המודעות הגדולות בעיר מזהירות: ילד מתחת לגיל תשע לא חוצה לבד את הכביש. עליו לבקש ממבוגר שיסייע לו.
בעירנו אלעד, רוב הילדים נזהרים וממתינים בסבלנו עד שיגיע מבוגר ויסייע להם לחצות את הכביש. זה לא שהיישוב סואן. אבל נהגים בדרך כלל מאוד ממהרים, אז כדאי שילדים ילמדו להיות סבלנים. מספר דקות לפני השעה שמונה והם מחכים בסבלנות על שפת המדרכה עד שיגיע מבוגר ויעזור.
זה כבר ידוע וכשמגיע מבוגר לכביש ורואה ילדים ממתינים הוא יודע שהם מחכים שיעבירו אותם כביש. ערבות הדדית - וטוב שכך.
רק שהבעייה היא עם מבוגרים שהם לפעמים ממהרים יותר מהילדים.
וילדים נוטים לסמוך יותר מידי על מבוגרים. לא תמיד בצדק.
מבוגר שמעוניין לעזור כדאי שיעשה זאת בתשומת לב ובזהירות. הם מבקשים מהמבוגר עזרה בחצייה בגלל יישוב הדעת שיש לו בדרך כלל, בגלל הידע, בגלל הראייה הרחוקה שלו. אבל יש לצערנו גם מבוגרים שהם קצת נמהרים מידי ולא די זהירים.
אז זה יפה לחכות למבוגר, אבל חשוב במקביל ללמד ילדים חוקי חצייה ושימת לב גם אם נעזרים במבוגרים.
השבוע הייתי עדה למקרה בו בחורה סימנה בקלילות לילדה מעבר לכביש בידה: "זה בסדר, את יכולה לעבור" הילדה המכבדת וסומכת על מבוגרים ירדה מיד לכביש כשעיניה מרוכזות בבחורה ולא בתנועה.
הבחורה היתה קצת נמהרת ולא זהירה כלל.
מזל שנהג המכונית שהיתה כבר קרובה מאוד, שם לב והאט מיד...
