עת"ם 9050/08, יניב דוד הראל נ' שר הפנים
כב' השופט נעם סולברג
25.06.2009
העובדות:
1. העותר נולד בשנת 1985 וגדל בבאר-שבע. בגיל 12 עזב את הארץ עם משפחתו לארה"ב לצרכי עבודתם של הוריו שם. בשנת 1999 חזר העותר ארצה, עד שבשנת 2002 כשמלאו לו 17 שנה שב ויצא עם הוריו לחו"ל, לשם נשלחו מטעם מקום עבודתם. מאז יציאתו של העותר מן הארץ בשנת 2002, לא הגיע ארצה. העותר הוכרז ביום 3.4.05 כמי שנעדר משירות צבאי.
2. לאחר סיום לימודיו התיכוניים באירלנד, החל העותר בלימודי קדם-רפואה בארה"ב. ביום 10.8.07 פנה העותר אל שר הפנים בבקשה להארכת תוקף דרכונו. לפני הגשת עתירתו שב העותר ופנה פעם ופעמיים לרשויות הצבא ולמשרד הפנים, נמסר לו כי יוכל לקבל תעודת מעבר לצורך חזרה לישראל, אך תוקף דרכונו לצורך השלמת לימודי הרפואה לא יוארך. לטענת העותר, אין לשר הפנים סמכות לכרוך בין השירות הצבאי לבין מתן דרכון.
החלטה:
3. סעיף 2 לחוק הדרכונים קובע למי ניתן דרכון ישראלי או תעודת מעבר. על-פי סעיף 6 לחוק הדרכונים אין מדובר בהענקה אוטומטית של דרכון או תעודת מעבר בהתאם לתנאי סעיף 2, וכי לשר הפנים מסור שיקול דעת האם להעניק דרכון או תעודת מעבר אם לאו, גם למי שממלא אחר תנאי סניף 2. כיוצא בזה לעניין מתן דרכונים בחוץ לארץ. שיקול הדעת מסור לשר. עינינו הרואות כי אין מדובר בהענקה אוטומטית בלא שיקול דעת.
4. הלכה פסוקה היא כי "אזרחות אינה תנאי מספיק לקבלת דרכון. עניין מתן הדרכון נתון לשיקול דעת שר הפנים" (בג"ץ 3282/98 לוצ'נסקי נ' שר הפנים (ניתן ביום 14.3.1999)). מלשונו של חוק הדרכונים ומרוחו למדנו על דרישה לזיקה הדוקה בין מבקש הדרכון לבין מדינת ישראל. פשוט וברור כי אין זה דבר של מה בכך לאדם להסתובב ברחבי העולם עם דרכון ישראלי. משמעויות מקומיות ובינלאומיות נודעות לדבר הזה.
5. על אזרחי ישראל מוטל למלא את חובתם לפי חוק שירות ביטחון. אכן, גם בעידן של זכויות הפרט, ישנן עדיין מחויבויות כלפי הכלל, קרי, המדינה ובני החברה. אין קיום ליחיד ולא לציבור אלא בכלים שלובים. אלו הם יחסי "קח ותן" ובלעדיהם אין. רשאי שר הפנים - אולי אף מחויב - לשקול בין שאר השיקולים בקשר לבקשת אזרח ישראלי המתגורר בחו"ל למתן דרכון, גם אם מילא אותו אזרח את חובתו לפי חוק שירות ביטחון. שר הפנים לא מנע מן העותר את מימוש זכותו לשוב ארצה. ככל שיבקש, יקבל העותר תעודת מעבר לצורך חזרה לישראל. שונה הוא דינו של דרכון, אשר נועד בנסיבות העניין דנן לשמש את העותר אך ורק כלפי הרשויות בארה"ב. מדיניות שר הפנים לתלות את מימוש הזכות לקבל דרכון במילוי החובה לפי חוק שירות בטחון, היא סבירה והגיונית.
כב' השופט נעם סולברג
25.06.2009
העובדות:
1. העותר נולד בשנת 1985 וגדל בבאר-שבע. בגיל 12 עזב את הארץ עם משפחתו לארה"ב לצרכי עבודתם של הוריו שם. בשנת 1999 חזר העותר ארצה, עד שבשנת 2002 כשמלאו לו 17 שנה שב ויצא עם הוריו לחו"ל, לשם נשלחו מטעם מקום עבודתם. מאז יציאתו של העותר מן הארץ בשנת 2002, לא הגיע ארצה. העותר הוכרז ביום 3.4.05 כמי שנעדר משירות צבאי.
2. לאחר סיום לימודיו התיכוניים באירלנד, החל העותר בלימודי קדם-רפואה בארה"ב. ביום 10.8.07 פנה העותר אל שר הפנים בבקשה להארכת תוקף דרכונו. לפני הגשת עתירתו שב העותר ופנה פעם ופעמיים לרשויות הצבא ולמשרד הפנים, נמסר לו כי יוכל לקבל תעודת מעבר לצורך חזרה לישראל, אך תוקף דרכונו לצורך השלמת לימודי הרפואה לא יוארך. לטענת העותר, אין לשר הפנים סמכות לכרוך בין השירות הצבאי לבין מתן דרכון.
החלטה:
3. סעיף 2 לחוק הדרכונים קובע למי ניתן דרכון ישראלי או תעודת מעבר. על-פי סעיף 6 לחוק הדרכונים אין מדובר בהענקה אוטומטית של דרכון או תעודת מעבר בהתאם לתנאי סעיף 2, וכי לשר הפנים מסור שיקול דעת האם להעניק דרכון או תעודת מעבר אם לאו, גם למי שממלא אחר תנאי סניף 2. כיוצא בזה לעניין מתן דרכונים בחוץ לארץ. שיקול הדעת מסור לשר. עינינו הרואות כי אין מדובר בהענקה אוטומטית בלא שיקול דעת.
4. הלכה פסוקה היא כי "אזרחות אינה תנאי מספיק לקבלת דרכון. עניין מתן הדרכון נתון לשיקול דעת שר הפנים" (בג"ץ 3282/98 לוצ'נסקי נ' שר הפנים (ניתן ביום 14.3.1999)). מלשונו של חוק הדרכונים ומרוחו למדנו על דרישה לזיקה הדוקה בין מבקש הדרכון לבין מדינת ישראל. פשוט וברור כי אין זה דבר של מה בכך לאדם להסתובב ברחבי העולם עם דרכון ישראלי. משמעויות מקומיות ובינלאומיות נודעות לדבר הזה.
5. על אזרחי ישראל מוטל למלא את חובתם לפי חוק שירות ביטחון. אכן, גם בעידן של זכויות הפרט, ישנן עדיין מחויבויות כלפי הכלל, קרי, המדינה ובני החברה. אין קיום ליחיד ולא לציבור אלא בכלים שלובים. אלו הם יחסי "קח ותן" ובלעדיהם אין. רשאי שר הפנים - אולי אף מחויב - לשקול בין שאר השיקולים בקשר לבקשת אזרח ישראלי המתגורר בחו"ל למתן דרכון, גם אם מילא אותו אזרח את חובתו לפי חוק שירות ביטחון. שר הפנים לא מנע מן העותר את מימוש זכותו לשוב ארצה. ככל שיבקש, יקבל העותר תעודת מעבר לצורך חזרה לישראל. שונה הוא דינו של דרכון, אשר נועד בנסיבות העניין דנן לשמש את העותר אך ורק כלפי הרשויות בארה"ב. מדיניות שר הפנים לתלות את מימוש הזכות לקבל דרכון במילוי החובה לפי חוק שירות בטחון, היא סבירה והגיונית.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
