מחלת האבנים - יומן קריאה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מחלת האבנים - יומן קריאה 

מאת    [ 28/06/2009 ]
מילים במאמר: 417   [ נצפה 2655 פעמים ]

 
 
"סבתא הכירה את הניצול בסתיו של 1950" כך נפתח הספר "מחלת האבנים". ואני הקוראת כבר מתמלאת תחושה של ציפיה מחוייכת ונזכרת בסבתא שלי האהובה. הדפים הבאים מביאים איתם עוד ועוד משפטים שנפתחים בסבתא עשתה כך, וסבתא אמרה כך, וסבתא הלכה וסבתא בישלה וסבתא עשתה וסבתא חשבה ורצתה והרגישה וידעה. כולם ידעו שהיא חולה וסובלת מאבנים בכליות אך מעטים הבינו שהיא בעיקר סובלת מחסרונה של אהבה.
סבתא נולדה וגדלה בסרדיניה שלפני מלחמת העולם הראשונה, תלמידה חכמה ומוכשרת שכתבה שירים במחברת אותה למדה להסתיר מפני הסביבה. אמה, סבתא-רבתה, חשבה אותה למשוגעת וחסרת תועלת למשפחה וכך גידלה אותה, ללא אהבה. היא נישאה באיחור רב לאותם זמנים, בגיל 33, לאיש היחיד, כך סיפרו, שהסכים להתחתן איתה, כאות תודה למשפחתה אשר אספה אותו אל ביתה לאחר שביתו ומשפחתו נחרבו בהפצצה. הריונות כושלים חוזרים ונשנים ואבנים בכליות שלחו את סבתא בגיל ארבעים למרחצאות מרפא מחוץ לאי. שם היא פוגשת בגבר גבוה ויפה תואר, וחווה לראשונה אהבה שתלווה אותה בהמשך חייה. תשעה חודשים לאחר שובה לאי מן המרחצאות היא יולדת את בנה יחידה, אביה של המספרת.
קורות חייה של סבתא, ילדותה, נערותה, בגרותה, היותה אשת איש, אמא וסבתא לנכדה מסופרים בערבוביה ובתוך התמונות המסופרות הללו בולט כל העת הצימאון שלה לאהבה. בתחילה לאהבת אם ואחר לאהבת גבר לאישה. אין זו סאגה משפחתית ענפה וארוכה כי אם רומן קצר מלא בניחוחות תבשילים, ריחות פריחה ונוף הים של סרדיניה, רחובות שמשיים ובתים עם חלונות גדולים ומיטות גבוהות. בעוד שיחסי אם בת מורכבים מאוד ועל פי רוב טעונים, הרי שבין סבתא לנכדה לא חייב להתקיים מתח הדורות. וכך כשנכדה מספרת את תולדותיה של סבתה נוסף לסיפור הביוגרפי מימד של ערגה והתרפקות על תקופה. גם אם חייה של סבתא לא היו פשוטים, גם אם היתה ילדה דחוייה ומוכה, הרי שקיבלה לבסוף, על ידי נכדתה המספרת לנו את סיפור חייה, את ההכרה לה היתה ראויה, כנפש רגישה, רגשנית ופיוטית שלא התאימה לתקופתה, האמינה באהבה ואף פעם לא פסקה מלבקש לעצמה אותה.
הקריאה בספר קלה ומהירה עד לסוף בו נותר הקורא עם הפתעה וסימני שאלה. במקרה שלי, מיהרתי לשוב ולעיין בגב הכריכה ומשם לקרוא מיד מן ההתחלה את הספר הדק הזה, אך הפעם עם תובנה חדשה.
הכתיבה אינה אחידה, חלקה פואטית ורגישה חלקה בוטה וישירה. אולי הדבר נעוץ בתרגום וייתכן שבאיטלקית זה נשמע יותר טוב. יחד עם זאת הספר נהדר, דווקא משום תמציתיותו הנדירה בים הספרים עבי הכרס שמתפרסמים היום. הדמויות פיוטיות, הסיפור חי וחינני, רומנטי ומסקרן. מומלץ מאוד.
מילנה אגוס נולדה בגנואה להורים ילידי סרדיניה. "מחלת האבנים" זכה בשישה פרסים ספרותיים יוקרתיים ביניהם פרס "אלזה מורנטה". זהו לה הרומן השני שפרסמה.
הוצאת כתר - הספריה החדשה, 122 עמודים.
מנחת קבוצות תמיכה ומעגלי נשים ללמידה וצמיחה אישית.
למעלה מ-14 שנות נסיון בתחומי משאבי אנוש מגוונים.
תואר שני בניהול משאבי אנוש מאוניברסיטת תל אביב, לימודי ביבליותרפיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
בזמני הפנוי אני עוסקת בכתיבה מגוונת. שירה ופרוזה, הגיגים ומחשבות על החיים וכן תקצירים לספרים שאני קוראת.
אמא, אישה, יוצרת, כותבת, חושבת, בתנועה מתמדת.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב