הקשר בין מתח נפשי ושיער
ראיית העולם ההוליסטית של הטריקולוגיה נותנת מקום חשוב למצבו הנפשי של האדם.
לחץ, מתח, דיכאון, חרדה, טראומות אמוציונאליות ומצבי רוח שונים- עלולים
להיות גורם מכריע בתהליכי איבוד שיער. כתוצאה ממצב נפשי קשה עלול
להיפגע מנגנון הצמיחה התקין של השיער, ובכך נגרמת נשירה מואצת
של השיער, וירידה באיכותו.
לרוב תבוא הנשירה לידי ביטוי כ- 3-6 חודשים לאחר
אירוע המתח, והיא עשויה להיות זמנית וחולפת בתוך מס' חודשים. במקרים
אחרים, בהם המתח מתמשך או בהם קיימת רגישות בשיער, עלולה
נשירה זו להפוך לכרונית וקבועה. אז תורגש הידלדלות בשיער (ירידה בנפח)
לאחר כשנה. אצל בעלי נטייה להידלדלות והתקרחות המתח עשוי להיות גורם מדרדר, אשר יאיץ את הופעת
הקרחת.
מצבי מתח גורמים להפעלת מערכת העצבים הסימפטטית בגוף, המיועדת לעזור לגוף
לתפקד במצבי סכנה. הפעלתה מייצרת שרשרת תגובות, בין השאר בעלות השפעה
ישירה על השיער
? מתח יתבטא פעמים רבות בכיווץ
שרירים בגוף. המתח השרירי מתמקד באזורים רגישים: בעורף,
בכתפיים, בלסתות ובקרקפת. כיווץ השרירים המחוברים לקרקפת לזמן ממושך יפגע
בזרימת דם חופשית אל השיער ובחילוף החומרים בזקיקים. כתוצאה מכך יפגע
מנגנון הצמיחה של השערה, והמנגנון האחראי לתזמון שלבי נשירה/מנוחה בשיער.
? מצבי שוק רגשי קיצוני (כמו בפטירת אדם אהוב, טראומה וכד')
עלולים להוות קרקע לתופעות
פסיכו-סומטיות (בהן נוצר ביטוי גופני לשוק). הביטויים
הנפוצים: נשירת שיער מפושטת או אזורית, נשירה בצורת עיגול (מצב הנקרא
אלופציה אראטה), וכן התפרצויות בעיות עור כמו פסוריאזיס וסבוראה.
? לאחרונה הצליחה קבוצת חוקרים גרמנים, ובראשה ראלף פאוס, לזהות
את הקשר הישיר בין פעילות מוחית (נאורולוגית) לפעילות עיצבית-כימית בזקיקי
השיער. הקבוצה קבעה כי מתח עשוי להביא לפעילות עיצבית בסביבת
הזקיק, אשר תעודד נשירה מוגברת (מסוג טלוגן אפלוביום).
? לחצים רגשיים קיצוניים ילוו בשינויים הורמונליים
שונים. איתותי המתח מועברים מהמוח לבלוטת ההיפופיזה, והיא מאותתת בתורה
לבלוטת יתרת הכליה (האדרנל). האחרונה משחררת מס' הורמונים, ביניהם רמות
גבוהות של אדרנלין וקורטיזול. זוהי תגובת שרשרת בעלת השפעות ישירות
ועקיפות על זקיקי השיער, ובסופה עשויה להופיע בזקיקים רגישות מוגברת ואף
נשירה מהירה.
מצבי לחץ וחרדה משאירים חותם בשיער ובקרקפת, והם ניתנים לאבחון באמצעות בדיקה.
במרבית המקרים, הקרקפת תתאפיין בחוסר גמישות באזורים רגישים, ובאבחון
מיקרוסקופי של דגימת השיער, יראו השורשים תמונה אופיינית .
? מה ניתן לעשות
הדרך הבטוחה תהיה להימנע ממצבי לחץ, ולחיות חיים רגועים ושמחים.......
אבל, מכיוון שאנחנו חיים במציאות, חשוב לדעת שניתן למנוע רבות מתופעות
הלוואי של המתח בשיער ע"י עיסוי
והרפיית שרירי הקרקפת. הגמשת העור, המרצת מחזור הדם אל זקיקי
השיער, סילוק רעלים, שיפור זרימת החמצן וחומרי המזון לשיער - כל
אלה ישמרו על השיער, ימנעו נשירה ויתרמו לשיפור מנגנון הצמיחה.
ראיית העולם ההוליסטית של הטריקולוגיה נותנת מקום חשוב למצבו הנפשי של האדם.
לחץ, מתח, דיכאון, חרדה, טראומות אמוציונאליות ומצבי רוח שונים- עלולים
להיות גורם מכריע בתהליכי איבוד שיער. כתוצאה ממצב נפשי קשה עלול
להיפגע מנגנון הצמיחה התקין של השיער, ובכך נגרמת נשירה מואצת
של השיער, וירידה באיכותו.
לרוב תבוא הנשירה לידי ביטוי כ- 3-6 חודשים לאחר
אירוע המתח, והיא עשויה להיות זמנית וחולפת בתוך מס' חודשים. במקרים
אחרים, בהם המתח מתמשך או בהם קיימת רגישות בשיער, עלולה
נשירה זו להפוך לכרונית וקבועה. אז תורגש הידלדלות בשיער (ירידה בנפח)
לאחר כשנה. אצל בעלי נטייה להידלדלות והתקרחות המתח עשוי להיות גורם מדרדר, אשר יאיץ את הופעת
הקרחת.
מצבי מתח גורמים להפעלת מערכת העצבים הסימפטטית בגוף, המיועדת לעזור לגוף
לתפקד במצבי סכנה. הפעלתה מייצרת שרשרת תגובות, בין השאר בעלות השפעה
ישירה על השיער
? מתח יתבטא פעמים רבות בכיווץ
שרירים בגוף. המתח השרירי מתמקד באזורים רגישים: בעורף,
בכתפיים, בלסתות ובקרקפת. כיווץ השרירים המחוברים לקרקפת לזמן ממושך יפגע
בזרימת דם חופשית אל השיער ובחילוף החומרים בזקיקים. כתוצאה מכך יפגע
מנגנון הצמיחה של השערה, והמנגנון האחראי לתזמון שלבי נשירה/מנוחה בשיער.
? מצבי שוק רגשי קיצוני (כמו בפטירת אדם אהוב, טראומה וכד')
עלולים להוות קרקע לתופעות
פסיכו-סומטיות (בהן נוצר ביטוי גופני לשוק). הביטויים
הנפוצים: נשירת שיער מפושטת או אזורית, נשירה בצורת עיגול (מצב הנקרא
אלופציה אראטה), וכן התפרצויות בעיות עור כמו פסוריאזיס וסבוראה.
? לאחרונה הצליחה קבוצת חוקרים גרמנים, ובראשה ראלף פאוס, לזהות
את הקשר הישיר בין פעילות מוחית (נאורולוגית) לפעילות עיצבית-כימית בזקיקי
השיער. הקבוצה קבעה כי מתח עשוי להביא לפעילות עיצבית בסביבת
הזקיק, אשר תעודד נשירה מוגברת (מסוג טלוגן אפלוביום).
? לחצים רגשיים קיצוניים ילוו בשינויים הורמונליים
שונים. איתותי המתח מועברים מהמוח לבלוטת ההיפופיזה, והיא מאותתת בתורה
לבלוטת יתרת הכליה (האדרנל). האחרונה משחררת מס' הורמונים, ביניהם רמות
גבוהות של אדרנלין וקורטיזול. זוהי תגובת שרשרת בעלת השפעות ישירות
ועקיפות על זקיקי השיער, ובסופה עשויה להופיע בזקיקים רגישות מוגברת ואף
נשירה מהירה.
מצבי לחץ וחרדה משאירים חותם בשיער ובקרקפת, והם ניתנים לאבחון באמצעות בדיקה.
במרבית המקרים, הקרקפת תתאפיין בחוסר גמישות באזורים רגישים, ובאבחון
מיקרוסקופי של דגימת השיער, יראו השורשים תמונה אופיינית .
? מה ניתן לעשות
הדרך הבטוחה תהיה להימנע ממצבי לחץ, ולחיות חיים רגועים ושמחים.......
אבל, מכיוון שאנחנו חיים במציאות, חשוב לדעת שניתן למנוע רבות מתופעות
הלוואי של המתח בשיער ע"י עיסוי
והרפיית שרירי הקרקפת. הגמשת העור, המרצת מחזור הדם אל זקיקי
השיער, סילוק רעלים, שיפור זרימת החמצן וחומרי המזון לשיער - כל
אלה ישמרו על השיער, ימנעו נשירה ויתרמו לשיפור מנגנון הצמיחה.
