הסגנון הפחות, היותר, המאוד, הכן, הכמעט, הכביכול, הכל כך מעצבן
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הסגנון הפחות, היותר, המאוד, הכן, הכמעט, הכביכול, הכל כך מעצבן 

מאת    [ 25/06/2009 ]
מילים במאמר: 458   [ נצפה 4661 פעמים ]

 
 
ה"א הידיעה משמשת ליידוע שם עצם או שם תואר.
למשל, במשפט: "הסגנון המעצבן הזה"
ה-סגנון = ה' מיידעת את שם עצם;
ה-מעצבן = ה' מיידעת את שם התואר.

שמתי לב לכך שיש אנשים שאוהבים להצמיד את ה' הידיעה גם למילים נוספות. למשל: "זה אחד הדברים היותר יפים" (ולא "זה אחד הדברים היפים יותר").
באופן דומה הם משתמשים במילים: פחות, מאוד, כמעט, כן, כביכול, כל כך:
אחד הדברים הפחות יפים;
אחד הדברים המאוד יפים;
אחד הדברים הכמעט יפים;
אחד הדברים הכן יפים;
אחד הדברים הכביכול יפים;
אחד הדברים הכל כך יפים.

על השאלה אם זה יומרני ומעצבן, כבר עניתי לעצמי: כן! אבל האם זה תקני?

קיבלתי על כך תשובה מפורטת מהאקדמיה ללשון העברית, תחילה מד"ר קרן דובנוב, ותשובה נוספת מתמר כץ ורחל סליג:

"בעברית הרשמית", כותבת ד"ר דובנוב, "כל תוארי הפועל המציינים מידה באים אחרי שם התואר, והסדר הזה פותר את בעיית היידוע: היפים יותר, היפים פחות, היפים כל כך".


1. היותר
כץ וסליג מציינות כי "היותר" מופיע בספרו של יצחק אבינרי "יד הלשון": "'היותר גדול' במקום 'הגדול יותר' מצוי הרבה בספרי פוסקים ופרשנים: 'היותר גדולה' (יורה דעה לה, ב), על צד היותר נאות (הקדמה לעקדת יצחק)... בייחוד מצוי 'היותר' להפלגה בפירוש הרלב"ג. כבר נשתרש דרך זה ואין לפסלו, וגם המדקדק מ"ב שניידר התירו (ב'לשוננו' תשרי תר"ץ). ברם הוא היסס בדבר, מתוך שלא מצא מקורות מוסמכים לשימוש זה, וב'מחקרי לשון' (גם זה משנת תר"ץ) בא לידי מסקנה משונה שיש לומר 'יותר הגדול'... " (המובאה הובאה בשינויים קלים).

מתוך מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - פרשת קרח (דף ס"ד, ע"א) ד"ה א"ר לוי באותה: "כך אמ' אתה וכל עדתך היו לפי י"י. זאת עשו וקחו לכם מחתות, הרי לכם תשמיש היותר חביב, שהיא הקטורת חביבה מכל הקרבנות, וסם המוות נתן להם בתוכה, שבה נשרפו נדב ואביהוא. לפי' התרה בהם, שנ' והיה האיש אשר יבחר בו הוא הקדוש, וכי אין אנו יודעין שמי שיב".

כץ וסליג מצאו במדרשים חמש מובאות נוספות שבהן הפירוש של המילה 'היותר' מקביל למבנה "ה(דבר) הטוב ביותר", אך ציינו שהמדרשים הם מן המאה התשיעית ושייכים ברובדי השפה העברית ללשון ימי הביניים.

"האקדמיה ממעטת לפסוק בענייני ניסוח, ולא עסקה בשאלה הזאת", הן כותבות. "נראה שמדובר בשאלה עקרונית אם מקבלים מה שנכתב בלשון ימי הביניים כשפה תקנית. יועצי לשון רבים יורו... שלא להשתמש ב'היותר'..."

2. הפחות
"לא מצאנו מובאות. לפיכך לא נראה לאשר את השימוש בו בעברית התקנית." (כץ וסליג)

3. המאוד
לא תקני.


4. הכל כך
לא תקני.


5. הלא
"מילית השלילה 'לא' אינה תואר פועל אלא תחילית", כותבת ד"ר דובנוב, "כעין חלק מן המילה הבאה אחריה, לכן אפשר הלא-יפים."


6. הכן
"הצירוף 'הכן יפים' לא יעלה על הדעת גם ברמת תקניות מזערית." (דובנוב)


7. הכמעט
"לא מצאנו מובאות תומכות. אנו בודקים את הנושא". (כץ וסליג)

8. הבאמת
שכחתי לשאול. נראה שזה לא תקני.


תקני או לא - זה אחד הדברים הפחות אהובים עליי בשפה העברית.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2016
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS
כתיבת מאמרים

מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב