העובדות:
1. התובעת, פנסיונרית, נכנסה לחנות למכירת בגדים המופעלת על ידי הנתבעת מס' 1, שעליה השם המסחרי 'הגרה'.
2. בעת שעסקה במדידה ובהתקרב שעת סגירת החנות סגרה המוכרת את דלתות הזכוכית בכניסה לחנות כדי למנוע כניסת לקוחות נוספים תוך שהיא משאירה מחזיק מפתחות בצבע כתום בתוך מנעול הדלת.
3. לאחר שחלפה רבע שעה שבמהלכה מדדה התובעת מכנסיים, היא ניגשה לקופה לברר אם קיימת הנחה. המוכרת השיבה בשלילה ואז פנתה התובעת לכיוון הדלת תוך שהיא אומרת שאינה רוצה לקנות את המכנסיים. היא נתקלה בדלתות הזכוכית ונפלה.
4. הנתבעת היא החברה המפעילה את החנות. הנתבעת מס' 2 היא מבטחת הנתבעת בביטוח חבות כלפי צדדים שלישיים.
5. לטענת התובעת יש לחייב את הנתבעות לפצותה בשל התרשלותה של הנתבעת. התרשלות זו באה לידי ביטוי בכך שהמוכרת בחנות סגרה את דלתות הזכוכית של החנות כאשר בתוכה קונים וללא שהזהירה את הקונים טרם צאתם; עוד נטען כי לא נעשה סימון של דלת הזכוכית בסימני אזהרה בולטים; לא הודבקו מדבקות סימון ואזהרה.
הכרעה:
1. מוטלת על הנתבעת, מפעילת החנות, חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפיה וחובה זו הופרה.
2. מעבר לחובות המוטלות על מחזיק במקרקעין כלפי המבקר בהן, בעל חנות חייב להקפיד על כך שהמבקרים בחנות הנכנסים לרכוש מוצרים שונים יצאו ממנה ללא פגע.
3. סגירת דלתות החנות כאשר מצויים בתוכה לקוחות שבעת שנכנסו עברו דרך דלתות פתוחות לרווחה היא צעד היוצר סיכון כלפי ציבור הלקוחות ומחייב נקיטת אמצעי זהירות מתאימים.
4. משבחרה הנתבעת לנהוג בדרך זו ולסגור את הדלתות כאשר יש לקוחות בפנים עליה לנקוט אמצעים שיבהירו ללקוחות כי המצב שהיה בעת כניסתם לחנות אינו מתקיים בצאתם. אמצעים כאלה יכולים להיות מתן אזהרה על ידי אחד מעובדי החנות בטרם צאת הלקוחות ממנה; הצבת עובד בקרבת דלת החנות כדי שיזהיר את הלקוחות בעת שהם יוצאים או למצער הדבקת מדבקות בולטות ובעלות נוכחות שיבהירו את ההבדל בין הדלת הסגורה לדלת הפתוחה.
5. משכשלה הנתבעת בנקיטת אותם צעדים נדרשים כדי לוודא כי התובעת מודעת לכך שהדלת נסגרה, היא הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה ועל כן חבה בפיצוי התובעת.
6. יש מקום להטלת אשם תורם על התובעת בהינתן נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה.
7. הייתה מוטלת על התובעת החובה להיזהר בעת צאתה מהחנות ולתת את דעתה למתרחש סביבה ולדלת הסגורה במיוחד בהתחשב בכך שקיים בדלת מנעול ובתוכו מפתח.
8. ביהמ"ש מחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לפצות את התובעת בסכום של 70,000 ש"ח.
1. התובעת, פנסיונרית, נכנסה לחנות למכירת בגדים המופעלת על ידי הנתבעת מס' 1, שעליה השם המסחרי 'הגרה'.
2. בעת שעסקה במדידה ובהתקרב שעת סגירת החנות סגרה המוכרת את דלתות הזכוכית בכניסה לחנות כדי למנוע כניסת לקוחות נוספים תוך שהיא משאירה מחזיק מפתחות בצבע כתום בתוך מנעול הדלת.
3. לאחר שחלפה רבע שעה שבמהלכה מדדה התובעת מכנסיים, היא ניגשה לקופה לברר אם קיימת הנחה. המוכרת השיבה בשלילה ואז פנתה התובעת לכיוון הדלת תוך שהיא אומרת שאינה רוצה לקנות את המכנסיים. היא נתקלה בדלתות הזכוכית ונפלה.
4. הנתבעת היא החברה המפעילה את החנות. הנתבעת מס' 2 היא מבטחת הנתבעת בביטוח חבות כלפי צדדים שלישיים.
5. לטענת התובעת יש לחייב את הנתבעות לפצותה בשל התרשלותה של הנתבעת. התרשלות זו באה לידי ביטוי בכך שהמוכרת בחנות סגרה את דלתות הזכוכית של החנות כאשר בתוכה קונים וללא שהזהירה את הקונים טרם צאתם; עוד נטען כי לא נעשה סימון של דלת הזכוכית בסימני אזהרה בולטים; לא הודבקו מדבקות סימון ואזהרה.
הכרעה:
1. מוטלת על הנתבעת, מפעילת החנות, חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפיה וחובה זו הופרה.
2. מעבר לחובות המוטלות על מחזיק במקרקעין כלפי המבקר בהן, בעל חנות חייב להקפיד על כך שהמבקרים בחנות הנכנסים לרכוש מוצרים שונים יצאו ממנה ללא פגע.
3. סגירת דלתות החנות כאשר מצויים בתוכה לקוחות שבעת שנכנסו עברו דרך דלתות פתוחות לרווחה היא צעד היוצר סיכון כלפי ציבור הלקוחות ומחייב נקיטת אמצעי זהירות מתאימים.
4. משבחרה הנתבעת לנהוג בדרך זו ולסגור את הדלתות כאשר יש לקוחות בפנים עליה לנקוט אמצעים שיבהירו ללקוחות כי המצב שהיה בעת כניסתם לחנות אינו מתקיים בצאתם. אמצעים כאלה יכולים להיות מתן אזהרה על ידי אחד מעובדי החנות בטרם צאת הלקוחות ממנה; הצבת עובד בקרבת דלת החנות כדי שיזהיר את הלקוחות בעת שהם יוצאים או למצער הדבקת מדבקות בולטות ובעלות נוכחות שיבהירו את ההבדל בין הדלת הסגורה לדלת הפתוחה.
5. משכשלה הנתבעת בנקיטת אותם צעדים נדרשים כדי לוודא כי התובעת מודעת לכך שהדלת נסגרה, היא הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה ועל כן חבה בפיצוי התובעת.
6. יש מקום להטלת אשם תורם על התובעת בהינתן נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה.
7. הייתה מוטלת על התובעת החובה להיזהר בעת צאתה מהחנות ולתת את דעתה למתרחש סביבה ולדלת הסגורה במיוחד בהתחשב בכך שקיים בדלת מנעול ובתוכו מפתח.
8. ביהמ"ש מחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לפצות את התובעת בסכום של 70,000 ש"ח.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
