עמוס חכם,חידון התנ"ך והתנ"ך בחיינו
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

עמוס חכם,חידון התנ"ך והתנ"ך בחיינו 

מאת    [ 27/07/2006 ]
מילים במאמר: 1180   [ נצפה 11487 פעמים ]

 
 
חידון התנ"ך הוא חידון בקיאות בתנ"ך, שהפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל.

יוזמת המפעל היתה אורה הרצוג רעייתו של מי שהיה לימים נשיא המדינה, חיים הרצוג.

במסגרת החידון הראשון ב-1958, שנועד למבוגרים, נרשמו אלפים מתושבי המדינה שהוזמנו לבחינות קבלה, והטובים שבהם הוזמנו לחידונים מחוזיים שנערכו בארבעה מקומות בארץ. אלה שקיבלו את המקומות הטובים בתחרויות המחוזיות הוזמנו להשתתף בחידון הארצי, כשביניהם דמויות ידועות דאז כמו המשורר יצחק שלו והבלשן רפאל ספן.

בחידון הארצי שנערך בבניני האומה בירושלים, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב צעיר כבד לשון, פקיד בבית ספר לעיוורים, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול את חליפתו מחבר. שמו, עמוס חכם, הפך לסמל של ידענות. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש.

הזוכה, עמוס חכם, עבר לשלב "החידון הבינלאומי" שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא יהודים. החידון נערך בירושלים, כשהמשתתפים מתקבלים בכבוד מלכים והופכים להיות גיבורים וכוכבים בינלאומיים, כשכל העולם מביט בהם. באותו חידון בלטה נציגת צרפת סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מברזיל. עמוס חכם גבר עליהם כמעט ללא קושי, והפך להיות "חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון".

לאחר מכן נערכו עוד מספר חידונים ארציים, שבהם בלט הזוכה של החידון השני הרב יחיא אלשייך, יריבו של חכם מהחידון הראשון.

לאחר כחמשה חידונים הפך החידון להיות במתכונת של חידון נוער המתקיים ביום העצמאות. זוכה החידון הראשון לנוער היה שמעון שטרית, שזכה בעת הזכייה לנשיקה מצלצלת מדוד בן-גוריון, ולביקור של בן-גוריון בביתו שבעיר טבריה.

על חידון התנ"ך נאמרו גם דברי ביקורת, בצד המודעות לחשיבותו התרבותית והחינוכית. אחת הביקורות היתה שהוא מביא לשטחיות של הפגנת ידע טריוויאלי, במקום התעמקות בתנ"ך. בעניין זה יש לציין כי עמוס חכם הפך ברבות הימים להיות בין חוקרי המקרא בישראל, וכתב ערכים בנושא לאנציקלופדיה העברית, וחידון התנ"ך דחף אותו ללמוד תנ"ך בצורה מסודרת ולרכוש תואר אקדמי.

יושב חבר השופטים הקפדן בחידוני התנ"ך הראשונים היה איש החינוך הידוע ברוך בן יהודה.

חידון התנ"ך נתן השראה לחידוני ידע אחרים כמו "חידון הגשש" במלאת "בר מצווה" לפעילות שלישית "הגשש החיוור" וכן חידון "הזמר עברי" במסגרת "חגיגות הזמר העברי בערד".

חידון התנ"ך הפך גם לפריט סטירי במסגרת התוכנית הבידורית "לול" בכיכובם של אורי זוהר ואריק איינשטיין.

במערכון זה של חידון התנ"ך הבינלאומי אריק איינשטיין הוכיח את כשרונו כשחקן וחקיין מכשר כשהוא מגלם נבחנים ממדינות שונות על מתורגמניהם ("גפן במובן גאפן")ביניהם גילם הנבחן החבשי שלצלילי הגונג אמור להפסיקו הוא קם והופך להיות למתאגרף, והנבחן התימני שאי אפשר לעצור אותו עד שיו"ר חבר השופטים אותו מגלם אורי זוהר מנסה לעוצרו במלים "צ'מענו אותך...!" . אורי זוהר שבעצם גילם את דמותו של ברוך בן-יהודה היו"ר הקפדן גם היטיב להגות בהטעמה נכונה את המלים "זמנך עבר!" ו"הנבחן הבא!". כל המונחים האלה הפכו להיות מטבעות לשון וחלק מהפולקלור הלאומי.

ועוד כמה מלים על עמוס חכם הדמות שהיא תוצר ישיר של החידוןץ

עמוס חכם הוא חתן התנ"ך הראשון שהפך לסמל של ידענות בישראל.

חידון התנ"ך הראשון, שנועד למבוגרים, נערך בשנת 1958, ועורר עניין רב בציבור הישראלי.

בחידון הארצי שנערך בבניני האומה בירושלים ב-4 באוגוסט, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב עמוס חכם, צעיר כבן 30, כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול את חליפתו מחבר. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש.

הזוכה, עמוס חכם, עבר לשלב "החידון הבינלאומי" שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא יהודים. החידון נערך ב-19 באוגוסט בירושלים, כשהמשתתפים מתקבלים בכבוד מלכים והופכים להיות גיבורים וכוכבים בינלאומיים, כשכל העולם מביט בהם. באותו חידון בלטה נציגת צרפת סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מברזיל. עמוס חכם גבר עליהם כמעט ללא קושי, והפך להיות "חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון". שמו, עמוס חכם, הפך לסמל של ידענות.

"בעיני הציבור כולו גילם חכם את החיבור התרבותי של מדינת ישראל לספר התנ"ך - חיבור תרבותי חיוני כל-כך למדינה המעצבת את זהותה בעשור הראשון לקיומה", כך כתב בשנת 1997 פרופ' שמעון שטרית (שהיה בצעירותו חתן התנ"ך לנוער).

חידון התנ"ך דחף את עמוס חכם ללמוד תנ"ך בצורה מסודרת ולרכוש תואר אקדמי, והוא הפך להיות בין חוקרי המקרא בישראל, פירש מספר ספרים בסדרת "דעת מקרא" וכתב ערכים בנושא לאנציקלופדיה העברית.


התנך בחיי יום יום

התנ"ך הינו הספר הנפוץ ביותר והמתורגם ביותר בעולם. התנ"ך בשלמותו תורגם לכ-300 לשונות וחלקים ממנו תורגמו לכ-2,000 לשונות. השפעת התנ"ך ניכרת עלינו בחיי יום-יום על כל צעד ושעל, מבלי שניתן אפילו את דעתנו לדבר, כשההשפעה ניכרת בין היתר על שפתנו, תרבותנו ותחומים רבים אחרים.


שמות ישובים בישראל


רבים משמות היישובים בארץ מקורם בתנ"ך, חלקם נקראים על שמות ישובים עתיקים מתקופת המקרא שהיו כבר קיימים או באותו מיקום או במיקום אחר, כמו חברון, בית לחם, ירושלים ונצרת, וחלק נקרא על-שם חלקי פסוקים כגון ראשון לציון, ראש פינה ופתח תקוה.

סיפור מיוחד הוא האופן שבו קיבלה את שמה העיר העברית הראשונה. מייסדי שכונת "אחוזת בית" רצו לתת לה שם שינציח את חוזה המדינה. בעיר הקטנה הרחוב הראשי כבר נקרא על-שם הרצל וכך גם "הגמנסיה הרצליה". היו הרבה הצעות לשם ולבסוף התקבל הרעיון של מנחם שיינקין, וכך נקראה העיר לבסוף: תל אביב.

הבסיס לשם היה ספרו האוטופי של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד", שתיאר את חזון המדינה העברית. פירושו המילולי מגרמנית הוא: ארץ חדשה-נושנה. נחום סוקולוב, שתירגם את הספר לעברית קראו "תל אביב", משמע, מקום שהוא גם תל - סמל לעתיקות, וגם אביב שמציין התחדשות. למעשה "תל אביב" הוא שם של מקום שנזכר בספר יחזקאל, מקום בבבל ששכן על נהר כבר, ובכך בעקיפין הונצח הרצל באמצעות התנ"ך גם בשמה של העיר העברית הראשונה.

שמות בני אדם

חלק נכבד של שמות בתרבויות היהודית, הנוצרית והאיסלמית מושפעת מהתנ"ך. די לציין את השמות הפופולריים, אברהם, יצחק יעקב ומשה. או השמות האיסלמיים: יוסוף, איברהים ויעקוב או השמות המערביים רייצ'ל אייזיק ורב??קה על מנת לראות את השפעת התנ"ך. מעניין שאנשי המקויה היפנית, נוהגים לתת לאנשיהם שמות מקראיים מובהקים כמו אפרים, ישעיהו, ירמיהו וחזקיהו.

התנ"ך בעברית בת ימינו

כשאליעזר בן יהודה חידש את השפה העברית לא עשה בחינת יש מאין. התנ"ך שימר במשך דורות את שפת האבות, ובן יהודה היה רק צריך היה "לשלוף" את השפה מהכלי בו היא נשתמרה ולהביאה שנית לחיים. לעתים לקח מילים שהיתה להם בתקופת התנ"ך משמעות אחרת ולהתאימם לצרכים של ימינו. מילים כגון: חשמל, אקדח, תשבץ, מלט, מצאו את מקומן בגלגול חדש.

ספרות

הספרות והאמנות הושפעו גם הם רבות מהתנ"ך. סופרים רבים קבלו את השראתם מהתנ"ך, גם אם בכתיבתם הוסיפו נופך ופרשנות משלהם למוטיבים או גבורים מספר הספרים. כך "שמשון" של זאב ז'בוטינסקי, או "יוסף ואחיו" של תומס מאן או "כבשת הרש" של משה שמיר ותקצר היריעה מציין את שפע הספרים והסיפורים, משלנו ומשל העולם הגדול.

מוסיקה

מוסיקאים מהשורה הראשונה כתבו בהשראת התנ"ך. מספר דוגמאות: "שמשון ודלילה" של קמיל סן סנס, "בריאת העולם" של היידן, והנדל שכתב מוסיקה על שורה של דמויות מהמקרא: שאול, יוסף, יפתח, אסתר ודבורה הנביאה.

אמנות

ובאשר לדוגמאות העוסקות באמנויות היפות בהשראת התנ"ך, פיסול וציור אי אפשר שלא להביא את הגדול מכולם מיכלאנג'ו שהפליא לפסל את משה ודוד, כשכל הרואה יצירות אלה חש כאילו עומדות לפניו דמויות חיות.

בין יצירותיו של הצייר רמברנדט ציורו המפורסם "משה שובר את הלוחות", כשהצייר מיטיב לתאר את ארשת פניו הכועסת של משה, כפי שניכר הדבר בפסלו של מיכלאנג'לו.

בהקשר לתמונות בתנ"ך ראוי לציון מיוחד הצייר גוסטאב דורה שצייר מאות תמונות תנכיות שמהוות גם פרשנות לסצנות בתנ"ך.


מוסיקאי חובב מדע ואסטרונומיה עוסק בחידונאות בעל שני אתרי טריויה http://www.trivia-liraz.co.il
http://www.mar-trivia.co.il
ושני אתרים נוספים: http://www.cosmopedia.co.il . ערך את ספר השיאים של ישראל.( http://www.syim.co.il ) כתב כאלף ערכים ל"ויקיפדיה" בכינויים שונים.

כתב שני ספרוני מדע,"מסר מכוכב הלכת ארץ" עם מבוא מאת פרופ. דרור שדה ו"המפץ הגדול" גילגולה של תיאוריה מדעית".


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב