא כונס הנכסים שמונה למימושו.
2. ביום 14.7.02 נוצר שעבוד צף לטובת הבנק על נכסיה של חברת מיטב השדה בע"מ, הנמצאת בפירוק זמני ובכינוס נכסים. השעבוד הצף נרשם במרשם השעבודים המתנהל אצל רשם החברות, אולם בשל טעות של הרשם לא נרשמה במרשם תנית ההגבלה שנכללה באגרת החוב לפיה נוצר השעבוד הצף; תניה שהטילה הגבלה מפורשת על עריכת שעבודים נוספים. ביום 27.3.03 נוצר שעבוד קבוע לטובת המשיבה 1 על משאית שרכשה מיטב השדה. שעבוד זה נרשם במרשם השעבודים.

החלטה:
1. בפסק הדין נשוא העתירה קבע בית המשפט העליון כי דין השעבוד הקבוע לטובת המשיבה 1 לגבור על השעבוד הצף לטובת הבנק. השופטות א' פרוקצ'יה וא' חיות הצטרפו למסקנתה של השופטת ברלינר באשר לתוצאת התחרות בין שני השעבודים.
2. נוכח הוראת סעיף 169(ב) לפקודת החברות התעוררה במקרה דנן השאלה מהו המועד הקובע לכך ששעבוד צף בעלת תניה מגבילה יקנה תוקף כלפי צדדים שלישיים - האם זהו מועד מסירת מסמכי השעבוד לרישום; או שמא מועד הרישום בפועל של פרטי השעבוד על ידי הרשם. בפסק דינה הגיעה השופטת ברלינר למסקנה כי הן על בסיס לשונו של סעיף 169(ב) לפקודת החברות והן על בסיס תכליתו, יש לפרש את הוראות הסעיף, כך ששעבוד צף בעל תניה מגבילה יקנה תוקף כלפי צדדים שלישיים רק מיום רישומו בפועל, כולל התניה שבו, בפנקס השעבודים של הרשם.
3. על בסיס הכרעתה כי תכליתו העיקרית של מרשם השעבודים כיום היא תכלית הפומביות, קבעה השופטת ברלינר בפסק דינה כי המועד הקובע למתן תוקף לתנית ההגבלה בשעבוד צף כלפי צדדים שלישיים הוא מועד רישומה בפועל ולא מועד מסירת פרטי העסקה לרישום. בכך סטה פסק דינה של השופטת ברלינר מן ההלכה הנוהגת, לפיה הרישום במרשם השעבודים אינו קונסטיטוטיבי.
4. טענתו המרכזית של העותר כנגד ההלכה החדשה נוגעת לפגיעה באינטרס ההסתמכות של הנושים שהסתמכו על ההלכה הקודמת. אכן, בפסק הדין נשוא העתירה נקבעה הלכה חדשה וחשובה באשר לפרשנותו של סעיף 169(ב) לפקודת החברות. עם זאת, יש להבהיר כי פסק הדין נשוא העתירה אינו מכריע בשאלת מעמדו של מרשם השעבודים ככלל, אלא רק בשאלת הקונקרטית המוסדרת בסעיף 169(ב) לפקודת החברות - היחס בין שעבוד צף הכולל תניית הגבלה לבין שעבוד קבוע המאוחר לו. הקשיים הנובעים, על-פי הנטען, מיישום ההלכה שנקבעה אינם ממין הנימוקים שמצדיקים את קיום ההליך הנדיר ויוצא הדופן של דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון.



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב