איך להימנע מחשיבה יצירתית? או מי הם אוייבי החשיבה היצירתית 

ישנם כמה דרכים בהן ניתן להימנע מחשיבה יצירתית. לא שחשיבה יצירתית, הינה משהו נפוץ במוחות ימינו. אבל, למי שלגמרי רוצה להתרחק מחשיבה יצירתית, יש כמה דרכים בדוקות וברורות, איך לעשות זאת? 

• הישאר במסגרת. כל פעם שמישהו מנסה למכור לך רעיון חדש, המשך בתקיפות למכור לעצמך את הרעיון הישן ואל תסטה ממנו כהוא זה לשום צד. כי, ברגע שתתפתה להיות עם ראש פתוח ולבחון אפשרויות, שהן מחוץ למסגרת, זה יעלה לך ביוקר רב. האם אתה יודע, אלו ייסורים גדולים וקשים יש לעבור, תוך כדי שינוי חשיבתי? האדמה תרעד מתחתיך... זעזועים מטלטלים וכואבים... בשביל מה? עדיף לך להישאר בתוך הרוגע והשקט של המסגרת הקודמת, הישנה והטובה, שאחרי הכל הביאה אותך ל'טוב העליון' הזה, שבו אתה מצוי היום.
• אל תתפתה להכניס רעיונות חדשים. סגור עצמך באופן הרמטי לכל רעיון חדש, לא על עצמך ולא על העולם שמסביבך ולא על האנשים שעוטפים אותך, כי זאת שואה אמיתית. תחשוב מה יקרה עם תתחיל להכניס למוחך רעיונות חדשים? למשל, שיש דרך איך לצאת מהמינוס ואף להתעשר? טפו, טפו, טפו, טומאה... אתה יודע מה יקרה הלאה? אתה תתחיל לדמיין את עצמך במצב של עושר ואז תהיה תחת קטגוריה של 'בעל החלומות'. האם אתה מוכן, שיפנו אליך את האצבע ויכנו אותך בשמות, כמו - 'מדמיין', 'פנטזיונר', 'זה בראש שלך', 'חי בסרט' וכו'? בשביל מה לך? עדיף כבר להישאר במצב הקודם, לסגור את עצמך לכל רעיון, שיכול לקדם אותך ואז להישאר בשקט, בשלווה של 'חבית שימורים' במרתף אפל, מוסתר, אך מוגן.
• שפוט כל אחד והכנס אותו לקטגוריות, כמו הדבק עליו תוויות. אין דרך טובה יותר לשמור על עצמך מחשיבה יצירתית, יותר מאשר לשפוט כל אדם שונה ממך, דהיינו - שיש בו סימנים של שונות ממך. אם תתחיל לקבל אנשים שונים ממך ותפתח את היכולת שלך להכיל אנשים זרים ממך, זאת תחילת הסוף. כי אז זה אומר, שאתה מאפשר קיומם של אפשרויות חיים, כמו אפשרויות של רעיונות שונים ממה שלמדת, להתקיים. והרי זה לא ייתכן. כי זה ישבור לרסיסים את המערכת העדינה של מחשבותיך, אמונותיך והפרדיגמות שלך - הדבר האחרון, שאתה רוצה לעשות. לכן, המשך להיות ביקורתי לסביבה, המשך להעמיד לדין משמעת פנימית כל אדם, שמתקרב אליך ודעותיו שונות משלך והרגליו שונים משלך. פשוט, הקפד להעלות על גלי מחשבותיך חומות בצורות של שיפוט הודף זרות, שיגנו עליך מפני כל הידבקות בווירוס ה'שונה'.
• פתח גישה ערכית לכל אחד. לא, לא התכוונתי, חס ושלום שתהיה אדם ערכי, כי זה רק עשוי להוציא ניצוצות של יצירתיות מעושה ממך, אלא שתתן הערכה לכל אדם - 'האדם הזה חסר טעם בלבוש', 'האדם הזה לא יודע לדבר', 'האדם הזה טיפש' - הערכות כאלה, אשר מתייגות ושמות תוויות על מצחם של אנשים. עכשיו, אם אתה רוצה להגדיל לעשות, תשווה בין אנשים. מה הכוונה? זה שווה יותר מזה, וזה טוב יותר מזה וזה נכון יותר מזה וזה יפה יותר מזה וכו'. רק כך תוכל לשמר את כולם בתוך קפסולות קטנות ונשלטות, שלא יצריכו אותך לחשוב יותר מדי, כדי לאפשר לך להתמודד עימם. השוואה זאת, אם תלמד אותה לילדיך ואם תשתמש בה בשתלטנות מול חבריך, ידרשו מהסביבה שלך לשמור על פרופיל נמוך מולך ומול כל סיטואציה בחייהם, כך שבעצם אתה דואג לשימור המצב הקיים והבינוני החברתי והתרבותי, שהכי נוח לך לחיי שקט ושלווה, חסרי יצירתיות, כמו שאתה אוהב וחושק לחיות אותם.
• התפתחות. ברגע שתתפתה ללמוד משהו חדש, עליך להתחיל לפחד פחד משתק ומאבן. מדוע? כי לימוד של חומר חדש, עשוי לעמת אותך פנים מול פנים וחשיבה מול חשיבה עם הפרדיגמות הכי עמוקות שלך וזה יכול לתת מכת ברק רצינית לצריח הבניין, שכל חייך ניסית לבנות. לכן, המעט להיפגש עם אנשים חושבים, המעט לשהות בסביבת אומנים, על תסתובב סביב בתי ספר ללימודים כלשהם, הרחק עיניך מספרים והרחק רגליך מטיולים, הרחוקים מביתך יותר ממאה רגל.
• הרפתקנות. אם יש בך טיפת הרפתקנות, נצור אותה. שכן הרפתקנות היא תשוקה בוערת, שיכולה להצית מחשבה יצירתית, האויבת מספר 1 שלך. הרפתקנות היא תכונה, שאם אתה נותן לה ביטוי, יכולה להביא אותך לעשות מעשים חדשים, להגיע למחוזות חדשים, שלא הכרת, לחרוג מאזוריך הרגילים אל מעבר לנוחות האהובה עליך. לכן, כדי לדכא חשיבה יצירתית, עליך לוותר על הרפתקנותך. זה אומר, שעליך להבטיח יום יום חיי שיגרה טוטאליים, להתמסר לגמרי לעשייה אוטומטית, שלא תאפשר לך כלל לחרוג אל מעבר לדברים הרגילים. כך תוכל לחיות בתוך ואקום משל עצמך, נתון וכפוף לגמרי למחשבה הנחשבת מעצמה, לא יהיה לך צורך להפעיל שום פעולה חשיבתית ותחזור לגן עדן הקסום של ה'שיגרה'.  
• נועזות. כדי להבטיח את אי עלייתה לשלטון של החשיבה היצירתית, עליך לקטול את הנועזות. כל פעולה, שיש בה קורטוב של אומץ, כמוה כמכת מחץ על השגרה ועשויה לגרור אותך אל תוך סחרחרה של פעולות חשיבה, שיאלצוך ליצור רעיונות חדשים. לכן, דבוק ברגיל, במקובל, בידוע. עזוב את השינוי, השונה והאחר. חיי את חייך בבית אסורך באדיקות נאמנה והיה רגוע... רגוע... רגוע...
• מנהיגות. אם ברצונך להיזהר מכל משמר מהחשיבה היצירתית, עליך להסיר מעליך את חלום המנהיגות. היה נתין מסור ועבד נרצע להשקפות העבר ותפיסות המסורת. אל תחשוב על עתיד ואל תעסיק עצמך בבנייה והתהוות. 'תהליך' עבורך היא מילה מחרידה ומכיוון שאלו מושגים הבונים מנהיג, לעולם אל תדרוש זאת מעצמך. חיי חיים קטנים, כמה שיותר ראש קטן, לך בעקבות אחרים, השקט כל רעיון יצירתי ותן לחיים ולעולם לנהל אותך. כאשר העולם מנהל אותך, אין לך אחריות לכלום וכך אתה מוסיף ל'בריאותך הנפשית' טונות של תחמוצת חיסונית.
• מסתורין. ממנה עליך לברוח כמו ממגיפה. שכן המסתורין פותח את הדמיון שלך ומפעיל את תאי הייצור החשיבתיים, באופן מסוכן ביותר. ראה הוזהרת לא לעסוק ולא להתעסק בה. אין דבר מסתורי בעולם. הכל ידוע וברור. יש רק עובדות נראות לעין ושום דבר חוץ מזה. אין ספקות ואין שאלות. הדברים חצובים בסלע. מה שאתה רואה, זה מה שיש. אם אתה רואה כיעור, זה מה שיש, אם אתה רואה עוני, זה מה שיש. אל תשגה בהרהורי שפע למיניהם ותגייס את הדמיון שלך כדי לראות אותו, זה תחום המסתורין. היה ריאלי וחיה.
• יופי. פיתוי רב עוצמה זה עשוי ללפות אותך בציפורניים מורעלות ולגרום לך להתחיל לחשוב חשיבה יצירתית. יופי חיצוני הוא סכנה והבל ורעות רוח. אם ברצונך להגביל את החשיבה היצירתית, אל תראה את היופי בכל דבר, אל תנסה להבחין ביפעה גם במה שכלפי חוץ נראה כעור, אל תחקור אל תוך נופים עלומי שם. היישר מבט על האין, על המעט, על המכוער, כי הוא מעצור ובלם אמיתי ואנטי-יצירת כל חשיבה פתוחה וחופשייה.
• חופש. הרצון בחופש הוא אם כל חטא ומהווה את בית הייצור הגדול ביותר לחשיבה יצירתית. התשוקה להיות חופשי, עשויה להביא אותך להפעיל מערכות תאים, שלא הופעלו שנים במוחך הרדום, הישן שנת ישנים וזה האחרון, עלול - חרפת עולם - להתעורר. לכן, חנך עצמך לשגרת טלוויזיה, עבודה, בית, אוכל, שירותים, חסרי שאיפות וחסרי רצונות. הבל החופש ושקר החירות, אלו יובילו אותך לאבדון ייקחו ממך את הדבר היחיד שיש לך והוא - מצב צבירה של נרדם נצחי. אל תעורר ואל תדרוש את החופש, רק חייה חיי פשטות, תום ושנת חיים מלאת נחירות מעמיקות!!!